בימי שגרה מתאפיינות היצירות של דוד רויטמן במסר של 'לעשות אומנות ולא מלחמה'. רויטמן, צלף בהכשרתו הצבאית, החליט לתרגם את הפוסט טראומה שלו מהצבא לאומנות. הוא התפרסם הודות לטכניקה מקורית שפיתח - ירי צבע על קנבס באמצעות אקדחים, רובים ואפילו טנקים ומטוסים.
הוא זכה לשבחים ולהכרה בינלאומית והציג תערוכות ברחבי העולם, כולל בסוהו במנהטן, אבל אירועי ה־7 באוקטובר הזכירו לו שלעיתים צריך להשתמש בנשק לצורך הייעוד המקורי שלו, וכך הוא היה בין הראשונים שיזמו הקמת כיתת כוננות בשכונות ירושלים.
שליחות ציונית
רויטמן (44), נשוי ואב לארבעה, מתגורר בימים אלה במרכז העיר ירושלים. הוא נולד באודסה שבאוקראינה, ובגיל 10.5 עלה לישראל במסגרת קבוצת ילדי צ'רנוביל, שיזם הרב יצחק קוגן. בצבא שירת ביחידה מובחרת, ולאחר מכן נלחם כחייל מילואים ב'חומת מגן'. את הקריירה האומנותית מעבר לים הוא התחיל בכלל בשליחות ציונית.
"יצאתי לשליחות של תנועת נוער להקים פרויקט 'תגלית' ליהודים דוברי השפה הרוסית בצפון אמריקה. מדובר בקהילה שמנתה מיליון וחצי איש. הקמתי ארגון והתחלתי לצאת עם הקבוצות כמדריך", הוא מספר. "בנינו פרויקט חינוכי למי שחוזר לאחר המסע בארץ. זה משנה את ההבנה של מדינת ישראל ואת החיבור לעם ישראל. בנוסף הקמנו תנועת נוער ענקית בצפון אמריקה שכל מטרתה היא לחבר יהודים רוסים דוברי עברית לישראל". לדברי רויטמן, מאז הקמתה, כ־50 אלף איש לקחו חלק בפרויקטים של התנועה.
"לעשות אומנות ולא מלחמה"
על המילואים בארץ הוא מעולם לא ויתר. "התייצבתי לכל צו מילואים ולכל מבצע - 'חומת מגן', 'לבנון השנייה', 'צוק איתן'. חזרתי מייד לארץ. הרגשתי שאני לא יכול לחיות על האדמה הזאת ולא לקחת חלק בהגנה על העם".
להשתתפות בלחימה היה מחיר, ולפני כארבע שנים הבין רויטמן שהוא סובל מפוסט טראומה. "חיפשתי דרך יצירתית לבטא את הרגשות שלי. אני מתעסק באומנות כבר עשור וחיפשתי דרך יצירתית לבטא את הרעיונות שלי. הבנתי שהדבר הטוב ביותר שאני יודע לעשות זה לקלוע למטרה. זה מה שעשיתי בין היתר בצבא", הוא מספר. "התחלתי לעבוד על ביצוע טכני של איך אני משתמש באותו רובה שבו השתמשתי בצבא, אבל במקום לפגוע במטרה אנושית לפגוע בבד הקנבס. לקח לי כמה חודשים לבנות את השיטה מבחינה טכנית".
קראו גם:
לפני כשנתיים וחצי הוא פתח את התערוכה הראשונה במרכז מנחם בגין, ולאחר מכן הוא הוזמן למיאמי לעשות תערוכה, ובאוקראינה ובדובאי הוצגו עבודותיו בגלריה. יצירות האומנות של רויטמן עוררו עניין רב בעולם והוא זכה לכינוי 'לואי ויטון היהודי'.
קיבלת תגובות אנטי־ישראליות?
"כל העולם שונא אותנו. בתגובות בפייסבוק ובמדיה כתבו לי 'רוצח ילדים' ושאני חלק משלטון האפרטהייד. אני לא מגיב לתגובות כאלה בדרך כלל. גדלתי באודסה בין אנטישמים ששנאו אותנו. בלידה קיבלתי שם עברי, דוד, ותמיד התנכלו לי והתנפלו והרגשתי ששום דבר לא השתנה מאז. התגובות של היהודים היו חיוביות. הרעיון של הפרויקט הוא הרי להוציא את האנרגיות השליליות והטראומה דרך אומנות במקום להתפרץ בזעם".
בין היצירות שרויטמן מציג ניתן למצוא קולקציה של פסלונים מברונזה של לוחמים ביחידות מובחרות בצה"ל. "את הפסלונים אני יוצר בשיתוף עם היחידות. אנחנו בוחרים איזה ציוד רוצים שנבליט, איך יעמדו, ואז אני מצלם ומפסל מפלסטלינה, ואחרי זה יוצקים מברונזה. המסורת שלי היא שאת הפסלון הראשון אני מעניק למפקד היחידה. הענקתי פסלונים למפקד השייטת, מפקד 669, מפקד דובדבן".
כיתת הכוננות ירושלמית
אחד המיזמים שעליהם שקד רויטמן בשבועות האחרונים הוא הקמת כיתת הכוננות של מרכז העיר. "ב־7 באוקטובר הבנתי שמתחיל אירוע שהוא מעבר למה שאנחנו רגילים בנוף של המזרח התיכון. הבנתי שדברים שקרו בדרום יכולים לקרות במקומות אחרים כמו שקרה ב'שומר חומות' ושאסור למצמץ".
כבר באותו יום החליטו הוא ודייר נוסף לשמור על הבניין שבו הם מתגוררים עם הנשק שברשותם, "ואז הצטרף בחור שלישי. עמדנו ופיטרלנו בבניין ובעיקר אבטחנו מתוך הבניין. היו אנשים שביקשו ליווי לצאת לבית כנסת ולהחזיר אנשים מתוך בית כנסת כי הם פחדו להסתובב לבד".
מכאן החלה לצמוח כיתת הכוננות. "הבנו שהמצב לא הולך להסתיים בקרוב, ואחרי שהבנו את גודל האסון בעוטף נחרדתי מהמחשבה שיכול לקרות דבר כזה במרכז ירושלים ושבעצם הרבה מפגעים פוטנציאליים יכולים לשהות בשטח העיר בסגנון של חמאס ולא יהיה מי שיעצור אותם".
ממה הכי פחדת?
"פחדתי שהילדים שלי יחוו את מה שחוו ילדים בדרום, שמחבלים מסתובבים בחוץ עם נשקים, הילדים בתוך ממ"דים ולא יהיה מי שיגן עליהם. הקמנו כיתת כוננות, ואנחנו מתאמנים עם אקדחי גומי במקומות סגורים כמו חניונים, ואת אימוני הירי בנשק חם אנחנו מבצעים במתקנים מסודרים עם מדריכי ירי".
הודות לקשרים שיצר עם יהודים בעולם הצליח רויטמן לגייס 200 אלף דולר לרכישת ציוד. "קניתי אמצעים לראיית לילה, אפודים, קסדות טקטיות, אמצעים מיוחדים לנשקים, ציוד רפואי ונעליים. אנחנו מעל 30 חבר'ה שכולם יוצאי צבא וכל אחד עובד בהתאם למיומנות וליכולות שלו".
פורסם לראשונה: 07:48, 06.12.23
