עוד ועוד נשים ירושלמיות בוחרות לאחרונה ללדת בבית החולים הערבי-נוצרי סנט ג'וזף. גם העובדה שמדובר במוסד רפואי שממוקם במזרח העיר ובעיצומה של תקופה ביטחונית מתוחה, לא מרתיעה אותן.
"לא אהבתי את החוויה מהלידה הראשונה בבית חולים במערב העיר", מספרת חנה ג'ייקובסון שילדה שם, "היו לי הרבה תפרים ולקח לי יותר מ-6 חודשים להתאושש ולצאת מהבית, עברתי תקופה ממש קשה. הייתי בחדר עם עוד שתי נשים, לא יכולתי להישאר עם אמא שלי או עם בעלי לבד ולא היה לי נעים".
על האפשרות ללדת בסנט ג'וזף היא שמעה מחברה שכבר ילדה שם. "מאוד אהבתי את הלידה השנייה", מספרת ג'ייקובסון. "היה לי חדר פרטי ושקט, הלידה גם היתה רגילה, ב"ה, ואני לקחתי את הזמן שלי ולא הרגשתי את הלחץ. אהבתי את הצוות. כן הבאתי דולה יהודיה, זה היה לי חשוב".
לא פחדת לשהות במזרח העיר בתקופה ביטחונית מתוחה?
"לא. בכל הפעמים שהייתי שם הרגשתי בטוחה. בפעם הראשונה קיבלתי תחושה לא נעימה מאחת האחיות, אבל זו היתה רק אחת, כל השאר היו מקסימות. עשו לי לק ג'ל ואם רוצים גם מעצבים לך גם שיער ועושים תמונות לתינוק. ילדתי בספטמבר ולא הרגשתי את המלחמה שם".
ואיך מסתדרים מבחינת אוכל וכשרות?
"הם מספקים אוכל כשר ממסעדות ואם יש בעיה אז את קונה, מציגה קבלות ומקבלת החזר כספי".
למרות החוויה הנעימה, ג'ייקובסון מספרת שלא היה קל להתמודד עם הביקורות של החברה הישראלית על הבחירה בבית חולים במזרח ירושלים. "בכמה מקומות ששאלו איפה ילדתי הרגשתי קצת בושה כי אני מרגישה שאני צריכה להסביר למה הלכתי לשם וזה לא נעים".
בדיקות חינם ועגלה במתנה
בית החולים הוקם ב-1956, לפני איחוד העיר, על ידי מסדר האחיות סנט ג'וזף, כתחליף לבית החולים הצרפתי שנשאר בצד הישראלי. לאחר איחוד העיר הוא עדיין משרת בעיקר את האוכלוסיה הערבית והנוצרית. בין היתר נקשר שמו לפני שנתיים ליציאת מסע ההלוויה הסוער של העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה, שנהרגה מירי כשסיקרה עימות עם מחבלים במ.פ ג'נין.
עיקר הנשים היהודיות שמגיעות ללדת שם הן תושבות חוץ, כמו ג'ייקובסון שעלתה מברזיל, שלא רואות דבר מוזר לצרוך שירותי רפואה ממוסדות לא יהודיים. גם סגירת "ביקור חולים" במרכז העיר לפני יותר משנה, שבו נהגו נשים חרדיות ללדת, לצד העומס על המחלקות בהדסה ובשערי צדק, גורם לנשים נוספות לבחור ללדת שם.
בסנט ג'וזף הבינו את הפוטנציאל. מכיוון שלידות הן עסק רווחי לבתי חולים ובירושלים התחרות גדולה, היולדות זוכות לכל מיני מתנות והטבות, "לפני הלידה עשיתי שם אולטרסאונד בחינם", אומרת ג'ייקובסון. "הם גם נתנו מתנות, חברה שלי קיבלה עריסה קטנה. אני קיבלתי עגלת תינוק".
בלי סטיגמות
כדי לתת מענה לפניות מינו בסנט ג'וזף את חיה לוין החרדית כאשת קשר שרושמת נשים יהודיות ללדת אצלם. "ילדתי את הבת השנייה שלי בסנט ג'וזף לפני שנתיים וחצי", סיפרה לוין, שעלתה מברוקלין לפני כשבע שנים וחצי וכיום מתגוררת עם בעלה ושתי בנותיה בשכונת מעלות דפנה הסמוכה לבית החולים.
"את הבת הראשונה ילדתי בביקור חולים, זה היה בניין עתיק עם שירות פחות מוצלח. בין הלידות שמעתי מחברות שילדו בסנט ג'וזף, אז הלכתי לשם לסיור עם בעלי וראיתי שזה מאוד מעניין אותי. רציתי לעשות לידת מים ושם זה אפשרי. הלידה היתה כמו אגדה. המיילדת היתה שם, אבל אני תפסתי את התינוקת, וזה היה מאוד מרגש. הכל היה מושלם.
"זה בית חולים לכולם. יש נוצרים, יש מוסלמים, יש שגרירים. אנשים שומעים שזה בשייח ג'ראח אז הם מפחדים, אבל זה מול מעלות דפנה וזו שכונה ברמה יותר גבוהה".
הלידה המוצלחת והחשש של הנשים היהודיות הביא את לוין לעשות מעשה. "התקשרתי לבית החולים ואמרתי להם שצריכים לפעול כדי שיהיה יותר נוח לנשים היהודיות לבוא. הם אמרו לי, 'חיה אנחנו רוצים לתת לך עבודה פה'. מאז אני אשת הקשר לקהילה היהודית. אני מביאה את הזוגות לסיורים ואני עוזרת להם להירשם בבית החולים. שבת וכשרות אני ארגנתי".
קראו גם:
לדברי לוין מרבית היולדות היהודיות הן חוצניקיות חרדיות, אך יש גם ישראליות חילוניות ודתיות לאומיות. "יש כמה רופאים ומיילדות שמדברים עברית, אבל כולם מדברים ערבית ואנגלית, אולי לכן לאמריקאיות נוח כאן יותר מהישראליות. בכלל אני חושבת שמי שנולדה פה בארץ וחיה פה כל החיים יש לה סטיגמה - שומעים ערבים ורצים לכיוון השני", היא מחייכת. "אנחנו מאמריקה, אנחנו יותר נאיבים. לא היינו פה באינתיפאדה ובפיגועים".
אבל הייתן בשבעה באוקטובר.
"בבית החולים לא הרגשנו כלום. בכלל לא היה שנאה והצוות היה מדהים. הם היו אותו דבר לפני המלחמה, בתוך המלחמה ואחרי המלחמה".
