אחרי 40 שנה של שירות במשמר הגבול ובמשטרה, רס"ב ציון אלמקייס (58) פושט החודש את המדים ויוצא לגמלאות. אלא שממש בימים אלה נכנסת ליחידת השיטור העירונית, שבה הוא שירת, בתו, אבישג אלמקייס (22). "ברגע שהתגייסתי ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת וללכת בעקבות אבא", היא מספרת בהתרגשות ל-mynet ו"ידיעות ירושלים" ומגלה שזה ממש לא היה פשוט, "נלחמתי על התפקיד הזה וקיבלתי אותו".
האב התגייס למשמר הגבול ב־1983, ולאחר שני עשורים עבר ל'משטרה הכחולה'. "שירתי במגוון רחב של יחידות", סיפר השבוע, "מבילוש ועד השיטור העירוני. לירושלים הגעתי בתקופת האינתיפאדה, ונשארתי בעיר עד לסיום השירות - הייתי בכל הגזרות בעיר והתמודדתי עם מגוון רחב של בעיות, החל מרעש ועד בריונות רחוב".
על העבודה לצד פקחי העירייה הוא מספר: "עלינו לסייע להם בין היתר כאשר הם מגיעים להגיש או לממש צווי עירייה ובית משפט בנוגע למבנים ברחבי העיר שהוקמו ללא היתר או ללא רישיון. לפעמים זה מוביל להתחממות עם אזרחים, ופה נכנס התפקיד שלנו. עלינו להיות אחראים ולדעת להתמודד עם הסיטואציה בצורה הטובה ביותר".
קראו גם:
איך מתמודדים עם מצב כזה? "הדרך הטובה ביותר היא להסביר ברוגע ובנעימות. צריך להבין שאנחנו המשטרה שם רק כדי לעזור לפקח העירייה, שבאמת בא ליישם החלטות של צווים עירוניים. לפעמים אנחנו עושים עבודה שנראית לא נעימה לאזרח בצד השני, אבל צריך להבין שזו העבודה והיא חייבת להיעשות".
טיול עד לפרישה של האב
כשהגיע תורה של אבישג אלמקייס לשרת, היה ברור לה שהיא רוצה להתחיל את המסלול הצבאי במשמר הגבול, כמו אביה. "בעצם גדלתי לתוך המערכת הזו. מגיל קטן ראיתי את אבא שלי על מדי מג"ב, ולאחר מכן הוא עבר למשטרה הכחולה. ברגע שהלכתי להתגייס ידעתי שאני רוצה ללכת למג"ב.
"הגעתי למשמר הגבול בעוטף ירושלים, ומייד אחרי שסיימתי את הטירונות החלטתי להתקדם. הצלחתי לצאת לקורס מ"כים, ובסיומו הגעתי לשטח ושירתתי כמ"כית מספר חודשים בפלוגה מבצעית".
מתברר שעוד לפני השחרור משירות סדיר היה ברור לאבישג שהיא ממשיכה לשרת במשטרה. "ידעתי שאני רוצה להמשיך במערכת, וראיתי גם איך אבא שלי מאוד אוהב את המשטרה ואיך כולם עוטפים אותו. החלטתי שגם אני רוצה להיות חלק מזה וללכת למשטרה הכחולה, למרות שמאוד נהניתי במג"ב".
אלא שעל פי הנהלים היתה בעיה לשרת ביחידה של אביה בזמן שבו הוא עדיין משרת. לכן אבישג בחרה לנסוע לטיול ממושך בדרום־אמריקה ולהתגייס ממש בחודש שבו אביה פושט את המדים.
"להגביר את תחושת הביטחון"
רפ"ק משה אוחיון, מי ששימש בשנה האחרונה כמפקדו של ציון לפקד על יחידת השיטור העירוני. במסגרת עבודתו הוא היה המפקד של ציון, וכעת תשרת אבישג אלמקייס תחת פיקודו.
היחידה כוללת כ־50 פקחים של הרשות המקומית ומספר דומה של שוטרים שמבצעים מגוון משימות, "במטרה להגביר את תחושת הביטחון ולטפל בעוברי חוק המסכנים את שלום הציבור ופוגעים באיכות חייו. היחידה פועלת בשכונות שונות ברחבי העיר בדגש על המרחב הציבורי ובהתאם לבעיות שמציפים התושבים".
יחידת השיטור העירוני מטפלת גם בשלל עבירות המפריעות לאיכות החיים של התושבים, מהשלכת פסולת במקומות ציבוריים, דרך נוכחות בפארקים ועד מניעת נהיגה בריונית. היא גם אחראית על הסדר הציבורי במקומות הומי קהל, כמו למשל מחנה יהודה. "בשוק אנו אחראים על האיזונים שחייבים לקרות על מנת לשמור על מסחר פורה, תושבים שמחים ובו־זמנית על חיי לילה בריאים ומשגשגים", הוא אומר. "בנוסף יחידת הסיור העירוני מסייעת לפקחי העירייה ליישם צווי עירייה.
"אני יכול להבטיח לתושבים שכולנו מחויבים עד הקצה לשמירת הביטחון של התושבים, עובדים לילות כימים כדי לייצר אותו ולשמור עליו, לטפל ביד קשה במי שמפר אותו ועושים הכל לסכל ולעצור כל ניסיון לפגוע במי שגר פה. מעבר לזה, החיבור שיש לנו כמשטרה ועירייה עם התושבים חשוב מאוד. אנחנו קשובים לכל הבעיות שמטרידות אותם ועושים הכל לתת מענה מבצעי מיטבי לצרכים השונים עם כלל הכוחות והאמצעים שברשותנו".
למרות גילה הצעיר, אבישג מציבה לעצמה יעדים שאפתניים להמשך השירות. "אני מתכננת בעזרת השם להתקדם בתוך המערכת. זה כמו משפחה. גדלתי לתוך זה, אז זה נראה לי הכי טבעי שיש, ואולי בעתיד גם אצא לקורס קצינים".
מה הכי חשוב לך בתפקיד החדש שלך? "לפעול מתוך שליחות, ושאדע לייצג את עצמי ואת המשטרה בכבוד הראוי".
על השאלה אם אחרי שירות כל כך ממושך הוא מתכוון לצאת לטיול מאתגר בדרום־אמריקה, משיב ציון בחיוך: "ירושלים זה דרום־אמריקה בשבילי".
