בקומה התחתונה של מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים, ניצב לו חדר קטן ויפה, מעוצב ברוח ספרד של ימי הביניים. בצד החדר ספה נוחה עם כריות תואמות, שולחן קטן עליו קסת ונוצה, והרבה הרבה ספרים. האורחים המעטים שנחשפו בינתיים למייצג הייחודי שטרם נפתח לקהל הרחב, מתיישבים על ספסלים בחדר חשוך, ואז קורה הפלא האמיתי - הולוגרמה של הרמב"ם - רבי משה בן מימון, הפוסק והרופא האגדי, מפציעה מן החושך ומספרת את סיפור חייו.
זו לא עוד סתם הולוגרמה מתוכננתת מראש. לדברי המדריך איתן אמסלם, חוקר מחשבת ישראל, ד"ר מיכה גודמן, הכניס את כל התכנים של הרמב"ם לבינה מלאכותית מותאמת, כך שהמבקרים יכולים לשוחח עם הדמות המפורסמת ולשאול אותה שאלות כאילו הרמב"ם בכבודו ובעצמו עומד מולם ממש. וכן, הוא עונה לא רק על שאלות בנוגע לחייו או לכתביו אלא גם לשאלות אקטואליות למשל בנוגע לגיוס חרדים, החטופים והמלחמה.
"אנשים שואלים את הרמב"ם מה לעשות כשכואבת הבטן", מסביר יועץ התוכן והאסטרטגיה במוזיאון, חגי אליאס. "אנשים לא עוזבים את המיקרופון עד רמה של שאלות של סתירה בתוך ספריו. היתה פה למשל שופטת מחוזית שבהתמחות שלה היא עורכת דין לענייני מיסים, והיא אמרה לו, 'תשמע, בספר אחד אתה אומר שצריך לחלק את המיסים שווה בשווה בעיר, ופעם אחת אתה טוען שאלה שגרים באזור מסוים בעיר צריכים לשלם יותר. איך הסתירה הזאת?' והוא השיב לה ברזולוציה כזאת, שאת יכולה לעשות איתו שיעור", הוא מתפעם.
"הסיפור של הרמב״ם הוא מאוד מיוחד", מוסיף מנכ"ל המוזיאון, יונתן ריס . "אנחנו אחד מהמוזיאונים בעולם המובילים בפריצת תקרת הזכוכית באמצעות ה-AI. דמות הרמב"ם זה הולוגרמה בסט תיאטרוני, שאת באה למעשה אל הבית והספרייה שלו. הספרים אמיתיים, הכל אמיתי. ככל שאנחנו מעמיקים יותר בתכנים, כך התשובה יותר מדויקת. הפקנו את זה בשלושה חודשים. וזה חלק שמכיל את המסע העולמי והמעבדה החברתית”.
קראו גם:
דיבייט עם בן גוריון
אבל לא רק את הרמב"ם תמצאו שם, אלא עוד דמויות ענק רבות שמגיעות להתדיין. "אני למדתי משפטים באוקספורד", מספר ריס, "ושם נהוג מאוד הדיבייט. הסנהדרין זה הזיקוק של החוכמה הכי גדולה שיכולה להיות בעם היהודי. מה עשינו? יש חלל עגול למטה, אנחנו שמים תלמידים בטריבונות מסביב כשלכל תלמיד יש את הפודיום שלו, ומתווכחים על נושא מסוים.
"אני מוציא ב-AI את הרשב״א, את הרמח״ל, את המלבי”ם, את הרמב”ם, ולכל תלמיד יש את הצוות שלו. ואז הוויכוח הוא תלמיד והצוות AI שלו עם תלמיד שני והצוות AI שלו. ולפעמים זה AI ו-AI, ותלמיד ותלמיד, וזה על נושאים חברתיים, על ערבות הדדית, על כל סוגיה שאת רוצה. קחי את הנושא של אלטלנה, תארי לעצמך את בן-גוריון מול בגין ב-AI. הכל לפי הטקסטים שלהם. זה לא צ’אט GPT שממציא תשובות. בגין מציג את העמדה שלו, בן גוריון מציג את שלו, ואז הם שואלים את הילד מה הוא חושב. התלמיד הופך להיות חלק מהחברותא ומתקיים בינם לבין עצמם דיון תרבותי על מה שקרה ומה למדנו מזה".
מפאודה לאברהם אבינו
המסע העולמי עובר ממתחם למתחם שבו יוצגו נושאים שנובעים מהמסע של העם היהודי וערכים שהוא אסף איתו כמו ערבות הדדית, השכלה, מלחמה נגד הרוע ועוד. כל מבקר מקבל אוזניות ובוחר אווטאר שילווה אותו בסיור. האווטאר יכול להיות אלברט איינשטיין ודמויות אחרות אחרים. את סרט הכניסה מפיק הצוות של יוצרי 'פאודה', ליאור רז ואבי יששכרוף.
"אנחנו מתעקשים על יוצרים ישראלים", מדגיש ריס. "הצוות של פאודה ליאור רז, והשותף שלו, אבי, למדו בבית ספר הניסויי וגרו בירושלים. סרט הכניסה של המוזיאון, אגב, זה אברהם ושולי רנד הוא האברהם שלנו".
"כשהתחיל להתגבש הקונספט של המוזיאון, דיברנו על אוהל אברהם המקראי, שהיה פתוח מכל צדדיו", מוסיף אליאס. "כולם היו נכנסים לשם, אבל אברהם לא ויתר על זהותו היהודית. זאת אומרת, 'אני פתוח, אני מקשיב, אני שומע, אתם יכולים להחליף פה דעות, אבל בסוף אני לא מוותר על דעתי, אבל אני מכיל ושומע'".
הקברים שהגיעו לעליון
מוזיאון הסובלנות הוא המוזיאון השני בגודלו בירושלים. שמו מאפיין את התכונה הכי חשובה שנדרשה ממייסדיו עד שהוא הפך למציאות. 25 שנה היה המוזיאון בתכנונים, בעתירות משפטיות, פינוי קברים, שינויי תב״ע, היתרים חדשים והבנייה עצמה שלקחה 5 שנים.
את ההקמה יזמו טדי קולק - ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, והרב מרווין האייר - מייסד מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס. הפילנתרופ ואיש העסקים האמריקאי לארי מייזל נבחר ליו"ר המוזיאון וחלק גדול מהמוזיאון נבנה בתרומה שלו.
לפני שנתיים הוא נפתח סוף-סוף ברחוב הלל שבמרכז ירושלים ואז פרצה המלחמה. "האדריכל פרנק גרי תכנן פרויקט גדול מאוד, אבל עם המשבר הכלכלי, הוחלט להקטין את הבניין ולצמצם עלויות", סיפר מנכ"ל המוזיאון ריס, שמתגורר בקולורדו ומגיע לישראל מדי חודש לתקופה של כשבועיים. "אנחנו ותורמים נוספים השקענו פה מעל 274 מיליון דולר בבניין הזה ובתוכניות שונות. האיכויות של הבנייה, זה איכויות של אמריקה, של אירופה. זה לא איכויות שמוצאים בישראל", הוא טוען.
הבניין בעל העיצוב הייחודי, עוצב בהשראת אוהל אברהם אבינו. בבניין היפה ישנו אמפיתיאטרון, בית כנסת עם ארון קודש שמעוצב בהשראת הסנה הבוער של משה רבנו ואמת מים מתקופת בית שני שהתגלתה במהלך החפירות. למעלה מ-80 אחוז מהעובדים - הן נשים, עובדה שאנשי המוזיאון גאים בה מאוד.
"במהלך החפירות התגלו קברים מוסלמים והיינו צריכים להתמודד איתם בבית המשפט", מציין ריס. "זכינו בבית המשפט העליון. השופטת שעמדה בראש ההרכב היתה אילה פרוקצ'יה ולפני שנה היא ביקרה במוזיאון הזה ואמרה שזו הייתה אחת מההחלטות היותר נכונות שלה".
הקשר לחטופים ולניצולים
במוזיאון הירושלמי היפהפה, שכל פינה תוכננה בקפידה ולא רק חובבי אדריכלות ועיצוב יהנו מהיופי המיוחד הזה, מתמקדים בבעיות חברתיות ישראליות והבניין משמש כמרכז שיח ישראלי דרך התצוגות החווייתיות המוצגות שם. בין התמונות של ישראל בעבר ובהווה, מוצגת בימים אלה תערוכה על השבעה באוקטובר שנקראת “06:29 - מחושך לאור” - השעה בה החלה המתקפה.
לתערוכה שותף מלכי שם טוב, הבעלים של חברת AVS שעושה את הטכנולוגיה, ואביו של עומר שנחטף ממסיבת הנובה והושב במסגרת אחת העסקאות אחרי 505 יום בשבי חמאס. בתערוכה מספרות 35 נשים את סיפורן - חלקן ניצלו מהנובה, חלקן אמהות של חטופים, נשים ששכלו ילדים או בעלים.
"בתערוכה של 7 באוקטובר הפרספקטיבה היא אישית של נשים שבאו לספר את הסיפור שלהן", אומר ריס. "אנחנו קשורים מאוד למשפחות החטופים ומאוד קשורים למשפחות הקורבנות ולניצולי הנובה. יש לנו הרבה פעילויות איתן; ימי זיכרון, קבוצות דיון, לאורך השנה היו לא מעט אירועים שהמוזיאון תרם. אור, אשתו של יעקב בוחבוט, אחיו של אלקנה בוחבוט, עובדת אצלנו. סיגל מנצורי, שאיבדה את שתי הבנות שלה בנובה, מתנדבת פה במוזיאון. לפני כמה ימים נערכה פה הכנסת ספר תורה של משפחת מנצורי. אחת מהבנות שלהם היתה אמורה להתחתן עם הבן של משפחת כהן מירושלים, וכבר קנו טבעות והם כולם ניספו במיגונית. האמהות הולכות עם הטבעות. הן באו לפה לסיום כתיבת ספר תורה".
בית ספר לוויכוחים
למרות המלחמה, הספיקו במוזיאון מאז פתיחתו לקיים שלל אירועים, כולל הענקת פרס בראשית לנשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, מסיבת העצמאות של ארה"ב ועוד. בנוסף, פועלים במתחם בתי ספר לתרבות המחלוקת ולמנהיגות.
ריס: "את בית ספר לתרבות המחלוקת, ייסדנו כי אנחנו נמצאים בין רחוב שמאי לרחוב הלל. אנחנו רוצים להחזיר את התרבות המחלוקת שהיתה ביהדות פעם, שהיתה מכבדת ומכילה".
אליאס: "היו פה בסביבות 150 איש לסיור שמתחיל כשהם עומדים בפינה של הלל ושומעים על מחלוקת אקטואלית לאותו שבוע, עולים משם לקיר ההנצחה של שירה בנקי ז"ל, שאנחנו יודעים עד כמה היה לא מכיל מי שרצח אותה. משם הם הולכים לרב קוק ולאליעזר בן יהודה ויורדים למאה שערים. הקבוצה עוברת מקצה לקצה".
ריס: "השנה, נרשמו כ-17 אלף תלמידי כיתה י' לתוכניות בבית הספר הזה. בבית הספר למנהיגות הדגש הוא לקיחת אחריות חברתית וניהול שינוי חברתי, להיות סוכני שינוי. בא ילד ואומר: 'יש לנו פרויקט חברתי, אני רוצה לעשות משהו בקהילה', אנחנו מלמדים אותם להתמודד עם סוגיות, מתקצבים את זה ועוזרים לו".
ומה צופן העתיד? בפעם הראשונה בישראל תחנת משטרה תיפתח בתוך מוזיאון. "בגלל שהמוזיאון גדול ויכיל המון אנשים, יכולים להיווצר פה קונפליקטים מסוימים, חוקיים אפילו, והשיטור הקהילתי יהיה פה", אומר ריס. "במקביל אנחנו יוזמים עכשיו תוכנית חדשה עם בית ספר לקולנוע מג'ורג'יה, שממומן על ידי נוצרי אוהב ישראל. הרעיון להקים פה בית ספר לקולנוע ולחוויה יוצרת, משהו מעין ג'וליארד. החבר'ה הצעירים שילמדו שם, גם יופיעו במוזיאון. אנחנו רוצים לקדם תכנית של אמפיתיאטרון נוסף. סגור. כמובן אנחנו צריכים לקבל אישורים".
יהודית ודמוקרטית
אחת הסוגיות הבוערות בחברה הישראלית כיום הוא שילוב החרדים. במוזיאון הסובלנות טוענים שכבר יש בידיהם חלק מהפתרון, "אפשר ללמוד המון על צדקה מהקהילה החרדית ומפעלי החסד שלה", אומר ריס. "חרדי זה לא רק אחד שמשתמט, חרדי זה גם אחד שמוביל פרויקטים של צדקה מטורפים. אז אנחנו באים ומנסים לשלב אותם. יש לנו פרויקט מטורף עם עמותה חרדית של ילדים של רובוטיקה, בשיתוף מובילאיי. מביאים פה ילדים חרדים שמתחרים פה פעם בשנה ברובוטיקה.
"המוזיאון זה הכלי שיוצר את הדיאלוג וההשראה", הוא מוסיף, "אחרי שעוברים את הסנהדרין ורואים שיש הנדסת תודעה באינטרנט ובסושיאל מדיה, מבינים שחלק גדול מההסתה ומהפילוג החברתי הוא חלק גדול מהבעיה של החברה, מקבלים גם כלים להתמודד עם זה. אתה חלק ממועדון חברים, לא משנה אם אתה עשיר או עני, אם אתה ערבי או יהודי או מוסלמי או נוצרי. כל עוד אתה מחויב לערכים הדמוקרטיים, אתה מחויב לישראל, אתה מחויב לערכים שנוצרו בבסיס של המונותאיזם היהודי, אנחנו שם בשבילך".
