הרמזור התחלף לירוק אבל הנהג שלפניכם בוהה בטלפון? התנועה לא זזה ואתם סתם מחפשים להוציא את התסכול בצפירות רמות? בקרוב זה עלול לעלות לכם כסף. עיריית ירושלים צפויה לאשר במועצת העירייה הקרובה תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) המגדירות כי אדם ברכב לא יפעיל צופר, פעמון או אמצעי אזהרה הגורמים רעש.
לקראת האישור הצפוי מחלקים פעילים ירושלמים ברחבי העיר סטיקרים הקוראים לתושבים לא לצפור אם אין סכנה, "מדובר במהלך שיציל את הבריאות של תושבי העיר", אומרת פרופ' חמוטל בר יוסף שמובילה את ההתארגנות בנושא.
שקט שיהיה פה
בשנה האחרונה פועלת בעיר התארגנות של "ירושלים שקטה". מדובר ביוזמה של תושבת העיר פרופ' בר יוסף אשר יחד עם "קרן ירושלים ירוקה" מובילה פעילות להפחתת רעש במרחב הציבורי בעיר. "אחד הדברים המרגיזים הוא כמובן הצפירות של נהגים", אומרת פרופ' בר יוסף. "כולם צופרים בשמחה כשהרמזור לא זז או כשמשהו בכביש לא מצא חן בעיניהם, אבל מדובר בדבר שעלול לפגוע בבריאות, לא פחות. "מחקרים רבים מצאו שרעש בכלל ורעש פתאומי מחבל בבריאות של מבוגרים ובמיוחד של ילדים", מסבירה פרופ' בר יוסף, "משום שזה מקפיץ את כל המערכות של הגוף".
עצומה נגד רעש
במסגרת היוזמה שנועדה לקדם אכיפה נגד הצפצופים, חתמו למעלה מ-2,000 תושבים על עצומה שפרסמה ההתארגנות בעברית ובערבית, "מחקרים הוכיחו שחיים בסביבה של רעש וצעקות גורמים נזקים לבריאות הגופנית והנפשית. אבל יש רבים שרגילים לצעוק, לצפור ברכב לא בגלל סכנה, או להגביר את קול הרדיו בעוצמה מופרזת", נכתב בה. "בני נוער רבים סובלים מבעיות שמיעה. האם זו תוצאה של 14 שנים במערכת חינוך שבה גם מורים וגם תלמידים צועקים, ואולי הרעש בבתי הספר גורם לבעיות בריאות נוספות? נהגים, האם ידוע לכם שצפירה ללא סכנה מהווה עבירה?
"כולנו רוצים איכות חיים. אבל רבים מאתנו אינם שמים לב שצעקות ודיבור בקול רם מדי מקלקלים את הרושם ואת איכות החיים ויוצרים סביבה אלימה. אנו מגיעים לשמחות ולא יכולים לדבר זה עם זו בגלל הרמקולים. אנו יוצאים לנופש, אך רעשי אופנועים ומכוניות קורעים לנו את האוזניים, אנו יוצאים לטבע, אך מכוניות מפעילות מוזיקה בקולי קולות. האם זה הכרחי? האם זה יפה? האם באמת אי אפשר לשמוח מכל הלב בעצמת רעש פחות גבוהה? נכון, זה עניין של הרגל, של תרבות. אבל אפשר וכדאי לשנות את זה".
קראו גם:
במקביל, קראו הפעילים לעירייה לפעול כמו עיריית תל אביב, שם הותקנו אמצעים שמצלמים ומקליטים נהגים שצופרים ללא צורך ואלה מקבלים מהעירייה דוחות על כך.
"אנחנו קוראים להעביר את הסמכות על אכיפת רעש במקום ציבורי מהמשטרה לעיריות ולשלטון המקומי", אומרת פרופ' בר יוסף. "זאת במקביל להפעלת קמפיין באמצעי התקשורת ובבתי ספר ותליית הודעות המבקשות שקט במקומות ציבוריים כפי שנעשה כבר בערים אחרות".
לדברי מייסדת ויו"ר קרן ירושלים ירוקה, נעמי צור, עד שזה יקרה מחלקים בימים אלה הפעילים לתושבים סטיקרים הקוראים שלא לצפור אם אין סכנה.
בלי פקחים בצומת
עיריית ירושלים צפויה בישיבת מועצת העירייה הקרובה להביא לאישור תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש). לאחר אישור המועצה כפי הנראה בסוף ספטמבר, נדרש אישור של משרד התחבורה ומשרד הפנים, על פי הצפוי בשנת 2025 יכנס החוק לתוקפו. הנושא עלה לדיון בקדנציה הקודמת בוועדת איכות הסביבה אולם התקנתו לא הושלמה.
גורם בכיר בעירייה אמר השבוע: "אכיפת השימוש בצופרים תעשה באמצעות מערכות מצלמות שיודעות לתרגם את הצופר. היא מסתכלת על הנסיבות שבגינם הפעיל הנהג את הצופר כלומר האם הפעלת את הצופר בנסיבות שהחוק לא מתיר למעט שעת חירום וסכנה.
"פקח לא ישב בצומת ויתן דוחות", מסביר הגורם, "זו לא הכוונה. מדובר במערכת מצלמה ייעודית לנושא שתדע להבחין במי שצפר ולמה. בחדר השליטה יחליטו האם הפעלת הצופר נעשתה בנסיבות המצדיקות שימוש בו ואם לא אז יישלח דוח הביתה".
יונתן פלג, (האיחוד הירושלמי) יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה אמר: "הנושא מונח על שולחנו של ראש העירייה, ונמצא בהובלתו. מברך על כל התקדמות".
מעיריית ירושלים נמסר: "לאחר התקנת חוק העזר על ידי מועצת העירייה, חתימת ראש העיר והשרה להגנת הסביבה, חוק העזר יפורסם ברשומות ויכנס לתוקף. אז, ניתן יהיה להגיש במסגרתו כתבי אישום. על פי התכנון, המועצה תשקול לאשר לאכוף עבירה זו באמצעות חוק האכיפה הסביבתית, אשר יאפשר מתן הודעת ברירת משפט בסך של 250 שקל ליחיד ו-500 שקל לתאגיד".
