הקיץ תתווסף לירושלים אטרקציה 'חדשה-ישנה'. בעוד מספר שבועות, תיפתח לקהל הקרייה הלאומית לארכיאולוגיה. מדובר במבנה מונומטלי חדש של רשות העתיקות הכולל מרכז מבקרים שהוקם בסמוך למוזיאוני ישראל וארצות המקרא.
7 צפייה בגלריה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
7 צפייה בגלריה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

הפרויקט בתכנונו של האדריכל משה ספדי כולל 9 קומות, כאשר מפלס הקרקע מהווה את הקומה העליונה ממנה יורדים ליתר האגפים, ממש כמו שכבות שנחפרות באתרי הארכיאולוגיה. מעל לבניין הקים ספדי מיצב ענק בדמות 'צלנית', זאת במחווה לציליות הפרושות מעל לאתרי החפירות, שהפכו לסימן היכר בלתי רשמי. במרכז הצלנית קיים 'חור' המייצר מעין מפל מים בימי החורף.

זהב במרתפים


בעוד שבמוזיאון ישראל השכן ישנם 10 מגילות גנוזות הנמצאות במשמר ובתצוגה בהיכל הספר המפורסם, הרי שבקרייה הארכיאולוגית ישנם לא פחות מ-15 אלף גזרי מגילות מקוריות. על גג המיזם מיקמה רשות העתיקות פסיפסים מרהיבים שנתגלו ברחבי הארץ וחלקם נחשפים כאן לראשונה כגון פסיפס של בית כנסת מתקופת הבית הראשון שנחפר בעין גדי. בבניין נחקרים עשרות אלפי ממצאים, ביניהם פריטים הנשמרים בארונות מבוקרי לחות וכן לא פחות מ-750 אלף מטבעות זהב עתיקים מתקופות שונות המאוחסנים בכספות.

7 צפייה בגלריה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
7 צפייה בגלריה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

בבניין שוכנות מעבדות שונות להרכבת כדים, ולזיהוי וטיפול בממצאים, ואף הוקמה בו הספרייה הלאומית לארכיאולוגיה המאחסנת כתבים נדירים כשלעצמם. במרכז המבקרים יוקרנו סרטונים על ממצאים מיוחדים, כשבחודש הקרוב יובא סיפורם של כדים שנמשו מספינה טרופה בלב ים, זאת בעזרת אוניה של חברת אנרג'יס שבכלל עוסקת בפיתוח מאגרי גז תת ימיים.
7 צפייה בגלריה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
7 צפייה בגלריה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

בתוך כך, עם כל השמחה וההתרגשות שבמעבר למשכנה החדש והמרשים של רשות העתיקות, עדיין מרחף סימן שאלה גדול לגבי גורלו של המתחם הקודם שלה במוזיאון רוקפלר. פעילות המוזיאון השוכן במזרח העיר, מול שער הפרחים, טרם חודשה, מאז סגירתו לאחר השביעי באוקטובר.
7 צפייה בגלריה
בניין רוקפלר
בניין רוקפלר
בניין רוקפלר
(צילום: שאטרסטוק)

במקום נותרו ממצאים ארכיאולוגים רבים שהובאו למוזיאון עוד לפני 1948, זאת בהתאם לחוק הבינלאומי שלמעשה אוסר על העברת עתיקות משטחים שמעבר לקו הירוק לתוך שטחי מדינת ישראל, ורק הממצאים שהובאו לרוקפלר אחרי קום המדינה הועברו לקרייה החדשה.
כעת עדיין לא ידוע איזה גוף יאכלס את המתחם שפינתה רשות העתיקות, והנושא נמצא באחריותו של מינהל הדיור הציבורי שטרם קיבל החלטה בנידון. מטבע הדברים, מדובר בסוגייה בעלת רגישות מדינית ובינלאומית כשמוזיאון רוקפלר מהווה גם סמל לריבונות הישראלית ולמעמדם של מוסדות המדינה במזרח העיר.

ברשות העתיקות מודים כי היו שמחים להמשיך ולפעול גם במתחם רוקפלר, זאת בכפוף לאישורים ובהינתן התקצוב לכך. כך או כך, מעבר רשות העתיקות למשכנה החדש לא בא לאיש בהפתעה, ועל כן לא ברור מדוע טרם התקבלה החלטה לגבי מי יאכלס את המבנה הריק.