סקר מיוחד שיזם מינהל החינוך בעירייה חושף מה הפריע למנהלי בתי הספר בגל הקורונה הראשון, ומדוע כדאי להקליט שיעורים. 147 מנהלים ומנהלות מכלל המגזרים (חילונים, דתיים, חרדים וערבים) הוזמנו לשולחן עגול. המטרה היתה להפיק לקחים מהתמודדות מערכת החינוך עם המגפה במטרה לפתוח את שנת הלימודים תשפ"א בצורה מיטבית.
1 צפייה בגלריה
 חיטוי בית ספר שנפגע מקורונה
 חיטוי בית ספר שנפגע מקורונה
חיטוי בית ספר שנפגע מקורונה
(צילום: עיריית ירושלים )
על סמך ניתוח התשובות, במנח"י יזמו מספר פרויקטים ובהם הקמת חמ"ל ייעודי ומוקד טלפוני שיעסקו רק בסוגיות של חינוך וקורונה, גיוס כוח אדם ואספקת אמצעי גלישה באינטרנט.
עוד בחדשות:
מניתוח התוצאות עולה שרוב המנהלים רוצים ללמד לפי אשכולות למידה, ולא לפי מקצועות. בנוסף הם מעדיפים מערכת שעות מצומצמת וממוקדת, שמאפשרת לצוות זמן פנוי כדי לקיים שיחות אישיות וקשר עם תלמידים.
בסקר נשאלו המנהלים מהם ההגבלות והחסמים שהפריעו להם במיוחד לנהל את בית הספר. בין השאר המנהלים דיווחו על הוראות סותרות ומנוגדות, אי בהירות בנוגע להעסקת מורים, וגם על הוראות שניתנו בלילה ושהיו אמורים ליישם בבוקר שאחרי, בלי להעניק זמן להתארגנות.
בכל המגזרים דיווחו על מחסור במחשבים בבתי התלמידים והמורים ועל צוות שאינו שולט בתוכנות למידה מרחוק. מטבע הדברים, הבעיה חמורה במיוחד במגזר החרדי, שבחלקו יש איסור על שימוש באינטרנט, אבל גם מחסור בטלפונים שמאפשרים האזנה לשיעורים ב'קווים חכמים'.
בעיה נוספת שעלתה נגעה לצפיפות: מיעוט מרחבים פיזיים ללמידה - כלומר המנהלים נדרשו לחלק תלמידים לקפסולות, אבל בבתי הספר לא היו מספיק כיתות פנויות שלתוכן אפשר להכניס בו־זמנית את כל הקפסולות.
הסקר התבקש להצביע גם על מתווי למידה שפעלו כראוי בגל הראשון ואמורים להיות מודל לחיקוי. מתברר שהמפתח להצלחה, לפי המנהלים, הוא מערכת שעות מצומצמת וממוקדת שמשאירה לצוות ההוראה זמן וכוח לשמירה על קשר אישי עם התלמידים. כמו כן התברר שכדאי להשתמש בשיעורים מוקלטים, כך שהתלמידים שהחמיצו את השיעור יכולים להשלים אותו בהמשך היום. את ההקלטות המליצו להעלות בערוץ יוטיוב מיוחד לכל לבית ספר.
רבים מהמנהלים והמנהלות המליצו על שימוש במערכת שעות שבה הלמידה נעשית במשותף אך קיום המשימות מתבצע בנפרד. בנוסף ניתן לקיים מתווה שבו חצי כיתה לומדת בבית הספר, כאשר השיעור מצולם ומוקרן לחצי השני של התלמידים שנותרו בבית. דרישות נוספות שעלו מהשטח - רכישה מרוכזת של תוכנות למידה, שימוש בהורים ובגורמים מתנדבים נוספים לשיחות ולימוד בזום, קיום ביקורי בית קצרים, ומיפוי של 'תלמידים מנותקים'.
עורכי הסקר ביקשו לענות בכנות על השאלה איזו מדיניות צריך לשנות או להגמיש כדי להפעיל את מוסדות החינוך בעיר בצורה מיטבית. הנסקרים השיבו שיש צורך במתן אוטונומיה נרחבת לבתי הספר - שתאפשר שימוש במרחבים החיצוניים בבית הספר, למידה במרחבים הסמוכים, כולל בחיק הטבע, ולימוד בשתי משמרות מדי יום - מהבוקר עד הצוהריים ומהצוהריים עד אחר הצוהריים.
כאשר המנהלים נשאלו באשר לתפקוד מנח"י בתקופת הקורונה, ובפרט - האם מינהל החינוך סיפק מענה נגיש ומחויב לצורכי בית הספר, והאם במהלך הקורונה נתן מנח"י מענים והיה נגיש בנושאים הרלוונטיים - התשובות שנתנו המנהלים לשתי השאלות היו בטווח הגבוה ביותר של שביעות הרצון. כאשר המנהלים נשאלו באילו נושאים יש אי־ודאות ברמה גבוהה, הם השיבו - מידת התקשוב של התלמידים, שיעור התלמידים שיגיעו לבתי הספר, ומידת החרדה של ההורים.
לכל העדכונים - חדשות ירושלים