"הלב כואב לי, אין יום שאני לא חושב על הילדים שכבר לא בקשר איתי. אבל לא היתה לי ברירה, ידעתי שזו מלחמה שאני חייב לצאת אליה ואני מייצג אבות רבים במלחמה על הצדק", כך מספר יאיר (שם בדוי) אב ממרכז הארץ.
בפסק דין תקדימי, קבע לאחרונה בית המשפט כי הוא אינו חייב לשלם מזונות עבור ילדיו שניתקו ממנו קשר. בראיון ראשון ובלעדי הוא חושף את מה שעבר עליו בשנים האחרונות.
"הילדים עזבו לחו"ל ולא חזרו"
"הגירושים מאשתו הראשונה התרחשו לפני למעלה מעשור, "זו היתה מערכת יחסים שלא הצליחה", מסביר יאיר, "אבל למרות זאת נשארנו בקשר ומערכת היחסים שלי עם הילדים היתה מצוינת. הילד הגדול היה באותו הזמן בן תשע והשני היה בן שש. הם היו מגיעים אליי הרבה, היינו משחקים, עושים יחד חיים משוגעים והכל היה טוב. לא החסרתי מהם כלום בתור אבא".
יחסיו עם ילדיו, כך טוען יאיר, הידרדרו אחרי שהכיר בת זוג שהפכה בהמשך לאשתו השנייה. "כמו שזה נראה, היה שם תהליך גדול של קנאה ולכן הגרושה שלי התחילה להערים קשיים. היא הפסיקה לשלוח אלי את הילדים, ביקשה עבורם כספים ובעיקר הרעילה אותם על אשתי הטרייה. היא סיפרה להם דברים שקריים עליה וגם אמרה לאחרים שהיא צועקת עליהם ופועלת כלפיהם באלימות, דברים שכמובן לא היו ולא נבראו. בכל התקופה הזו היא פשוט לא הסכימה לשלוח אותם אלי ועשתה מה שהיא רוצה. לא עניין אותה בכלל שבית הדין חייב אותה לתת לי להתראות איתם. לא עניין אותה שזו זכותי הבסיסית בתור אבא. רציתי מאוד ליצור איתם קשר וביקשתי מבית משפט שהיא תמסור לי את מספרי הטלפון שלהם אבל היא לא הסכימה, פשוט נעלמו לי הילדים. מה שהפך את הכל להרבה יותר קשה היא העובדה ששנה אחרי הגירושין היא עזבה איתם לחו"ל ולא חזרה".
לטענת יאיר בכל אותה תקופה בה התגוררו בחו"ל הוא איבד למעשה כל יכולת אפילו לנסות ליצור קשר עם בניו, "לא היתה לי על זה שליטה. הם עברו ממקום למקום והיה קשה מאוד להבין בכלל איפה הם נמצאים".
אין קשר אין כסף
הזמן והמרחק עשו את שלהם, "ככל שעבר הזמן הבנתי שהילדים שלי לא מוכנים לשמוע ממני. נוצר מצב שהם כבר לא היו חלק מהחיים שלי. לא חשוב כמה רציתי וניסיתי, זה לא היה אפשרי. בכל פעם שצלצלתי ודרשתי מגרושתי לדבר איתם היא מצאה דרך להתחמק מזה".
לפני כשנתיים החליט יאיר שהוא יוצא למלחמה ומסרב לשלם מזונות לילדים שהוא אינו רואה ואינם בקשר עימו. "הבנתי שנעשה לי חוסר צדק, אני לא רואה את הילדים שלי, לא מקבל מהם שיחות טלפון ולא מצליח ליצור איתם שום קשר, אבל בכל חודש משלם 3,000 שקל מזונות. אני לא כספומט".
יאיר שכר את שירותיו של עורך הדין דוד טובול ויחד הם יצאו לדרך, "החלטתי שאני לא מוכן לוותר ושאלך עם זה עד הסוף, עבור כל הגברים שמרגישים שמנצלים אותם. אני לא כספומט ולא יכול להיות שכאבא אני רק אדאג לכסף אבל לא אראה את הילדים שלי.
"זה לא העניין של הכסף אלא חוסר הצדק המשווע שיש פה", הוא מדגיש. "אני בתור אבא ממשיך לשלם כסף, אבל אני לא רואה את הילדים. כאילו לאבא אין לב בסיפור הזה ואין רצונות".
יש לציין כי כיום שני בניו של יאיר עברו את גיל 18 (21, 18), גיל שבו בישראל נהוג להפסיק לשלם דמי מזונות, אך על פי מסמך משפטי מהעבר, הוא חויב להמשיך לשלם עבורם מזונות עד גיל 21.
ניצחון בטעם מר
במשך שנתיים וחצי נלחמו יאיר ועורך דינו בבתי משפט, עד שלאחרונה קבע הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בלוד כי הוא אינו חייב לשלם מזונות לבניו, "נלחמתי ובסופו של דבר הצדק יצא לאור", הוא אומר "גם בית המשפט הבין שאבא הוא לא כספומט".
בפסק הדין כתבו השופטים: "לא קיימת חובת מזונות על פי דין לאחר גיל 18, והנוהג לקבוע מזונות בתקופת שירות החובה בצה"ל אינו חל ממקום שבו הקטינים אינם מתגוררים בישראל ואינם משרתים בצבא. בענייננו מדובר בקטינים בוגרים בנסיבות אלו, וכאשר הקטינים אינם שומרים על קשר עם האב על אף האמור בהסכם, וכאשר בהסכם נקבע החיוב במזונות מחד, והסכמה על שמירת הקשר מאידך, הרי שלטעמנו אין הם זכאים למזונות".
עו"ד דוד טובול שייצג את האב הוסיף: "לא יכול להיות שילדים מתוך בחירה יפסיקו להיות בקשר עם אביהם ויבצעו נתק מוחלט של אביהם מחייהם ויקבלו ממנו דמי מזונות. בלתי צודק בעליל שהורה שמנכר ומסית את הילדים שלו נגד הורה השני והסתה וניכור גורם לניתוק קשר יקבל מזונות על נזק שעשה להורה זה בניגוד חמור לטובת הילדים המשותפים".
למרות הניצחון יאיר לא מצליח לשמוח. "ההחלטה לא שימחה אותי, זה היה לי קשה מאוד. אין יום שלא עובר שבו אני רואה נערים בני גילם ברחוב וחושב עליהם. כל פעם שאני שומע על מסיבות סיום או גיוס לצבא מעלה לי את המחשבה שאני לא חלק מזה. זה אוכל אותי וגם הורס לי את הבריאות. קשה לי עם המצב הזה. אני עובד הרבה עם בני נוער ומתנדב עבור חיילים כי מבחינתי זה סוג של תיקון, זה ממלא לי את החלל הזה בלב שחסר לי למרות שאני יודע שאין תיקון באמת למה שעברתי".
נימוקי השופטים להחלטה התקדימית:
1. מדובר בילדים בוגרים שעברו את גיל 18 ואין סיבה לחייב את האב לשלם להם מזונות עד גיל 21
2. הילדים לא שומרים על קשר עם האב בניגוד למה שנקבע בהסכם הגירושים
