עבירות הבנייה וסכנת האלתורים והתוספות שלא נבדקו בידי גורם מקצועי. תמונה מפחידה על המתרחש בתחום בתי הכנסת בירושלים ובמגזר החרדי. צחי כץ, לשעבר ראש אגף האכיפה בעיריית ירושלים וכיום יו"ר ועד המהנדסים הארצי: "יש לחץ פיזי מתון מצד נבחרי ציבור על הדרג המקצועי בירושלים". לדבריו, מדובר בלחץ מצד נציגי הקהילות חרדיות, שנמשך עד היום. מפקח בכיר לשעבר באגף האכיפה בעיר מוסיף: "במאה שערים ובמגזר הערבי כמעט שאין אכיפה. מקרים של ביקורת יזומה הם נדירים".
שערורייה בקרית יובל
20 שנה לאחר אסון ורסאי, וכחודש לאחר אסון מירון, נראה כי התמונה בירושלים בכל הקשור לאישורי בנייה ופיקוח הנדסי, במיוחד במגזר החרדי, לא השתנתה בהרבה.
לפני שני עשורים, ובמשך זמן רב, היתה ידועה בירושלים התופעה של 'אישורי עבירות בנייה בדיעבד'. תופעה זו היתה נפוצה בעיקר במגזר החרדי - תוצאה של תוספות כגון מרפסות סוכה ותוספת לישיבות ולבתי כנסת. הריבוי הטבעי הגבוה, לצד מחסור חמור במבני ציבור, הביאו לכך שקודם כל בונים ואחר כך מבקשים אישור. רבים מהיזמים ומנהלי הישיבות מצאו אוזן קשבת בוועדה המקומית דאז, שנתנה אישור בדיעבד לאותן עבירות בנייה.
מעבר לשנת 2021 מגלה אומנם שיש פחות אישורי עבירות בנייה בדיעבד, אך התופעה עדיין קיימת. "גורם בכיכר ספרא השבוע: "יש הרבה עבירות בנייה, והבעיה היא שרק חלקן הקטן מטופל". רק בחודשים האחרונים דיווחנו ב"בונוס" על עבירות בנייה בשלושה בתי כנסת. מפעיליהם ניצלו את האוהלים שנותרו בתקופת הקורונה ובנו מתחתם יציקת בטון ללא רישיון, וכמובן ללא ההיתר ההנדסי הכל כך חשוב. נושא זה, אגב, נמצא עדיין בטיפול העירייה.
כץ, שכאמור, שימש במשך שנים כראש אגף האכיפה בעירייה: "המקרה בגבעת זאב נמצא תחת חקירה ולכן לא אתייחס אליו ספציפית. אבל באופן כללי, הדרג המקצועי בכיכר ספרא עושה ככל יכולתו, אך זאת יכולת מוגבלת. מהנדס עיריית ירושלים אינו מוסמך להוציא צו הריסה, אלא לפנות לבית משפט ולהוציא צו מינהלי. צריך גם את חתימת ראש העירייה. למרות שהייתי לא מעט שנים בעירייה, לא שמעתי על מהנדס עיר שהוציא צו הריסה לבית כנסת, אף שהדבר התבקש לא פעם".
ושערורייה ברוממה
למיינט ו"בונוס" נודע כי בית כנסת בשם 'נחלת עקיבא' הוקם לפני 15 שנה ללא היתר. לפני 12 שנה הוצא לו צו הריסה, ותאמינו או לא, הוא עדיין עומד ולא מעט אנשים מתפללים במקום. עכשיו מנסים בעירייה לקדם תוכנית שלפיה לאחר ביצוע צו ההריסה יוקם באותו מתחם מבנה לציבור החרדי שישמש כבית כנסת. בכך מקווים בכיכר ספרא לממש את צו ההריסה ללא מהומות.
חבר המועצה יוחנן ויצמן מ'יהדות התורה', שחבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מכיר היטב את הבעיות של בתי הכנסת הירושלמים, ונראה כי עכשיו הוא התעורר: "אני קורא לחבריי להקפיד לבנות רק עם היתרים. אני מודע שלפעמים מעגלים פינות, אבל אסור לעשות זאת בנושאי בטיחות. גם כאשר מדובר בפתרונות ארעיים לתפילה חייבים אישור הנדסי כדי לשמור על הבטיחות".
לדברי ויצמן, "אנחנו בוועדה המקומית נציגי ציבור ולא מתמחים בהנדסה וכל החלטה שלנו צריכה להיות מאושרת גם מהבחינה המקצועית".
המפקח הבכיר לשעבר באגף האכיפה טוען כי יש עשרות ומאות עבירות בנייה, במיוחד בשכונת מאה שערים: "מדובר בעבירות הידועות לכולם, אך אין שם אכיפה משמעותית. חבל שיחכו לאסון כמו זה שקרה במירון ובגבעת זאב. אכן יש חשש שאירוע נורא כפי שאירע בבית הכנסת של קהילת קרלין בגבעת זאב יתרחש גם בירושלים".
באשר לאולמות האירועים, זהו ענף מדובר יותר מבחינת אישורי הבנייה, בין היתר כתוצאה של הלקח מהאסון הנוראי באולם ורסאי לפני 20 שנה. כרגע לא ידוע על אולם שאינו מחזיק ברשיון עסק מסודר. העירייה מפרסמת כל העת רשימה עדכנית של כל אולמות השמחה בירושלים (כולל בבתי מלון) שיש להם רישיון. עם זאת קיימים עדיין אולמות שאין להם רשיון עסק, על כל המשתמע מכך.
פרשת ז'ראר בכר
למרות הסדר היחסי באולמות האירועים, לפחות אחד האולמות המרכזיים בעיר לא עמד בתקני הבטיחות. מדובר באולם ז'ראר בכר הידוע ברחוב בצלאל. במקום מתקיימים הופעות, הצגות ואירועים, כגון הצגות סיום של בתי ספר תיכון. הבעיה היתה שהמקום לא צויד במתזי כיבוי אש. בשלב מסוים, בעקבות דיונים בין מכבי האש למפעילי האולם נדרשו האחרונים להגביל את מספר הצופים. לאחר מכן התקבלה החלטה יוצאת דופן - לוחמי האש הציבו דרך קבע כבאית בכל אירוע במקום, כאשר העלות היתה על מפעילי האולם. התוכנית כיום היא שהמקום יעבור שיפוץ, שבמסגרתו הוא אמור לעמוד בכל תקני הבטיחות.
גורמים בעירייה טוענים כי התופעה של בתי הכנסת הלא חוקיים תימשך כל עוד לא תיפתר מצוקת מבני הציבור הגדולה במגזר. "אם לא יהיה לנו מקום להתפלל, יהיו מי שיוסיפו מקומות תפילה גם בלי אישורים". זה פשוט כורח המציאות" מסביר גורם בכיכר ספרא..
לבד מהקמת מבני ציבור, גורמים לשעבר בפיקוח על הבנייה מציעים שלא לחשוש מביצוע אכיפות גם במאה שערים ובשכונות חרדיות מובהקות. "כשל הנדסי לא מבדיל בין מגזר כזה או אחר. אם לא תהיה אכיפה יתרחש אסון. זה רק עניין של זמן".
מהעירייה נמסרה התגובה הבאה: "עבירות הבניה בכתובת תכלת מרדכי 6 מטופלות על ידי המחלקה לפיקוח על הבנייה והתביעה העירונית".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
