במערך הכשרות של רבני 'צהר' דיווחו השבוע על גל פניות של מסעדנים, לאחר ש'mynet ירושלים' חשף כי מסעדת 'אמא' מוותרת על הכשרות של הרבנות. ׳אמא׳ היא אחד מהמוסדות הקולינריים הירושלמים המפורסמים ביותר בבירה. ההחלטה להיפרד מתעודת הכשרות של הרבנות מגיעה אחרי ארבעה עשורים בהם פועל העסק תחת הכשרות 'הרגילה'. מעתה המקום יהיה תחת השגחה של מערך הכשרות ב'צהר'.
3 צפייה בגלריה
'אמא'. "המסעדה ממשיכה להיות כשרה"
'אמא'. "המסעדה ממשיכה להיות כשרה"
'אמא'. "המסעדה ממשיכה להיות כשרה"
(צילום: אלון לוי)

"לא באים להילחם"

מסעדת "אמא" נפתחה ב-1981 על ידי עמרם ומרים בנימין. לפני 13 שנים העבירה מרים את ניהול המסעדה לבנה יורם בנימין. עד לתחילת הקורונה, כאשר היא באמצע העשור התשיעי לחייה - מרים המשיכה להגיע למסעדה כמה פעמים בשבוע כדי לבדוק שהקובה מגולגלת על פי ההנחיות שלה. היום, יחד עם הבן עובדות במסעדה גם שתיים מבנותיו. המהלך של מסעדת ׳אמא׳ מהווה מכה לרבנות הראשית, שכן מדובר במוסד ותיק ומוכר ביותר שהפך עם השנים לאחד הסמלים הבולטים בדרך לשוק מחנה יהודה.
3 צפייה בגלריה
המייסדת מרים (משמאל) ועובדות במסעדה
המייסדת מרים (משמאל) ועובדות במסעדה
המייסדת מרים (משמאל) ועובדות במסעדה
(צילום: יח"צ)
בנימין: ״חשוב לי מאוד שידעו שאין לנו דבר נגד הרבנות, אנחנו לא באים להילחם ולא רוצים לעשות מזה עניין. אנחנו מעריכים ומכבדים את המוסד ועבדנו איתו בשיתוף פעולה מצוין לאורך השנים. בחרנו לעבור ל'צהר' מסיבה טכנית בלבד. אנחנו פשוט רוצים לעבוד עם ספקי ירקות אחרים, כאלו שאנחנו בוחרים. עם תעודת הכשרות של הרבנות זה לא התאפשר לנו". במקום מדגישים כי המסעדה ממשיכה להיות כשרה וכי דבר לא צפוי להשתנות.
בשנים האחרונות נרשמת מגמה דומה בקרב מאות בעלי עסקים ברחבי הארץ ובירושלים בפרט. רק לפני מספר חודשים החליט בעלי בית הקפה ׳קאלו׳ שבשכונת בקעה לעשות מהלך זהה, לאחר שהרבנות החליטה לשלול לו את תעודת הכשרות בגלל מוצאו הערבי של הטבח. הצעד שנקטו בבית הקפה הביא לתמיכה רחבה ומלקוחות שהגיעו מכל רחבי הארץ בשביל לחזק את בעלי המקום. מקרה דומה התרחש גם ב״פלאפל התאומים״, שם החליטו הבעלים לפני מספר חודשים לוותר על תעודת הכשרות של הרבנות ועוררו סערה גדולה — שהביאה עליהם תמיכה של עשרות אלפי בני אדם מכל רחבי הארץ.

משבר התאנים של בסון

גם השף הידוע משה בסון, הבעלים של מסעדת אקליפטוס, בחר לעזוב את הרבנות אחרי 23 שנים, ולבחור בהשגחה של 'צהר'. "אני מאוד שמח שעשיתי את הצעד הזה", אמר השבוע. "לפני שעברתי עשיתי סקר בין הלקוחות שארך מספר חודשים. דיברתי גם עם לקוחות מהציונות הדתית, וגם חרדים שאכלו אצלי למרות שהיתה לנו תעודת כשרות רגילה של הרבנות ולא הכשר של בד"ץ.
3 צפייה בגלריה
השף משה בסון, הבעלים של 'אקליפטוס'
השף משה בסון, הבעלים של 'אקליפטוס'
השף משה בסון, הבעלים של 'אקליפטוס'
(צילום: רפי קוץ)
"רבים מהצעירים בגילאי 25-45 אמרו לי שאם אעבור לצהר אמרו 'אני אמשיך להגיע אבל אבא שלי לא יבוא'. התשובה הזו חזרה של אנשים רבים. בדקתי גם בחתך גילאים מבוגר יותר - חלק אמרו שלמרות שהם מעדיפים תעודת כשרות של הרבנות, הם ימשיכו להגיע כי הם סומכים עלי שהמקום כשר. אבל הם גם הבהירו כי אם לא היתה שום תעודה, הם לא היו באים. אלה שאמרו כי לא ימשיכו להגיע בגלל המעבר מסתכמים אולי בחמישה אחוזים. הבעיה היחידה היא כאשר יש אדם חילוני שמזמין עבור קבוצה שבה יש דתיים, הוא לעיתים חושש בגלל הבורות של הציבור, שלא יודע כי ההשגחה של 'צהר' מקצועית ורצינית".
בסון מדגיש כי המעבר מהרבנות להשגחה של 'צהר' לא נעשה מסיבה כלכלית, אלא בשל ההתעקשות של הרבנות לאסור לשימוש חלק מהירקות, הפירות והתבלינים שבהם הוא משתמש. בין השאר הם ניסו לאסור עליו להכין 'תאנים ממולאות', מאכל הדגל שלו בשל החשש מתולעים. אלא שהרב אורן דובדבני, העומד בראש מערך ההשגחה של 'צהר', הבהיר כי על פי ההלכה, אין שום בעיה לבצע בדיקה של התאנים, כפי שהיה מקובל בעולם היהודי לאורך כל הדורות.
"המשגיחים והמפקחים מטעם המועצה הדתית התעקשו שנשתמש בכרובית קפואה, שעלתה עד פי 3.5 בהשוואה למוצר הטרי, למרות שמבחינה הלכתית אין בעיה לנקות היטב ולוודא שאין חרקים, לפני השימוש", אמר.
ומה היו התגובות על העזיבה של צהר והמעבר לרבנות?
"היתה תגובה גורפת - כמעט צהלות שמחה. אמרו לי 'יופי. טוב שאתה עושה את זה'".

בעיה? אתגר

גורם בכיר ב'צהר': "כשרות היא לא בעיה היא אתגר - עבור בעלי העסקים כשרות כלי חשוב בשביל להביא לקוחות והמטרה שלנו היא שיהיו כמה שיותר בתי עסק כשרים ולהרבות כשרות בישראל. אנחנו מאמינים שההלכה היא מספיק עמוקה ומתוחכמת כדי לתת פתרונות. זה מתבטא בקשת רחבה של מוצרים כשרים שאנחנו מוכנים לאשר לאחר בדיקה מדוקדקת, ובכלל זה מוצרי יבוא, ירקות עלים, תותים, קלחי תירס ועוד. אנחנו גם מספקים פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הכשרות כמו למשל שיפורים בתנורים או במתקני חימום שונים.
"אצלנו המשגיח לא עובד של המסעדה, אלא עובד שלנו. לכן הוא לא נמצא תחת מערכת לחצים של בעל העסק, כפי שקורה כיום למשגיחים מטעם הרבנות. יש לנו גם מערכת מחשב שעוזרת לנטר תקלות כשרות ולטפל בהן בדרך מקצועית".
מנכ"ל 'צהר', יהודה זיידרמן: "אנחנו שמחים על המצטרפים החדשים למערך ההשגחה של כשרות צהר ורואים בכך הן הבעת אמון של ציבור המסעדנים במערך והן הבעת אמון של ציבור הסועדים בהלכתיות כשרות צהר".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים