הקיץ בקושי התחיל וכבר נדרשים צוותי הכיבוי בירושלים להתמודד עם שלל שריפות. רק השבוע הם טיפלו באש שפרצה בבתי הספר עמיטל וחומת שמואל בהר חומה, בבית ספר בבית וגן וכמובן באש שפרצה בעמק המצלבה, הגיעה למוזיאון ישראל ולמשך כמה שעות דרמטיות היה חשש כי היא תצליח להגיע למבנים בהם מוצגים נדירים. למרבה המזל אחרי עבודה עיקשת של אנשי הכיבוי הושגה לבסוף שליטה על האש ונזק נגרם רק לגג המאסיבי העשוי בטון של מבנה אגף הנוער.
"אנחנו מתמודדים עם בין 50 ל- 100 אירועים ביום, כאשר ב-80 אחוז מהאירועים מדובר בשריפות", אומר טפסר שמוליק פרידמן, מפקד מחוז ירושלים בכיבוי אש ומדגיש כי "כמעט כל השריפות הם מעשי ידי אדם. בכל אירוע שריפה ובוודאי בימים שבהם שורר שרב הציבור הרחב שמזהה שריפה צריך לדווח מיד לכיבוי אש משום שכל שריפה אם היא לא מטופלת בנחישות מהירות ומקצועיות היא יכולה להתפתח לשריפת ענק".
סכנה: צמחייה יבשה
בשבועות האחרונים אין יום שבו הכבאים לא מוזעקים לטפל בעשרות אירועים מדי יום. בשבוע שעבר למשל בימים הסמוכים לל"ג בעומר הם התמודדו עם 400 אירועים ליום, מספר גבוה לכל הדעות. חודש מאי ויוני הם המועדים ביותר לפורענות שכן במהלכם הטמפרטורות מתחילות לעלות. תוסיפו לזה את העשבייה שגדלה לאורך החורף ומתחילה להתייבש ותקבלו מתכון נפיץ.
בתמונות וסרטונים ששלחו תושבים משכונות שונות ל"ידיעות ירושלים" נראים מצבורים של עשבייה יבשה בשטחים ציבוריים ובין בניינים שצמחה לגובה ואיש אינו לוקח אחריות לטפל בה, לצד ערימות פסולת עם חומרים דליקים כמו עץ יבש וקרטונים שלא נאספו.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הטענות המובאות משוללות כל יסוד ואינן עומדות במבחן המציאות. עיריית ירושלים פועלת על פי תוכנית החשיפה שהוכתבה על ידי כיבוי אש. יאשש זאת גם מפקד מחוז ירושלים שרק מהלל ומשבח את העירייה ואת פועלה היסודי, התכליתי והעמוק.נמשיך לעבוד יחד עם כב"ה למען ביטחון ובטיחות תושבי ירושלים והבאים בשעריה".
למרות זאת נראה שהשנה יש יותר שריפות משנים קודמות, "מה שמיוחד בקיץ הזה הוא שהיה חורף גשום מאוד ומנגד החום הוא קיצוני", אומר טפסר פרידמן. "יש שלושה פקטורים עיקריים שמשפיעים על שריפה – חום, לחות ורוח. העבודה קשה מאוד והפקטור של החום משפיע על הלוחמים בצורה מאוד משמעותית".
איך המלחמה משפיעה? "צריך להגיד ביושר יש הצתות על רקע לאומני. אני לא יודע להגיד שיש עלייה, אבל יש הצתות של ילדים משועממים, פירומנים, יש גם וגם. רק בחודשיים אחרונים נתפסו שלושה פירומנים".
כמה מתוך השריפות מקורן בהצתות? "כמעט כל השריפות בשטחים פתוחים הן מעשי ידי אדם. חלק זה רשלנות, חלק הצתות או משחק ילדים. יש לפעמים גם אירוע של קצר חשמלי אבל זה מיעוט. לפעמים בימים חמים מאוד יש אשפה או חומר שתוסס ויכול להידלק לבד אבל זה די נדיר".
החשש: שכונה שלמה עלולה להילכד
החשש הגדול של כיבוי האש היא אירוע כפי שהיה באסון הכרמל - שריפה שתתפשט לבתי התושבים ולכבישים ראשיים. "כל שריפה אם היא לא מטופלת בנחישות, מהירות ומקצועיות יכולה להתפתח לשריפת ענק. חלק מהישובים מסביב לירושלים הם בעלי יציאה אחת בלבד וזה עלול לסכן חיי אדם. ישוב שלם עלול להילכד. יש גם שכונות בירושלים שסמוכות לקו המיוער ולשטחים פתוחים שעלולות למצוא את עצמן באותו מצב.
איך אתם נערכים לתרחישים הללו? "אנחנו עושים הערכת מצב יומיומית ומחליטים כמה לתגבר. היום הכוחות מתוגברים. בקיץ אנחנו משתדלים לשים כמה שיותר כוחות. הרבה פעמים מבקשים ומקבלים תגבור מחוץ למחוז. אם אנחנו רואים שהאירוע קצת יותר גדול אנחנו מפעילים פקודה בשם 'מכת אש' - כוח גדול מאוד כמו שהיה השבוע. זה אומר שכל המחוז מתמודד עם אירוע גדול, מוציאים צוותים מתחנות אחרות ומרכזים בנקודה הבעייתית. באירוע בעמק המצלבה תוך שעתיים וחצי השגנו שליטה".
לדברי טפסר פרידמן לאחרונה נפוצה שמועה כאילו שמכבי אש גובים כסף עבור הגעה לכיבוי שריפות, ולכן נמנעים מלדווח על אש. הוא מנצל את ההזדמנות כדי להבהיר כי הדבר אינו נכון. "ככלל חשוב להדגיש בפני תושבים שאם רואים אש צריך לדווח. לא לסמוך על כך שאחרים דיווחו כי אז מגיבים מהר ובעוצמה".
