הם מתכנסים בחגים עם משפחותיהם, מנסים להראות אווירה של 'הכל כרגיל' - אבל זה הדבר האחרון שהם מרגישים. סיפוריהם של שבעת הנעדרים ששוטרי מחוז ירושלים לא מפסיקים לחפש אחריהם כבר שנים. מהנער שיצא מביתו ונעלם ועד הסטודנט שנעדר מזה כשש שנים ומשפחתו עדיין חוגגת את ימי הולדתו. וגם: הקצין הבכיר ממחוז ירושלים שמסביר כיצד המשטרה פועלת לפענוח התעלומות, ומדבר גם על המקרה שלא יישכח לעולם - תיק הילדה הודיה קדם, שהתחיל כדיווח על נעדרת והסתיים כשהתברר כי אביה רצח אותה.
שאול אבטה, נעדר 6 שנים
"ואז בשלישי בערב הגיעה השיחה"
שאול נראה לאחרונה בירושלים בנובמבר 2015 כשהיה בן 27. הוא בן ללאה וצוריאל, משפחה חרדית בת עשר נפשות. עד גיל 18 למד שאול בישיבה ואז החליט לשנות למסלול דתי־לאומי. הצעיר התגייס לשירות קרבי בגולני וחלם להתגייס לשירות הביטחון הכללי. כשהיה בן 25 עבר תאונת דרכים קשה וחייו ניצלו באורח נס. במהלך השיקום מהתאונה חווה קשיים רבים. לאחר חזרה מטיול בהודו שב להתגורר בירושלים בדירת שותפים.
אימו של שאול מתארת בשיחה עם mynet את הרגע שבו צלצל הטלפון ומעבר לקו דווח כי שאול נעדר: "זה היה ביום שלישי. קבענו לערוך אזכרה לאבא שלי, אני מגהצת בגדים, והילדים אמרו שיש לי שיחה משוטר ממגרש הרוסים. ישר חשבתי על האפשרות שאולי היה פיגוע, אבל הם אמרו שמבקשים אישור לפרסם את היעדרותו באמצעי התקשורת. עד לפני שנתיים היה קשה לי לדבר על האירועֿ. מה שחיזק אותי הוא ששמעתי את הילדים מדברים בהתרגשות על יעקב אבינו שהתאבל במשך 22 שנה על בנו יוסף, אבל הרי יוסף נותר בחיים ולא מת ולכן יעקב לא שכח אותו. חשוב לי להעלות לתודעה את הנושא. אמא לא צריכה לדעת כיצד לפעול כשהבן שלה נעדר. זו לא סיטואציה נורמלית".
לשאלה אם לטעמה משטרת ישראל השקיעה מספיק מאמצים, השיבה לאה: "אני חושבת שהמשטרה פעלה בדיוק כמו שצריך. הם לא חסכו במשאבים. חשוב מאוד ללוות את ההורים כבר בשעות הראשונות״.
מכאן היא עוברת לדבר על החגים שזה עתה הסתיימו. "זו תקופה מאוד לא פשוטה עבורי. גם בשמחות ובחתונות קשה מאוד. בחתונה של בני לא הייתי מסוגלת להצטלם, לא רציתי לראות תמונה ששאול לא בפנים. לא מזמן חגגנו לשאול יום הולדת 33, והמסר שלי למשפחות הוא לא לאבד תקווה. יתר הילדים הגיעו והרמנו כוסית לחיים. כל אחד סיפר על קטע שהוא זוכר משאול".
לאה אף מספרת על הקשיים הנוספים שמשפחת נעדר חווה. "אחד הנכדים פיתח חרדה. הוא לא היה נותן לאמא שלו לצאת מהבית. היא אמרה לו: 'אימהות לא בורחות', והנכד השיב לה: 'אבל דוד שאול נעלם'".
אמיר בקרי, נעדר שש שנים
ההיעלמות, המעצר והמבוי הסתום
אמיר בקרי, תושב ענאתא החדשה, יצא מביתו ב־6 בפברואר 2015 ומאז נעלמו עקבותיו. סיפור היעדרותו ידע לא מעט תהפוכות: מתיק נעדר ועד להתפתחות שחלה בתחילת השנה, שהביאה את המשטרה לעצור חלק מקרובי משפחתו בחשד לרצח. אלא שהחשדות לא הבשילו והפרשה חזרה להיות מתויגת תחת 'תיק נעדר'.
מעצר הקרובים התבצע לקראת סוף פברואר האחרון. לאחר שש שנים שבהן נעדר בקרי, חוקרי היחידה לפשעים חמורים עוצרים מעט אחרי חצות שניים מקרובי משפחתו. אחד החוקרים הסביר: ״מדובר בתיק שאינו חדש ומכיל הרבה חומרים ישנים. לא נוכל להגיע לחקר האמת מבלי לבצע את הפעולות האלה״.
בית המשפט כתב אז בהחלטתו: ״בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בשמונה ימים. המשיבים חשודים בביצוע עבירות של גרימת מוות בכוונה תחילה, רצח קטין וקשירת קשר לעשות פשע. עניינה של הפרשייה בגדרה נעצרו עוסק בהיעדרותו של אדם אשר אירעה במהלך 2015, כאשר הוריו של הנעדר דיווחו על ההיעדרות באוקטובר 2015, שמונה חודשים לאחר מכן. כבר באותה עת התעוררו תמיהות אצל המשטרה באשר למעורבותם של בני משפחה בהיעדרות".
אלא שלמרות דברים אלו החקירה הגיעה למבוי סתום, התיק שונה שוב מרצח להיעדרות, וכל סימני השאלה עדין נותרו.
ישראל מכלוף, נעדר כשלוש שנים
("רוצים שתחזור מהר הביתה")
לפני יותר משלוש שנים יצא נהג המונית ישראל מכלוף מביתו באזור ירושלים. לטענת אשתו הוא ציין כי הוא יוצא ״להתעוררות קלה״ עם חברים באילת, ומאז נעלמו עקבותיו. במסגרת הניסיונות לעלות על עקבותיו גם זומנו בני משפחה לחקירה. אחד הכלים שנמצאים בידי החוקרים הוא המכשיר הנייד של ישראל. במשטרה אף נטלו סכיני גילוח של הנעדר כדי להפיק מהם ממצאים פורנזיים, וטביעות אצבע נלקחו מבשמים וקופסה שלו.
בפוסט בפייסבוק כתבה אשתו איה אפשטיין זמן קצר לאחר שנעלם: ״ישראל אהוב שלי, אני אוהבת אותך. אתה יותר משבועיים לא בבית. היינו בטוחים שאתה באילת. אנחנו דואגים לך מאוד. אנחנו רוצים שתחזור הביתה מהר. המשטרה עוזרת לנו. ההורים שלך הפעילו אנשים שיעזרו לחפש אותך. נפתור כל בעיה שהסתבכת בה או אם אתה צריך עזרה".
סימון אליהו, נעדר 45 שנה
"כשאבא נעלם גם אמא 'נעלמה' לי"
במאי 1974 נעלמו עקבותיו של סימון אליהו באזור הרי ירושלים. בתו, רחל בניסטי כתבה לאחרונה על היעלמותו: ״הייתי בת 6.5 כשבאו והודיעו שאבא נעדר. כשאבא נעלם באיזה שהוא אופן גם אמא נעלמה לי. אבא שלי סימון אליהו, שעלה מהודו, התחתן והקים משפחה במושב נחם בפרוזדור ירושלים. אבא שלי היה במצב פוסט טראומטי לאחר ששירת בצבא הבריטי במלחמה נגד יפן ושם נשבה בידי היפנים.
"בשבי קעקעו מספר על ידו, דבר שהזכיר לו ולכל הסובבים אותו את השבי - ואת השובים האכזרים. ב־1974 אבא היה מאושפז באיתנים לצורך גמילה מאלכוהול. בית החולים הודיע למשטרה שהוא נעלם. מאז חיפשתי אותו בכל מקום, גם אם לא הגיוני. צפיתי באנשים שהזכירו לי אותו ומייד דמיינתי שמצאתי אותו, אבא גיבור שלי. מה שבטוח, היית גאה במשפחה שהותרת ובדורות שייסדת. יש לך משפחה לתפארת שרוצה לסגור מעגל עם אי היותך".
אליהו ברזילי, נעדר 12 שנה
ואז, לפתע, הוא נעלם
ברזילי נראה לאחרונה באזור פרוזדור ירושלים ביום שהיה בן 54. ב־25 ביוני 2009 הוא נעדר ממעון חוסים שפועל במרחב ירושלים ומאז מקום הימצאו אינו ידוע. במשפחה מרגישים מאז חוסר אונים, מלווה בתמיהות כיצד הוא נעלם ממרכז החוסים, שאמור לשמור על ביטחונו. בכל שנה מצפה המשפחה לנס, ולחגים שבהם גם אליהו יישב עימם ליד השולחן. מאז עברו 12 שנה, ורק התקווה עדיין קיימת.
מיכאל קורפשוב, נעדר 8 חודשים
האם הוא פשוט עזב את ישראל?
קורפשוב עזב את מקום עבודתו במפעל לקראת סוף ינואר השנה. הוא עשה זאת באופן פתאומי מבלי ליידע את הסביבה. בפעם האחרונה בה נראה (26 בינואר) זה היה ברחוב זאב חקלאי בבית וגן. במשטרה, אגב, מעריכים כי מיכאל עזב את ישראל זמן לא רב לאחר שנעלם.
רבקה מורגנשטרן, נעדרת 4 חודשים
(ההפתעה שהיתה לאחר שלושה ימים)
רבקה בת ה־36 יצאה מביתה באמצע יוני השנה משכונת מעלות דפנה שבה היא מתגוררת. אלא שהיא נראתה שלושה ימים אחר כך באזור תל אביב, מה שרק מגביר את התעלומה שנמשכת ארבעה חודשים. בפעם האחרונה שהיא נראתה לבשה רבקה חולצה שחורה עם פסים אפורים, חצאית שחורה ארוכה, כפכפי קרוקס ומטפחת ראש שחורה.
"השעות הראשונות הן הכי קריטיות"
סנ"צ שמוליק בן עמוס, ראש ענף חקירות במחוז, מסביר איך מנסים לאתר נעדר
מה קורה מרגע קבלת הקריאה על נעדר? סנ"צ שמוליק בן עמוס, ראש ענף חקירות במחוז ירושלים, מספר איך פועלים ומה עושים כדי לנסות לאתר את האדם שנעלם. "מבחינת משטרת ישראל 'נעדר' זה אירוע שאנחנו נותנים לו דגש רב ומפעילים את כל האמצעים שעומדים לרשותנו. בעבר היו מתחילים לבצע פעולות רק אחרי 48 שעות – כיום פעולות החקירה הן מיידיות".
סנ"צ בן עמוס מתאר ארבע קבוצות סיכון: "הפעולות הן מיידיות וקריטיות כאשר מדובר בילדים, קשישים, חיילים ובנות ערביות – מחשש שייפגעו. לדבריו, השעות הראשונות בחיפוש אחר נעדר הן הקריטיות ביותר: "עם קבלת הדיווח אנחנו מכריזים על האדם כ'נעדר' במסוף המשטרתי, ומייד פועלים לקבל מחקרי תקשורת, איכונים, תנועות של כרטיסי אשראי וכן פעולות ברב־קו. כאשר מדובר בנעדרים בסיכון אנחנו מקימים חפ"ק שאליו הפיקוד הבכיר של אותה תחנה מגיע, יחד עם כלבנים, מתנדבים ויחידות נוספות שאנו מבקשים את סיוען: זק"א, איחוד הצלה וארגוני הצלה נוספים. המשטרה גם נעזרת במדור פרופילאות במטה הארצי. בעזרתם אנחנו מנתחים את האישיות של הנעדר, מעלים אפשריות שונות ולומדים על הנעדר".
מה קורה כאשר עובר זמן רב והנעדר טרם נמצא?
"הפיקוד הבכיר בראשות מפקד המחוז, ניצב דורון תורג'מן, מקיים ישיבות מעת לעת בנושא נעדרים. אנחנו מרעננים צווים למחקרי תקשורת, התיק לא נגנז עד שהנעדרים יימצאו, כך או אחרת. לאחר תקופה מסוימת התיק עובר למדור נעדרים במטה הארצי, שבו צוות חוקרים מיומן ממשיך את הטיפול בתיק ברמה הארצית".
כאשר הדיווח מתקבל מבני המשפחה, עולה לחוקרים מחשבה של פגיעה אפשרית מצידם?
"המחשבה הזאת תמיד נמצאת בראש. היה אירוע של שני ילדים נעדרים, שנראו לאחרונה ביער באזור ירושלים. המחשבה הראשונה שעלתה לי היא פגיעה בילדים. לבסוף האירוע הסתיים בכך שהאב הביא את הילדים לתחנת המשטרה. כמובן, אין חוקר במחוז שלא זוכר את אירוע הרצח של הפעוטה הודיה קדם בידי אביה. זה אירוע שהותיר בי חותם, כאחד החוקרים שחקר את הפשרה, גם אחרי השנים הרבות שעברו".
