שיהיה במזל: שיחה תמימה של תהילה אחייניתה יצרה מהפכה בעולם השידוכים. בציבור הדתי והחרדי מקובל שצעירים שרוצים לבחון הצעה לשידוך יוצאים מספר פעמים למסעדה או בית קפה, או אפילו יושבים במשך שעות בלובי של מלון. אלא שבגלל מגבלות הקורונה כל המקומות האלה סגורים. הבעיה היא שגם בילוי בפארק ציבורי הוא לא כל כך נעים, כאשר החורף מגיע.
פרל: "שאלתי את האחיינית איך עוברת עליה התקופה הזאת, והיא סיפרה לי שקשה לצאת לדייטים, וגם כשכן נפגשים, אז אין כל כך איפה. חשבתי על זה שמתחיל להיות קר וכמה אפשר לטייל בחוץ או לשבת באוטו. אמרתי לה שהיא מוזמנת אלי הביתה לדייטים. שלחתי הודעה גם לאחיינים ולחברים שמחפשים זוגיות שהבית שלנו פתוח עבורם לדייטים. למחרת גיסתי המליצה לי לפרסם פוסט בפייסבוק".
עוד בחדשות:
הפוסט של פרל זכה בזמן קצר ליותר ממאה שיתופים ולאינספור תגובות. "הייתי בהלם", היא מספרת. "אנשים פתחו את הבתים שלהם ונתנו כתובות וטלפונים. כל כמה דקות אני צריכה לאשר פוסטים של אנשים שמעוניינים להציע את הבית שלהם לדייטים".
"השארנו פירות ועוגה"
גם בעלי צימרים וקליניקות, שפעילותם אסורה בתקופה זו, החליטו להצטרף ליוזמה, וכעבור זמן קצר הגיעו גם פניות מחו"ל. "בחור מבואנוס איירס כתב שריגשנו אותו והוא מזמין ישראלים רווקים לדייטים במלון שלו וללא תשלום. פשוט בכיתי. אתה פתאום קולט שזה תופס בכל העולם. התקשרה אלי אשה שהציעה את הבית שלה ליד שכם. חשבתי, מי כבר יבוא אליה, אבל באותו אחר צהריים כבר שלושה זוגות ביקשו להיפגש אצלה בבית. כשאתה שומע את כמות הפניות שנעשו למארחים, אתה מבין כמה זה חיוני".
מי שהצטרפה ליוזמה היא רוני אוליבן מקרית משה. "הזוג תיאם איתנו כמה ימים מראש ואנחנו סידרנו להם את הבית יפה, השארנו פירות ועוגה ואפילו ספרים. בגלל הווייב בקבוצה היה לי רצון להשקיע גם באווירה. נתנו להם את המפתח ויצאנו. כשחזרנו מצאנו מכתב תודה מאולתר שהם השאירו לנו. יש עכשיו את המצוקה הזאת של הרווקים. אפשר להתעלם ולומר: 'יאללה, אני נשוי, זה לא השלב שלי עכשיו, אני לא נמצא שם'. אבל כולנו בסיפור הזה של הקורונה. הרגשתי שזה ממש לתת לרווקים את ההרגשה שיש להם מקום בעולם, שרואים אותם".
על השאלה אם אין חשש להכניס לבית זרים, השיבה: "חשבנו על זה שאולי בכל זאת נרצה להיות בבית והדייט יגביל אותנו כי לא נוכל לצאת אל הסלון והחלל המשותף בכל זמן הדייט שלהם. בנוסף, בן זוגי גם העלה את העניין שבעצם 'השכרנו' את הבית לאנשים זרים ואין לנו מושג אם יקרה משהו שלא נהיה מרוצים ממנו. הגענו למסקנה שבשיחה המקדימה אפשר לזהות תמרורי אזהרה, ואם הייתי מרגישה לא נוח לא הייתי מכניסה מישהו. אני באמת מרגישה סוג של סולידריות. בסופו של דבר אני חושבת שמי שמגיעים לקבוצה הזאת אלה אנשים טובים שרוצים להיעזר, כמו האנשים הטובים שרוצים לעזור".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים