שנתיים לאחר שתושבים ממבשרת ציון עתרו נגד סלילת שביל לרוכבי אופניים, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה. בקק"ל ציינו השבוע כי בהמשך לשריפת הענק בשבוע שעבר, אילו הכביש היה נסלל, השדבר עשוי היה לתת גישה קלה לרכבי חירום, או להקל על פינוי של רכבים ותושבים.
אולי יעניין אתכם:
התושבים טענו: העבודות כלל לא חוקיות
מדובר ביוזמה משותפת של קק"ל והמועצה המקומית, במסגרתה תוכנן לסלול שביל אספלט להליכה ולרכיבה על אופניים באורך של כ-23 ק"מ. עבודות הפיתוח אמורות לכלול גם בניית קירות טראסה, עבודות ניקוז ונטיעת עצי חורש טבעי.
לטענת התושבים, לא היה כל היתר בנייה לביצוע העבודות במקום, והן נגועות בחוסר חוקיות גמור מתחילתן ועד סופן. "ביצוע עבודות אלה, מעבר לפגיעה הקשה שתגרם בעטיין לאדם ולסביבה, מהווה זלזול חמור והפרה בוטה של הוראות הדין", כך טענו התושבים בעתירה.
בפסק דין שניתן על ידי סגן הנשיא השופט רם וינוגרד, נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטות המועצה המקומית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והקרן הקיימת לישראל (קק"ל), שאישרו את סלילת המקטע באורך של כ-4 קילומטרים מתוך שביל שאורכו הכולל מתוכנן להיות כ-23 קילומטרים.
בקק"ל טענו: זה יאפשר מעבר רכבי חירום וגם אקולוגי
קק"ל יוצגה בהליך על-ידי עורכי הדין רון צין ורן דרוק ממשרד ארנון, תדמור-לוי. הפרקליטים טענו בבית המשפט כי סלילת שבילים באספלט היא כיום הפתרון האקולוגי המיטבי המקובל בכל העולם. נציג קק"ל הסביר בדיונים כי האספלט מסייע במניעת סחף, מפחית את מטרדי האבק הפוגעים בצמחייה, ומאפשר טיפול יעיל בנגר העילי באמצעות מערכת שיפועים מתוכננת. בנוסף, הדגישה קק"ל כי הסלילה נעשית ברוחב מוגבל של 2.5 מטרים בלבד, ותאפשר גם מעבר יעיל יותר של רכבי חירום במקרה הצורך.
העותרים טענו כי סלילת השביל באספלט אינה תואמת את התוכניות החלות על השטח ופוגעת בחלחול הנגר העילי, וכן שיש לקדם תוכנית מפורטת לכל אורך השביל ולא לסלול רק מקטע ממנו. בית המשפט דחה את כל הטענות וקבע כי החלטות המשיבות התקבלו כדין והן מבוססות על שיקולים מקצועיים ראויים.
בפסק הדין נקבע כי קק"ל, כגורם המוביל בפיתוח וייעור במדינת ישראל, הניחה תשתית ראייתית רחבה דיה על-מנת לבסס את טענתה כי כי סלילת שבילים באספלט היא הפתרון האקולוגי המיטבי המקובל כיום.
בית המשפט הדגיש את התועלת הציבורית שבסלילת השביל, ובפרט את הנגשתו לאנשים עם מוגבלות, וציין כי עמדת הקק"ל נתמכה גם על ידי רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה.
העותרים חויבו בהוצאות משפט בסך כולל של 60,000 שקל.
