בזמן יום השבת הלכו והתבררו ממדי הטבח המזעזע של חדירת מחבלי חמאס מרצועת עזה לישראל, בכפרים הפלסטיניים הצמודים לשכונות קו התפר בירושלים שמעו התושבים קריאות אללה אכבר, ירי שמחה של זיקוקים והגברה של קול המואזין. במקביל, לנוכח הקריאות של ראשי ארגוני הטרור לערביי יו"ש וישראל להצטרף למאבק עלה חשש מאירועי 'שומר חומות 2'.
"אני נמצא במרחק של 7 דקות הליכה מבית לחם", מספר דוד אוחנה, שגר ברחוב עמנואל זיסמן בשכונת חומת שמואל. "אני גר על הגדר ומולנו נמצאים בית לחם ובית סאחור במרחק של 700 מטר בקו אווירי. הם ממש ניסו להתגרות ולשדר תחושת ניצחון, ירו זיקוקים, וכל היום שמענו משם קריאות שמחה ואללה אכבר והגבירו את קול המואזין".
לדבריו, אחד החששות של התושבים היה מפני נסיונות חדירה לשכונה, כמו שאירע בגבול עם עזה, חששות שהלכו והתגברו לנוכח הודעות לא מאומתות שרצו בקבוצת הוואטסאפ השכונתית. "אנשים הסתגרו בבתים, סגרו שערים של חניות בניינים. היו קצת התראות בתוך החמ"ל שנכנסים ערבים משכונות תפר, אבל לא היה אירוע חריג לשמחתנו. בשכונה הוקם משמר אזרחי קטן, ואנשים יוצאים עם נשקים, כמובן ברישיון, ושוטרים מתנדבים ואנשי צבא יוצאים לסייר בשכונות יחד עם השיטור העירוני".
קראו גם:
אוחנה מספר כי למרות החששות, המראה של ניידות שיטור עירוני ושל המשטרה שהסתובבו בשכונה מאז היוודע האירועים, סייע להחדיר תחושת ביטחון ללב התושבים.
סוגיית מזרח העיר
אחד החששות הגדולים של גורמי הביטחון היה מפני מהומות בשכונות מזרח העיר, במתכונת שהתרחשה בערים המעורבות ב'שומר חומות'. פה ושם נרשמו עימותים בין תושבים לכוחות הביטחון, כמו במחנה הפליטים שועפאט, אך בסך הכל השקט נשמר, גם בשכונות שמהן יצאו בעבר מפגעים. "מהצד של ג'בל מוכבר יש שקט מוחלט", סיפר יו"ר מערך חירום בשכונת נוף ציון, מאור צמח, שמתגורר בשכונת נוף ציון הסמוכה.
"באחד הלילות שמענו קריאות נקודתיות מהמסגדים של תמיכה במלחמה, אבל בגדול יש שקט, וכנראה יש שם פחד מאוד גדול. הפעם לא שמענו זיקוקים או קריאות שמחה, ואפילו לא ראינו תנועה על הכבישים". עם זאת, לדברי צמח, התושבים יודעים שהמצב נפיץ ועלול בכל רגע להשתנות, בייחוד לנוכח ההסתה ברשתות החברתיות והקריאה של ראשי ארגוני הטרור לתושבי מזרח העיר להצטרף.
"אנחנו מפוכחים ויודעים שהכל יכול להפוך בשנייה לזירת קרב. אנחנו רואים ברשתות החברתיות הסתה ותמיכה מוחלטת בארגון הטרור חמאס, ולכן אנחנו מצידנו לא לוקחים סיכון, מסיירים בשכונה, סוגרים את הבתים וערניים יותר.
"התארגנו מהר מאוד, מערך חירום קהילתי שנותן מענה בהיבט הבטחוני, עושים שמירות בלילה, סריקות, תצפיות, בודקים שהשערים והדלתות של בתי התושבים נעולים, כל יום מעשר בלילה עד שמונה בבוקר. יש לנו ניסיון מר מ'שומר חומות', ולכן הוחלט שלא לוקחים סיכון".
להחזיר את תחושת הביטחון
מנהל אגף אכיפה ושיטור בעירייה, אילן ששון, ציין כי בעקבות האירועים והרגישות של ירושלים הוחלט להסב את המחלקה, שבימים כתיקונם עוסקת בפעולות אכיפה בתחום התנועה, לטובת שמירה על ביטחון התושבים בעיקר בקו התפר.
"מייד לאחר שהתחלנו להבין מה קורה בדרום הונחינו על ידי ראש העירייה משה ליאון להוציא את כל ניידות השיטור לטובת אכיפה בקו התפר", הוא מספר. "כבר ב־8:15 בבוקר ארגנו 20 ניידות שיטור ואכיפה, והן נפרסו בכל שכונות קו התפר למען תחושת הביטחון של התושבים, וכעת ניידות מסיירות בכל האזור 24/7. אנחנו עובדים במקביל למשטרה, שמודעת לכל הפעילות שלנו והם מסייעים לנו בכל דבר".
לדברי ששון, הגיעו פניות שונות מתושבים, ובאגף ניסו להיענות ככל האפשר לפניות. "בשכונת רמת מוצא למשל הוועד אמר שהם לא מרגישים ביטחון, אז שלחנו לשם ניידת שעובדת מסביב לשעון. תושבים מהדרום הגיעו ל'בני עקיבא' בשכונת ניות וביקשו אבטחה, ומייד הוצאנו ניידת על מנת שירגישו בטוחים".
ששון מציין כי מפתיחת המלחמה ועל רקע ירי הרקטות והאזעקות בירושלים וסביבותיה, הם קיבלו מאות פניות בנוגע מקלטים שאינם תקינים ומאוכלסים בציוד.
"במקביל אנחנו מסייעים לתושבים בפתיחת המקלטים הציבוריים ומקלטים פרטיים", ממשיך ששון, "מדובר במקלטים לא מתוחזקים או בכאלה שתושבים הפכו אותם למחסנים ואנחנו מכשירים אותם. טיפלנו עד עכשיו ב־204 פניות של מקלטים שסייענו בפינויים והכשרתם. יש המון צוותים והפניות לסיוע לא פוסקות, כולל ממ"דים פרטיים".
