החדשה שתעניין אלפי ירושלמים מהשכונות ניות, רחביה, רסקו, בקעה וטלביה: אחרי שנים של המתנה ואין ספור ספקולציות הודיעה קק"ל, כי בכוונתה להאריך את החכירה של קרקעות הפטריארכיה לשעבר במערב ירושלים. במידה ואכן הליך הארכת החכירה יצא לדרך ויתממש הרי שמדובר בהטבה כספית המוערכת בסדר גודל כולל של מעל למיליארד שקל.
הטבה זו נוגעת ל-1,800 בתי אב בירושלים המתגוררים במבנים שהוקמו על קרקעות השייכות לזרם הכנסייתי היווני. כל זאת לבד משורה ארוכה של משמעויות נוספות עבור התושבים (ראה טבלה בצד הכתבה).
המרוויחים הגדולים
(התושבים שלא יחיו יותר באי ודאות)
בהודעה פנימית שהוציאה חברת הימנותא והגיעה לידי "ידיעות ירושלים", נאמר כי מדובר בהארכת חכירה לתקופה משמעותית של עשרות שנים בדומה לחכירות הקודמות שבוצעו בשנות החמישים של המאה הקודמת.
סכום התשלום המדויק שיעבור לבעלי הקרקע כיום (בעיקר קבוצת ניות קוממיות. שרכשו את הזכויות והקרקעות מהפטריארכיה הייוונית אורתודוכסית) והיקף השנים יקבעו במשא ומתן בין הצדדים. אם לא תהיה הסכמה, מי שיכריע יוכל להיות בית המשפט, כאשר האפשרות הריאלית היא שזה יהיה ברמת 'העליון'.
המרוויחים הגדולים מהצעד הדרמטי הזה הם כמובן בראש ובראשונה התושבים ובעלי הנכסים, שבשנים האחרות חיו באי ודאות והבינו שיידרש מהם תשלום רב עבור הארכת הזכות שלהם על הדירה בהם הם מתגוררים. למעשה, נעשו אף ניסיונות לקדם חקיקה שתציל אותם והם גם הקימו מטה מאבק. אלא שלאט לאט חדרה ההכרה שהם נמצאים מול חברה פרטית (כאמור, 'ניות קוממיות') וכדאי להם למהר לסגור על התשלום מולה כי כל שנה שעוברת הדירה שבבעלותם מאבדת מערכה ואילו התשלום עבור המשך החכירה הולך ועולה בהתאם. מדוע? כי דירה אשר תוקף החכירה שלה פג בעוד זמן קצר, תתקשה מאוד למצוא קונה. ומאידך - החברה החוכרת מבינה היטב שבעל הנכס לחוץ וישלם יותר כדי להאריך את החכירה.
קראו גם:
עכשיו מסתמן כי קק"ל תעניק לדיירים הללו חבל הצלה (זמני – אבל לתקופה של כמה דורות) יתכן שגם 'ניות קוממיות' יצאו נשכרים. אומנם טווח המחירים עבור כל חכירה יירד משמעותית ממה שציפו אך במקום לפעול מול אלפי בעלי נכסים פרטיים ולהפעיל מנגנון רחב של שיווק והתעסקות משפטית מול כל בעל נכס בנפרד - הם יעבדו מול גוף ממשלתי אחד, קק"ל. כך הם גם יקבלו את תשלומי החכירה באופן מרוכז ומסודר מדי שנה, ויחסכו לא מעט כאב ראש ועלויות כספיות.
משמעות הצעד של קק"ל:
- חיסכון כספי עצום לבעלי הנכסים
- הורדת אי הוודאות בשכונות במדוברות
- התושבים יעמדו מול גוף ממשלתי ולא פרטי
- עצירת השעון המתקתק עד למועד סיום החכירה
- ניתן יהיה לקיים תמ"א 38, שעד עתה לא היה כלכלי
- אפשר יהיה לקדם תוכניות בניה על קרקעות הכנסייה
בקרוב: המשא ומתן
(אחריו יעקבו כולם בציפייה גדולה)
מנהלי 'ניות קוממיות', שרכשה את 575 דונם קרקעות הכנסייה בשכונות המבוקשות בעיר, גילו עד כה מספיק סבלנות. הם לא רצו לממש את האופציות שהיו בידיהם אלא יתכן שבעצמם קיוו שקק"ל תכנס לתמונה ותחסוך להם את כל הטרדות והעלויות הכרוכות בהתעסקות מול אלפי התושבים.
אז נכון, בשנתיים האחרונות ביצעה 'ניות קוממיות' כמה עסקאות מול דיירים בודדים אבל זהו בהחלט לא הכיוון שבו היו בוחרים מרצונם. עכשיו מגיע תורו של הכסף הגדול והמכפלות שיהפכו את אלפי הדירות למכרה זהב. כמובן שצפוי משא ומתן לא פשוט ויהיו גם בו עליות ומורדות. אך בסופו של יום הם יוכלו להתחיל בקבלת תשלום שנתי מסודר לשנות דור קדימה ולא רק לדאוג לעצמם אלא גם ליורשיהם. ברור שהמהלך של 'ניות קוממיות', במסגרתו רכשה מהיוונים את הקרקעות, היה בעל סיכון מסוים. עכשיו מסתמן כי המהלך היה מחושב ויהיה מוצלח וגם רווחי ביותר. אך מעבר לנושא הכלכלי חייבים לציין בסופו של יום כי העברת כל הקרקעות במערב העיר מבעלות הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית לבעלות יהודית פרטית הינו צעד חשוב של גאולת אדמות. וגם הצעד ה'לא כלכלי' שעומדת לעשות קק"ל ולהמשיך את החכירה (הפעם מהחברה היהודית) הוא בעל משמעות, אף במחיר של תשלום של מיליארדי שקלים ל'ניות קוממיות'.
על קרקע בוערת
(שעון החול של 2051)
לפי המצב כיום, 1,800 בתי האב שדירותיהם הוקמו על אדמות הכנסייה ייאלצו להחזירם ליוונים עד שנת 2051. במונחים של נדל"ן זו אינה תקופה כה ארוכה. כך, במהלך 29 השנים הבאות או שהדירות מהיקרות בעיר יחזרו לבעליהם או שחוזה החכירה יחודש בסכום ריאלי גבוה באופן משמעותי ממה שהיה נהוג בתקופת החכירה הראשונית (כאמור, הסכום עולה ככל שמתקרב מועד סיום החכירה). כל רוכש דירה כזו היה מודע לכך שכן ישנה הערת אזהרה בטאבו בנכס אותו החכיר. כמו כן דירות באותה שכונה, ולעיתים אף באותו רחוב, הוצעו למכירה במחיר נמוך משמעותית מדירות דומות שאינן נמצאות על אדמת הכנסייה.
נושא החכירה שהיה תמיד ברקע אך לא עלה לסדר היום - התפוצץ בשנתיים האחרונות עם היוודע העסקאות שבוצעו מול הכנסייה אך גם במידה לא מבוטלת לנוכח שעון החול המתרוקן וזמן החכירה ההולך ונגמר בואכה 2051. עכשיו, ההחלטה שהתקבלה בקק"ל להתערב ולממש את האופציה להארכת החכירה תביא קצת שקט בגזרה שבשנים האחרונות הייתה סוערת במיוחד.
עם זאת, ישנה גם ביקורת על ההכרזה הצפויה של קק"ל. כך, עורך הדין ושמאי המקרקעין קובי ביר טוען כי ההודעה של הקרן כי תחכור את האדמות מעט תמוהה. השמאי מציין כי בהתאם להסכם החכירה של קק"ל משנות ה-50 הסכם חידוש החכירה יחושב לא רק לפי שווי הקרקע, אלא גם בהתאם לשווי המבנים עליה. ברור שבמיוחד באזורים כמו רחביה וטלביה, מדובר במיליארדי שקלים. ביר טוען כי מאידך, בעלי הנכסים ישלמו לקק"ל סכום נמוך משמעותית עבור המשך החכירה. הסיבה: אצלם החישוב הוא רק לפי מרכיב הקרקע – ולא גם המבנים שעליה. ההפרש הוא מיליארדים רבים שעל קק"ל יהיה לכסות ולכן כלל לא בטוח שהדבר ייצא לפועל.
