עיסקת החטופים יצרה תקדים עולמי בעיר: עשרות אסירים שנעצרו בחשד למעורבות בטרור שוחררו לבתיהם במזרח ירושלים במסגרת עיסקת השבויים עם חמאס. בשבוע האחרון מתנהלים במנח"י ובמשרד החינוך דיונים קדחתניים סביב השאלה מה לעשות עם כ־40 מהם, אשר נחשבים עדיין לתלמידים ועל פי החוק הם מחויבים להיות במסגרת חינוכית.
"בין המשוחררים יש כאלה שנעצרו אחרי ה־7 באוקטובר בגלל פוסטים של הסתה, זיקוקים, אבנים. יש כאלה שנעצרו כבר בקיץ", סיפרו גורמים במנח"י. "יש ארבעה בתי ספר שהם יותר מועדים לפורענות, שלאחד מהם אמורה לחזור קבוצה רצינית של תלמידים. לכאורה היה צריך לזמן את המנהלים, אבל התחושה היא שאצל הממונים במנח"י על החינוך במזרח העיר מנסים לגמד את האירוע הזה".
מה זאת אומרת? "קודם כל איך קוראים לזה - 'אסירים משוחררים' או 'תלמידים'. יש שמתעקשים לקרוא להם 'תלמידים' ולא 'משוחררים'. חלק גדול מאלה שמדובר עליהם אינם תלמידי בתי הספר הפרטיים אלא בחינוך המוכר שאינו רשמי שמקבל תקצוב מהעירייה. דובר על זה שקידום נוער ייקחו עליהם אחריות אם הם לא חוזרים לבית הספר, אבל אף אחד לא נותן תשובות. משרד החינוך לא רוצה שהם יחזרו לבתי הספר, אבל מצד שני לא רוצים שהם יסתובבו ברחוב. זה תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא ממש יודע איך להתמודד איתו".
בלי קצין מבחן
לדברי ראש מנח"י, יואב זמרן (זימי), מדובר כרגע על 31 תלמידים משוחררים בגילים 18-14. "בפוטנציאל יש 44 תלמידים שהיו אמורים להשתחרר, אבל מאחר שלא שחררו את כל בני הערובה הם בינתיים לא השתחררו", הוא מסביר.על ההחלטה שלא להחזירם כרגע לבית הספר אומר זמרן כי "מאחר שסוכם שאין להם רישומים פליליים וקציני המבחן שצריכים להיות עליהם לא בתמונה, משרד החינוך קיבל החלטה שהם לא חוזרים לבתי הספר כרגע, וזה נכון לטעמי. עכשיו אנחנו פועלים על מנת לתת להם מענה, ועיריית ירושלים בונה תוכנית דרך קידום נוער על פי הנחיות משרד החינוך".
יש מדרג את מי תחזירו ואת מי לא? "אם יש ילד בן 14 שרק זרק אבנים אני אחזיר אותו. הם לא חוזרים לבתי הספר באופן גורף. אנחנו נחליט מי חוזר לבית הספר ומי ממשיך לתוכנית של קידום נוער".
איך מוודאים שהם לא ממשיכים לעודד להסתה? "זה התפקיד של קצין מבחן והוא אמור לעבוד מול משטרת ישראל, אבל בגלל מחיקת הרישום הפלילי הם לא יהיו בתמונה. התלמידים ייכנסו לתוכנית, וקציני ביקור סדיר יאכפו את הגעתם למוסדות".
פיקוח שב"כ
ביום ראשון השבוע התקיים דיון בנושא, ובמסגרתו עלתה דרישה מצד גורמים שונים במנח"י לוודא שיש מעקב אחרי האסירים המשוחררים הצעירים, למרות העובדה שהרישום הפלילי שלהם אמור להימחק, ובנוסף יש לוודא שבבתי הספר לא עושים לוח או קיר שמשבח את 'גיבורי ההתנגדות'. "האחראים על הנושא מנסים לנפנף את זה. הם אומרים ש'מדובר בתלמידים. צריך לעזור להם. צריך להחזיר אותם לבתי הספר'. חוזרים על זה שהם מסכנים ושחלקם צריכים לעבור מחסומים".
לטענת הגורמים, אין זה הלך רוח מפתיע. "מעט מאוד עובדים ערבים במנח"י הביעו עמדה מפורשת נגד הטבח בדרום, רק 4-3. לא שמענו, כולל לא מבכירים, התייחסות ברורה וערכית לאירועי ה־7 באוקטובר. הם הולכים בין הטיפות, או כדי שלא להרגיז אף אחד או כי באמת אין הבנה שכמי שעוסקים בחינוך צריכה להיות להם אמירה ברורה על הפשעים".
עוד בחדשות:
ביום שני קיים שר החינוך יואב קיש דיון בהשתתפות גורמים שונים בשאלת האסירים המשוחררים. במשרד החינוך מדגישים כי מכיוון שמדובר בבני נוער בגיל חינוך חובה על המדינה להכניס אותם למסגרת חינוכית. "אפשר לקרוא לזה פורמלי או לא פורמלי, אבל מסגרת חינוכית חייבת שתהיה", אמרו גורמים במשרד. "משיחות עם ועדי ההורים של בתי הספר המדוברים יש דווקא לחץ להחזיר את התלמידים האלה לכיתות בטענה שאם הם יסתובבו ברחובות ללא מסגרת אז יהיה בלגן".
ומה לגבי החשש שהתלמידים יהפכו לגיבורים בעיני חבריהם ויהוו מודל לחיקוי? לדברי הגורמים הללו, התלמידים כבר זוכים למעמד של גיבורים בעיני סביבתם והחזרתם לבתי הספר או ההפך מכך לא ישנו זאת.
המטרה: למנוע חזרה לטרור
מהעירייה נמסר: "ההחלטה בדבר אי החזרתם של התלמידים עד 10 בינואר 2024, סוף תקופת חופשת החורף, היא של משרד החינוך. בעקבות ההחלטה עיריית ירושלים ומשרד החינוך יבצעו בתקופה הזו הערכה ומיפוי של הצרכים הפדגוגיים והרגשיים של התלמידים, במטרה לאפשר להם מענה חינוכי פרטני אשר ימנע הישנות מעשים כאלה בעתיד.
"עיריית ירושלים מתקצבת את מוסדות החינוך המדוברים במזרח העיר בהתאם לחוק. הפיקוח על התכנים בבתי הספר מתבצע על ידי משרד החינוך. במזרח העיר קיימים 92 בתי ספר ו־580 גנים מוכרים שאינם רשמיים".
בנוגע לסוגיית מחיקת הרישום הפלילי והפיקוח פנינו למשרד המשפטים, שם הפנו למשטרה. מהמשטרה לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
