למרות שהמבנים לא הונגשו, בית המשפט המחוזי בעיר דחה השבוע את הבקשה לעתירה היצוגית על סך 40 מיליון שקל נגד עיריית ירושלים. הסיבה: לאחר שהוגשה התביעה בדצמבר 2020, נערך שינוי בחוק ובתקנות שלו על ידי משרד המשפטים, ולפיו ניתנו לרשויות המקומיות עוד זמן ותנאים נוספים עד להסדרת הנגישות במבני ציבור שבתחומם.
בתביעה הייצוגית שהוגשה על ידי תושבת העיר נטען כי בבואה אל לשכת הרווחה במרכז העיר לפני כארבע שנים, התברר כי הגישה למבנה אינה אפשרית עבור אדם כמותה המתנייד בכיסא גלגלים, וכן ששביל הגישה אל המקום היה משובש. במסמך הבקשה לייצוגית מופיע כי בעירייה נקבע כבר בשנת 2017 כי המבנה אינו נגיש לאנשים עם מוגבלויות, אך חרף זאת היא לא טרחה לתקן את המפגע. בפעם אחרת, ביקרה המתלוננת בלשכת הרווחה ברחוב בר יוחאי בשכונת קטמון אך גם שם אותרו מגבלות נגישות.
לטענת התושבת, היא הופלתה לרעה, וכי מחדלי העירייה גורמים לה ולאנשים כמוה עוגמת נפש. הפיצוי של עשרות מיליוני השקלים אותו דרשה, כך נכתב, מיועד לנפגעים נוספים מחוסר ההנגשה, כאשר להערכת התובעת מדובר בכ־4,000 תושבים לפחות. כמו כן צורפה לבקשה רשימה שנחשפה במסגרת עתירה מינהלית אחרת, ובה 408 מבנים עירוניים בהם אותרו ליקויי נגישות במסגרת בדיקה שערכה העירייה בזמנו. היא כללה בין היתר מתנ"סים ומרכזים קהילתיים, לשכות רווחה, שירותים ציבוריים ומקוואות.
אך כאמור, למרות שטענותיה של התובעת היו בתוקף בעת הגשת הייצוגית, ה"מזל" שיחק לטובת העירייה שכן החוק ותנאיו שונו לאחר מכן, תוך כדי התנהלות התיק בבית המשפט לטובתה (ראו בנפרד), והפסיקה ניתנה בהתאם. את העירייה ייצג עורך הדין אורי הברמן ממשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות'.
מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים מייחסת חשיבות רבה להנגשת כלל נכסי הציבור תוך השקעה בהיקף תקציבי נרחב, תשומת לב וכוח אדם. אנו מברכים על החלטת בית המשפט שדחה את הבקשה לתביעה הייצוגית וקיבל את עמדת העירייה, אשר פעלה ופועלת על-פי חוק. כיום קיימים כ-100 מבנים, הנדרשים להנגשה על פי חוק, והעירייה פועלת לבצע זאת, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בחוק".
