לצד ההתרגשות והדמעות למראה הילדים והנשים ששבו השבוע לישראל אחרי למעלה מ־50 יום בשבי ארגון הטרור חמאס, רבים מתושבי ירושלים חשו דאגה וחרדה בנוגע לצידה השני של העיסקה – חזרתם לרחובות הבירה של לפחות 79 אסירים ואסירות תושבי מזרח ירושלים שנכלאו אחרי שהיו מעורבים בפיגועים שבהם נפצעו ירושלמים בדרגות שונות.
אחת מהם היא מוריה כהן, תושבת שכונת שמעון הצדיק, שגילתה בימים האחרונים שנפוז עארף חאמד, המחבלת שהיתה רק בת 14 כשניסתה לרצוח אותה באמצעות סכין לעיני ילדיה, היתה אמורה לחזור להתגורר ממש בסמוך אליה. היום הוציא בית משפט השלום צו הרחקה מאיימת שבמסגרתו הטילו על המחבלת מספר הגבלות כולל הרחקה מכהן ומשפחתה. "הילדים שלי מורידים דמעות של פחד מאז שנודע לנו שהמחבלת חוזרת הביתה", היא אומרת השבוע.
דמעות שמחה ופחד
רק לפני כשבועיים גזר בית המשפט המחוזי בירושלים 12 שנות מאסר על חאמד. "לפני שזה קרה אף פעם לא דיברתי איתה", סיפרה כהן. "אני נמצאת בקונפליקט גדול מאז שהתבשרתי על השחרור שלה. מצד אחד אני רואה את הילדים, האמהות והמבוגרים שחוזרים והדמעות יורדות לי מהתרגשות. אך לצערי הרב אצלי בבית הילדים שלי מורידים דמעות של פחד. אדם שמעולם לא ריצה את עונשו, איך אנחנו מצפים שהיא תעשה תשובה? איך אנחנו מצפים שהיא תשתנה? אני ממש בסערת רגשות".
מי ששותף לתחושות הללו הוא אליהו דהאן. באוקטובר לפני שנה הוא נפצע קשה, אחרי שנדקר בידי מחבל בן 17 בעת שיצא להליכה בסמוך לביתו ברחוב שדרות בר לב. בית המשפט גזר על המחבל 15 שנות מאסר ופיצויים בסך 258 אלף שקל לדהאן, שכתוצאה מהפציעה סובל מפגיעה עצבית חמורה, מסתייע בקביים ונאלץ לעבור להתגורר בפתח תקווה לצורך השיקום הממושך. בגזר הדין נכתב כי המחבל היה "כפסע מקטילת חייו" של הקורבן.
"הכאב שלי נוראי", הוא אומר השבוע על הבשורה שהמחבל שדקר אותו ישתחרר גם הוא ויחזור לגור בעיר, "אבל הוא אפסי ביחס לכאבו של חטוף אחד בעזה, ולכן לא הייתי מעלה על דעתי לפרסם את כאבי בציבור אם לא הייתי מרגיש שאני חייב להתריע שהצעד הזה מסוכן. אם רק היתה לי דרך לוודא שהוא ושאר המחבלים לא יחזרו למעשים האלה, אבל ראינו שזה בלתי אפשרי. מחבל כזה ועוד 300 כמוהו שיוצאים לרחובות העיר עלולים לבצע מעשי טרור נוספים וחלילה לרצוח נפשות רבות ולהותיר משפחות רבות עם כאב. עצוב לי מאוד. יש זעקה של החטופים ומשפחותיהם, שהיא נוראית וכואבת ומדינת ישראל צריכה לקחת אותה בחשבון, ומצד שני יש זעקה של כל הקורבנות הנוכחיים והעתידיים שייפגעו מהעיסקה הזאת".
נרצחים בלי שם ופנים
מי שלא מהססת לצאת בקול נחרץ נגד שחרור המחבלים היא מירב חג'אג', תושבת מעלה אדומים, שמאז שבתה שיר ז"ל נרצחה בפיגוע דריסה בארמון הנציב, שבוצע בידי תושב ג'בל מוכבר, הפכה לקול בולט בקרב משפחות נפגעי הטרור והדרישה להחמיר את התנאים של מחבלים. "79 מחבלים שגרים במזרח ירושלים משתחררים לרחובות שלנו", אומרת חג'אג' בכעס. "אומרים לי: 'את אמא שכולה. לא היית רוצה לקבל את הבת שלך בחזרה?' אני אומרת: 'כן, ודאי שהייתי רוצה', אבל אני רואה את מה שכולם לא רואים, את הבאים שיירצחו ושיצטרכו לקבור, בדיוק כמו שקברתי את הבת שלי", היא אומרת בכאב. "הנרצחים בפיגועים שיתרחשו בעתיד בעקבות השחרור של המחבלים יהפכו לשקופים בדיוק כמונו ב'פורום בוחרים בחיים משפחות שכולות'. אם היו מתייחסים לרצח של שיר באותו כובד משקל כמו לאירועים שמתרחשים היום ייתכן שהיינו מונעים את הטבח שקרה בשבת השחורה".
לדברי חג'אג', מאז שבתה נרצחה משפחתה מנהלת מאבק מול משפחת המחבל לבטל להם את אישורי השהייה בישראל, שניתנו להם על סמך איחוד משפחות. "מדובר בכ־20 בני משפחה שתמכו ברצח, ובדיעבד התברר שחלק מהם ידעו על כוונת הרצח ולמרות זאת הם שוחררו לג'בל מוכבר והם נשארים בארץ עם כל הזכויות. נכשלנו במאבק. איזה מסר אנחנו מעבירים למדינה כולה ולכפר שיוצאים ממנו מחבלים? אני לא מפחדת מהם, יימח שמם. אני כועסת על המדינה שהדם שלנו מופקר, שהדם של הבת שלי זול".
לכאב של חג'אג' שותפה גם פנינה אלון אייזנמן, שאיבדה את בתה גל ז"ל בת החמש ואת אמה נועה ז"ל ביוני 2002 בפיגוע התאבדות. "זה נורא ואיום. קשה לשאת את זה", היא אומרת, אף שלשמחתה המחבל שביצע את הפיגוע שבו נהרגו בתה ואמה מת. "זה נורא ברמה המוראלית כי זה גורם להם לתחושת ניצחון, וזה נורא ברמה הפרקטית כי אנחנו יודעים למה זה יוביל. כולנו שמחים על חזרת החטופים, זה ברור, אבל לצד זה גם ברור שיש נרצחים פוטנציאליים שכרגע אין להם שם ופנים. זה אסון שהם משתחררים".
"חשופים לפיגועים קשים"
קב"ט שכונת בית אורות, אליסף אופן, שמתוקף תפקידו מגיע לאירועי פיגועים, חושש מפני שחרורם של המחבלים וכבר החל לתכנן תוכניות להגברת הביטחון של תושבי השכונה. "בקרב תושבי מזרח ירושלים יש אחוזי תמיכה גבוהים בחמאס. זה לא סוד", הוא טוען. "רואים את זה במסגדים ובהר הבית. שחרור המחבלים וחזרתם לירושלים זה כמו לשפוך בנזין למדורה. אנחנו, תושבי ירושלים, חשופים לפיגועים קשים. גם אם אלה נערים, צריך לזכור שהם באו במטרה לרצוח. זה לא עבריינים שגנבו פחית קולה. הסכנה היא לכולם בעיקר בגלל שזה נותן מוטיבציה למי שמתלבט".
בחודש יולי האחרון טיפל אופן באירוע שבו מחבל בן 14 זרק שלושה בקבוקי תבערה לעבר מרפסת ביתו של הרב דב ליאור בן ה־90 בזמן שראש העירייה משה ליאון שהה בביתו. "מגיע ילד מעיסאוויה, זורק שלושה בקבוקי תבערה בזמן שראש העיר נמצא בבית בלי לפחד ובאור יום. כשהילד הזה יהיה בן 20 הוא יעשה את אותו הדבר. המצב נהיה מסוכן באופן חד־משמעי. הרי ברור שהילד הזה יחזור בקרוב ויזרוק שוב בקבוק תבערה, וגם החברים שלו. אחרי חצי שנה בכלא אתה חוזר לכפר כגיבור. ככה מגדלים עוד מחבלים ועוד מחבלים".
"מאז שחרור המחבלים ניתן לראות תגבור משמעותי של כוחות הביטחון בשכונת התפר אצלנו", אומר יו"ר המינהל הקהילתי, אבישי מזרחי. "יש לנו בפסגת זאב שתי כיתות כוננות שהקמנו בשיתוף עם העירייה. בכל כיתת כוננות יש עשרות מתנדבים, והם מחולקים בכל משמרת על פי הנחיות המשטרה. בנוסף יש עוד שתי ניידות של שיטור עירוני 24/7. מעבר לזה אני לא יכול לפרט, ויש עוד פעולות שאסור לדבר עליהן".
אתה מרגיש חשש מהתושבים?
"יש תושבים שמאוד חוששים, אבל אני אישית, לאחר שאני מעודכן בפעולות שאנחנו עושים, חושב שלא צריך להיות מודאגים אלא רק ערניים ולדווח על כל פעולה חשודה. התגובה תהיה מהירה".
תמונות מחבלים בתאי הדואר
לצד נסיונות לתגבר את ההיערכות והערנות בעיקר בשכונות קו התפר, סגן ראש העירייה אריה קינג ('מאוחדים') מתכנן לפעול להגברת הערנות של התושבים ולהפוך את רשימת עשרות המשוחררים מסתם שמות לפנים. "אנחנו מכינים כרזות שייתלו על לוחות המודעות ברחבי העיר ויחולקו בתיבות הדואר של התושבים עם שמותיהם ופרצופיהם של כל המחבלים. בנוסף נצרף טלפון ליצירת קשר במקרה שרואים אחד מהם מסתובב ונעדכן בקבוצת התראות שכל מי שרוצה יוכל להצטרף אליה ולקבל עדכון.
"בנוסף פניתי לשר לבטחון פנים איתמר בן גביר ודרשתי ממנו שיפעיל את כל כובד משקלו לביטול תושבות של המחבלים ולהגשת הצעת חוק לבטל את האזרחות למי שיש, ואף לתת לכל תושב ירושלים זכאות להחזקת נשק, ולא רק לתושבי הרובע היהודי, הגבעה הצרפתית ופסגת זאב".
"נבטיח את בטחון התושבים"
מטעמו של השר בן גביר נמסר כי "השר לא 'מחלק נשקים' לאף אחד. המשטרה מקימה כיתות כוננות בהתאם למדיניות שהתווה השר ועל פי צרכים מבצעיים ושיקולים של הפיקוד הבכיר של המשטרה, שמכירה את השטח.
"בנוסף, השר הוביל לשינוי דרמטי בתבחינים, שהכניס עוד מאות אלפי אזרחים למעגל הזכאים לקבל רישיון לנשק - כל אזרח שעומד בתבחינים יכול להגיש בקשה ולהוציא רישיון לנשק".
מעיריית ירושלים נמסר: "ראש העירייה משה ליאון נמצא בקשר אישי ושוטף עם כל גורמי הביטחון בעיר בנושא. העירייה סמוכה ובטוחה כי גורמי הביטחון בעיר יעשו ככל שנדרש על מנת להבטיח את בטחון תושבי העיר כתמיד. ראש העירייה והעירייה מודים ומעריכים את עבודתם המאומצת של כלל גורמי הביטחון בשגרה ובחירום".
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל פועלת לאורך כל ימות השנה לשמירת שלום הציבור ובטחונו. בירושלים פועלים כוחות שיטור רבים, יחידות משטרתיות, שוטרים ולוחמי מג"ב להגנה על תושבי העיר והבאים בשעריה.
"שמירת הביטחון זו משימתנו המרכזית, ולא בכדי מאז תחילת השנה עצרו שוטרי מחוז ירושלים מאות מפגעים ומפירי סדר אלימים וסיכלו עשרות פיגועים וכוונות פיגועים. גם בשכונות קו התפר פועלים מגוון כוחות משטרתיים, ורק לאחרונה הוקמו כיתות כוננות רבות ברחבי העיר, שמהוות נדבך נוסף במתן מענה מיידי ומקצועי לכל אירוע חריג ובהגנה על תושבי העיר. כפי שפעלנו עד היום נמשיך לפעול בכל הכוחות והאמצעים שברשותנו יחד עם כל כוחות הביטחון לשמירת שלומם ובטחונם של תושבי ירושלים והבאים בשעריה".
פורסם לראשונה: 16:45, 30.11.23
