״מדינת ישראל מונעת ממאות אלפי תושבי ירושלים והסביבה את הזכות לקבורה אזרחית חלופית ויש לתת סעדים שנועדו לענות על המחדל״, כך טוענים שורה של ארגונים ועמותות שהגישו אתמול (רביעי) עתירה לבג״ת בדרישה להורות למדינה ליישם את חוק הקבורה האזרחית-חלופית, ולמלא את חובתה להקים בית עלמין אזרחי לתושבי ירושלים והסביבה במימון המדינה.
עוד דורשים העותרים כי כפתרון ביניים, עד להקמת בית העלמין האזרחי, תתיר המדינה לתושבי ירושלים והסביבה להיקבר בקבורה אזרחית בבית העלמין בקיבוץ קרית ענבים. העתירה הוגשה על ידי התנועה הרפורמית, עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, התנועה המסורתית, עמותת מנוחה נכונה ירושלים והסביבה ותושבי ירושלים נוספים המיוצגים על ידי עוה"ד תמר הלוי ואורי נרוב מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, ועל ידי עורך הדין הרב אורי רגב וד"ר יפעת סולל מעמותת חדו"ש.
מגישי העתירה מציגים סקרים סקרים שערכו ועל פיהם נמצא כי ״כמעט מחצית מהציבור היהודי (41%), רוב הציבור החילוני בארץ (73%) ורוב הציבור החילוני בירושלים (17% מתוך כ- 20% חילונים בירושלים) - מעדיפים קבורה אזרחית על פני קבורה אורתודוכסית, כשרבים אינם מודעים לזכות הבסיסית המוקנית להם על פי חוק - להיקבר בקבורה אזרחית. בסקר בקרב תושבי ירושלים נמצא כי קיים קשר מובהק בין מודעות לזכות לבין הרצון בכך - כלומר: הגדלת המודעות לקבורה אזרחית עשויה להביא לגידול בביקוש לקבורה זו״.
הזכות לקבורה אזרחית-חלופית הוכרה על ידי כנסת ישראל כבר לפני כ-28 שנים, עם חקיקתו של חוק הזכות לקבורה אזרחית-חלופית, התשנ"ו-1996. ברם, זכות יסוד זו, אשר כתובה על ספר החוקים בישראל מזה 28 שנים, הינה עדיין בגדר משאלה בלתי מושגת לרוב רובם של אזרחי ישראל שכן מאז חקיקת החוק ועד היום, חוק הקבורה האזרחית כמעט ולא יושם כרוחו וכלשונו.
העותרים מציינים כי ״בסמוך לאחר חקיקת החוק המדינה אמנם החליטה על הקמת ארבעה בתי עלמין אזרחיים - בבאר שבע, בחיפה, בירושלים ובאזור המרכז. ואולם, עד כה, מבין ארבעה בתי עלמין אלה הוקם רק בית עלמין אחד במימון המדינה - בבאר שבע״.
״מעבר לבית העלמין בבאר שבע, המדינה לא מימנה הקמה של אף בית עלמין אזרחי-חלופי נוסף והסתפקה בחלוקת כספי תמיכות מועטים ביותר לעמותות הפועלות להקמת בתי עלמין אזרחיים, כגון עמותת מנוחה נכונה. אך מה שמאפשר להקים תשתית לבית עלמין אזרחי אינו אפשרי בירושלים ההררית, אשר בה נדרש סכום התחלתי של למעלה מעשרים מיליון שקלים כדי שניתן יהיה להביא את הנפטר הראשון למנוחת עולמים בבית העלמין בירושלים. הדבר הופך את הציפיה של הרשויות כי העמותה הוותיקה לקבורה אזרחית, אשר זכותה לקרקע והקמת בית עלמין הוכרה כבר לפני חקיקת החוק, תוכל לשאת בעלות זאת – לבלתי ריאלית בעליל ולכזו שמועלת בחובת המדינה ליישם את החוק״.
״כיום יש עשרות בודדות של בתי עלמין אזרחיים או חלקות אזרחיות כאשר רובם המוחלט מספקים שירותי קבורה רק לתושבי ישוב מסוים, ורק שלושה בתי עלמין אזרחיים (בבאר שבע, עמק חפר וגבעת ברנר) מספקים שירותי קבורה לנפטרים מכל רחבי הארץ. כמו"כ, מרבית החלקות לקבורה אזרחית מופעלות על ידי מועצות דתיות או חברות קדישא, בניגוד מוחלט לכוונת המחוקק״.
״אף אחד מבתי עלמין האזרחיים או החלקות האזרחיות האמורים אינו מצוי בעיר ירושלים, בסביבתה, או במרחק סביר ממנה. כך, בירושלים וביישובים הסובבים אותה, המונים למעלה ממיליון תושבים, לא קיימת כל אפשרות לקבורה אזרחית – לא במימון המדינה וגם לא בתשלום״.
״חרף אמירות נכוחות הן מצד בתי המשפט והן מצד מבקר המדינה בנושא אי יישום חוק הקבורה האזרחית, ממשיכה המדינה בהתנהלותה המחדלית, תוך שהפגיעה בזכותם החוקתית של אזרחי ישראל בכלל ושל תושבי ירושלים והסביבה בפרט להיקבר בהתאם להשקפתם ולצו מצפונם הולכת ומעמיקה״.
העתירה עומדת על כך שחובת המדינה להעמיד לרשות אזרחיה אפשרות להיקבר באופן התואם את השקפת עולמם כמתחייב מחוק הקבורה האזרחית החלופית, כוללת חובה אקטיבית לממן את הקמתם של בתי עלמין אלה. בדיוק כפי שהמדינה מחויבת לממן את בנייתם של מוסדות ציבור נוספים כגון בתי ספר. עוד התבקש סעד נוסף מבג"צ, להורות לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד לשירותי דת להתיר לפחות בתקופת הביניים עד להקמת בית העלמין האזרחי בירושלים – להתיר קבורה אזרחית בבית העלמין בקרית ענבים, באופן שיאפשר פתרון מיידי.
העותרים מציינים כי ״סקרים שנעשו לאחרונה עבור עמותת חדו"ש (הסקר נערך על ידי מכון סמית בקרב מדגם מייצג מורחב של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל באוגוסט 24) והמרכז הרפורמי לדת ומדינה (הסקר נערך על ידי לזר מחקרים בשיתוף פאנל המשיבים האינטרנטי IPanel בספטמבר 24) נמצא כי כמעט מחצית מהציבור היהודי (41%), רוב הציבור החילוני בארץ (73%) ורוב הציבור החילוני בירושלים (17% מתוך כ- 20% חילונים בירושלים) - מעדיפים קבורה אזרחית על פני קבורה אורתודוכסית, כשרבים אינם מודעים לזכות הבסיסית המוקנית להם על פי חוק - להיקבר בקבורה אזרחית״.
״עוד עלה מן מסקרים כי קיים קשר מובהק בין מודעות לזכות לבין הרצון בכך - כלומר: הגדלת המודעות לקבורה אזרחית בקרב תושבי ירושלים עשויה להביא לגידול בביקוש לקבורה זו״, נמסר.
