בשבת שעברה נהרגו לוחמים רבים של הנדסה קרבית בפיצוץ שאירע ברצועת עזה. האירוע הקשה הזה החזיר את ד', מילואימניק ירושלמי בן 27, לאסון בחודש ינואר, בו נפצע קשה הזמר עידן עמדי.
"הוקפצתי ב-7 באוקטובר והגעתי ליחידה", הוא סיפר השבוע ל"ידיעות ירושלים", "חלק מהפלוגות השתתפו בזיהוי גופות ושלושה שבועות אחר כך התחלנו תמרון. נכנסנו לעזה והיינו שם 18 יום בלחימה עד הפסקת האש הראשונה ועסקת החטופים. היו המון הצלחות מבצעיות ומצאנו במסגד מעבדת אמל"ח מאוד גדולה. אחר כך יצאנו להפוגה ובערך אחרי שבוע חזרנו לסג'עיה".
בחודש ינואר עסקו לוחמי מילואים מהנדסה קרבית בפיצוץ מערכת תת קרקעית שכללה שמונה פירים. "ביקשנו מהפלוגה של עידן עמדי שיזרימו לנו חומר נפץ. המשימה של דניס וקסלר היתה לעשות את זה בצורה שלא תסכן את הכוח והוא עשה את זה בצורה מעולה. משאית אחת לא עבדה והחלטנו להשאיר את הנקודה הזו לסוף. באזור השעה 15:00 דניס הגיע ואמר שימו אטמים - יורים פגזים. הוא שלח אותי לקחת את המשאית של עמדי כדי להזרים חומר נפץ. 5 דקות אחר כך דניס הלך למחסן אמל"ח, רציתי ללכת איתו כי הוא היה החבר הכי טוב שלי. דניס אמר שלא צריך.
"אני הייתי עם הפנים לכיוון המחסן אמל"ח, באופן טבעי סיקרן אותי איך הם משמידים הכל, אז עמדתי בחוץ, כ-30 מטר משם. פתאום הכל התפוצץ ואני רואה שני אנשים עפים ומלא עשן ואבנים. אחרי שתי דקות הכל נרגע ואנחנו מתחילים לבדוק מה קורה. תוך שנייה אנחנו מבינים שיש לנו ארבעה אנשים שלא עונים בקשר. התחלנו לרוץ אל הפצועים. אחד מהם דיבר והשני, עידן, לא דיבר ורק הניד את הראש".
בהמשך עמדי סיפר שלא זיהו אותו. "אני זיהיתי אותו, אבל לא העברתי את הפרטים שלו. בדקות כאלה זה לא מעניין אף אחד - צריך להעיף אותו לטיפול רפואי. העברנו אותו להאמר ומשם למסוק שהעיף אותו לבית החולים. לא היה שום שיח שזה עידן עמדי, זה היה לוחם שנפצע. אנחנו מתחילים לסרוק ומבינים שיש לנו ארבעה נעדרים, בהמשך אנחנו מזהים אותם ומבינים שכולם נהרגו במקום. היו לנו גם שני לוחמים שבמהלך הפיצוץ נפלו עליהם אבנים ששברו להם את הידיים. באותו הלילה יצאנו הביתה לעכל את זה. אתה מבין שחברים שלך שהיו איתך - אינם. לוויות במקביל, זה קשוח".
באסון בו התפוצצה המשאית עם חומרי הנפץ נהרגו שישה לוחמים - עמית שחר, דניס קרוחמלוב וקסלר, רון אפרימי, רועי אברהם מימון, עקיבא יסינסקי וגבריאל בלום ז"ל. על הקושי לעכל את אובדן החברים לנשק הוא אומר "אני זוכר שהגיעו חבר'ה להושיט יד, לחבק, לנחם ואני בראש המשימתי שלי. אבל זה 'נופל' יום אחרי - אם זה בכי, געגועים וההבנה מה קרה".
איך היה ללחום לצד עמדי? "עמדי אחלה גבר - בא לעבוד בשקט ובצניעות. הוא מאוד מקצועי ואדיב כלפי כולם, ככה שזה מרגיש די טבעי. אחרי השנייה הראשונה שאתה מתלהב שהוא איתך, פשוט עובדים ביחד כמו עם כל לוחם אחר".
לד' ורעייתו נולד ממש החודש ילד, המצטרף לאחיו בן ה-3. "זה עוזר ומאוד מרפא את הלב ואת הנפש להבין שיש לך בשביל מה לקום בבוקר ויש משמעות". מתברר שהחזרה לשגרה כללה גם מספר אירוע הפוגה, "ריטריט במדבר" שבו השתתפה כל הפלוגה ו"ריטריט יוגה" שבו רק ד' היה. "בצבא מאוד דואגים לחזרה לשגרה ושאנשים יעבדו את החזרה לשגרה הלא פשוטה הזו", הוא מבקש לפרגן ולהודות.
לצד החזרה לחיי המשפחה ד' לומד שנה שלישית לתואר בהנדסת תוכנה במכללת עזריאלי להנדסה, ולוקח חלק בתוכנית המצטיינים. מתברר כי מאחר וכ-30 אחוז מהסטודנטים במכללה משרתים במילואים מאז ה-7 באוקטובר, הוחלט על שורת הטבות עבורם, ובכלל זה ליווי אישי, התאמות אקדמיות, מלגה בגובה 7,000 שקל, שובר בסך 1,000 שקל לשימוש בקפיטריה וכן חונכות אישית ומנוי שנתי לקורסים מצולמים.
במכללה מציינים כי המעטפת המקצועית הרחבה מוענקת לא רק למילואימניקים אלא גם לבני/בנות הזוג והיא כוללת מלגות מותאמות אישית וסדנאות חזרה לשגרה לרבות טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי לעיבוד חוויות הלחימה.
"דאגו לנו לתוכנית חדשה ומיקדו אותנו", אומר ד', "כל מרצה קבע איתנו כמה שעות של השלמה, קיבלנו המון הקלות עם עבודות ומבחנים. יצא לי להגיע למרצה ולומר לו את החומר הזה הבנתי אבל יש לי פערים מתחילת השנה והוא ישב איתי כמה שעות ולימד אותי".
מה דעתך על זה שאין שיוויון בנטל? "אני חושב שלשרת זו זכות. אני חושב שהממשלה שלנו צריכה הרבה יותר לדאוג ללוחמי מילואים. אנחנו מקריבים המון, גם המשפחה שלנו, גם בעלי עסקים ולדעתי מגיע להם המון. אני מאמין ששירות צבאי ושירות מילואים זו זכות, אבל המדינה חייבת לשנות את היחס למילואימניקים ולתת להם הרבה, כדי שאנשים ירדפו וירצו לעשות מילואים… לתת דירות או משהו קיצוני. מי שלא רוצה להתגייס זה נושא מאוד מורכב ואני לא יודע איך אפשר לפתור את זה. אבל אם יש משהו אחד שכולנו מרגישים זה התזמון של חוק העלאת הפטור מגיוס והעלאת גיל הפרישה, זה גורם לאנטגוניזם".
לסיום הוא מבקש לחזק את המשפחות השכולות. "בשבוע האחרון איבדנו עוד 12 לוחמים. אני רוצה לשלוח למשפחות חיבוק ענק ואני מקווה באמת שזה לא יהיה לחינם".
