במהלך דיון שנערך לאחרונה בוועדת הרווחה של העירייה על מצב העוני בעיר, הפתיעה חברת המועצה הטרייה יערה שילה ('התעוררות'), כשחשפה כי עבורה לא מדובר רק בנתונים ומספרים שכן גם היא כילדה חיתה בעוני. "כשהייתי בגיל 10 או 11 הלכתי עם אמא לנקות את 'בניין עיני' בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני זוכרת איך ניקיתי איתה את החדרים. נשבעתי שאני לא אנקה בית של אף אחד אחר ואני אלך ללמוד".
אף עין לא נשארה יבשה כששילה סיפרה לחבריה לוועדה כי גם תחושת הרעב לא הייתה זרה לה כילדה: "אכלתי שתי ארוחות ביום. היו מביאים לי בארוחה ראשונה כריך בבית ספר, וארוחה שנייה אכלתי לקראת ערב בבית. לפעמים גם לא אכלתי. בחיים לא הייתי בחוגים, לא בקייטנה, לא יצאתי לטיולים שנתיים, אולי רק פעם אחת משום שהמורה ריחמה עליי ושילמה עליי".
לא מטפלים בעוני
הנתונים שנחשפו על מצב העוני בירושלים מדאיגים. ולמרות זאת, כאשר במהלך הדיון התבקשו נציגי העירייה להשיב על השאלה כמה עניים יש בעיר, התשובות שניתנו למשתתפים לא היו ברורות וחד־משמעיות.
רק אחרי שאלישע פלג ('ליכוד') התעקש לקבל נתונים מדויקים, אמר ראש מינהל שירותי קהילה בעירייה, גיל ריבוש: "הרווחה בכלל לא מטפלים בעוני. הם מטפלים בחלק מהעניים. זאת אומרת שאם תיקחו את הנתונים בירושלים - 45% מהתושבים הם עניים", והודה: "אין שום סיכוי בעולם שהרווחה תטפל אי פעם ב־45%".
"בסופו של דבר ירושלים היא עיר גדולה עם המון תושבים", הודה בדיון מנהל עמותת אש"ל חב"ד, מנדי בלוי והוסיף, "תלושי הסיוע במזון שאנחנו נתנו, אולי הפעם זה יעבוד דרך הרווחה. יש כל מיני דיבורים ונראה מה יקרה".
51% מהילדים בעיר עניים
נתונים עדכניים דווקא יש. הדוחות החדשים של הביטוח הלאומי ושל 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות', שמשום מה לא הוצגו בישיבה של ועדת הרווחה, דווקא חושפים את התמונה המלאה והמדאיגה - על פי הנתונים המעודכנים לתחילת 2022, בירושלים יש 125,900 משפחות עניות, שהן 39% מכלל המשפחות בבירה. תופעת העוני בעיר שכיחה במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, ולכן כאשר בוחנים את היקף התופעה לפי נפשות, המספרים גדולים וחמורים עוד יותר - מספר התושבים בעיר שחיים מתחת לקו העוני הוא 415,700 איש (42% מכלל התושבים), ומספר הילדים העניים הוא 202,400 (51% מהילדים).
אבל מה שמדאיג במיוחד הוא מדד המכונה 'חומרת העוני' (FGT), הבוחן עד כמה קשה המצב של אלה שכבר עניים. על פי נתוני הביטוח הלאומי, חומרת העוני בירושלים היא אחת הגבוהות בארץ, והיא גם עלתה מ־27.8 ל־28.9, לאחר שהממשלה הקטינה את היקף הסיוע לציבור אחרי שמגפת הקורונה החלה לדעוך.
מתקשים לקנות מזון לתינוקות
במהלך הדיון של ועדת הרווחה נחשף כי 260 אמהות בעיר נאלצות לפנות לקבלת תרומה של תחליף מזון לתינוקות. "החיים הביאו אותי למצב שפעם אני הייתי זאת שנותנת וכיום אני מקבלת", סיפרה בכאב אם יחידנית לארבעה ילדים קטנים המתגוררת במרכז העיר. "עברנו משבר קשה במשפחה, ואני נאלצת להתמודד בחיי היומיום, לבד. אני לא עובדת כי אני מטפלת בתינוק בן שנה. הוא לא במעון כי המחירים מאוד גבוהים, ויוקר המחיה לא מאפשר לי לקנות מטרנה וטיטולים. אני נעזרת בעמותת 'תינוקות של החיים', וגם זה לא מספיק לי. ככה אנחנו חיים מהיד לפה. מטרנה עולה עכשיו 75 שקלים ונגמרת בתוך ארבעה-חמישה ימים, לא יותר, ככה שרק לזה אני צריכה לפחות 500 שקלים בחודש, ולא התחלתי עם חיתולים, חשמל, מים, שכירות - אין לי כסף לחיות".
"גל עליות המחירים משפיע ישירות על רשימת ההמתנה שלנו", אישרה גלי ניצן, מייסדת ונשיאת פרויקט 'תינוקות של החיים'. "גם משפחות שכבר מקבלות את סל הסיוע מתקשרות לבקש עזרה בהרחבת הסל. כשאנחנו שומעים על אמא שאין לתינוק שלה מה לאכול, אנחנו קודם כל דואגים לעצור את הרעב. זו הצלת חיים כי לתינוקות רכים שלא יונקים פשוט אין שום אפשרות אחרת".
זינוק במספר הבקשות לסיוע
"בשנה האחרונה אנו חווים בירושלים עלייה מדאיגה במספר הפונים הנזקקים לסיוע", אומר מנכ"ל 'חסדי נעמי', משה כהן. "אנשים שהיו מוגדרים עד לא מכבר 'מעמד ביניים' הגיעו למצב של פת לחם, וזה קורע את הלב.
הפניות ברובן עוסקות בצרכים הבסיסיים ביותר של משפחה - מזון, תרופות, אמצעי חימום, ניתוק חשמל וכדומה. במשפחות שבהן יש גם נכה או חולה המצוקה קשה שבעתיים, והמוקד שלנו מתעדף פניות כאלה לרמת דחיפות גבוהה ביותר".
מקרה קורע לב הוא של אם חד־הורית ל־6 ילדים, שגרה בשכונת קרית יובל: "אני עובדת בתור מטפלת במעון, שישה ימים בשבוע, אבל זה לא מספיק. אני נעזרת ב'חסדי נעמי' כי יוקר המחיה לא מאפשר לי לקנות מוצרי יסוד. אני לא מרשה לעצמי לקנות לשבת בשר ודגים. אני לא יכולה לקנות דובדבנים או אננס, או ענבים שעולים 30 ו־40 שקל לקילו. אני מדורגת ברווחה רמה א' - אני נמצאת בתחתית, כך שאני נזקקת ברמה הגבוהה ביותר. אני מוכנה לתת לילדים שלי הכל, למרות הקושי הגדול".
קראו גם:
גם תושבת הר חומה, שיש לה שלושה ילדים חולים בגילים 14-9, סיפרה השבוע כיצד מצבה הכלכלי החמיר עד שגם היא ובעלה נזקקו לסיוע של 'חסדי נעמי'. "מאז תקופת הקורונה המצב הידרדר, המחירים עלו, ובשנה האחרונה קשה ללכת לסופר. יש דברים שאנחנו לא אוכלים, כמו חטיפים, בשר, דגים - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות. אנחנו משתדלים שלילדים לא יהיה חסר אוכל".
האם הוסיפה ואמרה: "אני יכולה להישאר רעבה רק שהם לא ילכו לישון רעבים. יש בעיה שהילדים גדלים. כל פעם בבית הספר אומרים לילדה שהחצאית שלה קצרה עליה ואין לי כסף לקנות לה בגדים. היה מקרה שהמורה הענישה אותה כי החצאית היתה קצרה עליה כי היא גבהה מאוד, וכל שלושה חודשים אני צריכה לקנות חצאית, אבל אין לי כסף לקנות לה. אני הייתי רוצה שיביאו בגדים לילדים שלי, שמישהו יביא לי בגדים. אולי אפשר לעזור לי בכסף רק שאני אקנה שהילדה לא תתבייש ללכת לבית הספר".
העירייה: "מענה ל־4,000 משפחות"
מהעירייה נמסר בתגובה: "הגורם האחראי על מדידת העוני בישראל ומחזיק בנתונים אלה הוא המוסד לביטוח לאומי. עיריית ירושלים נותנת מענה חסר תקדים בהיקפו של תוכניות סיוע כלכלי עבור משפחות קשות יום. בירושלים פועלים 24 מרכזי 'עוצמה', הנותנים מענה פרטני וקבוצתי לכ־4,000 בתי אב בעיר, אשר נמנים עם אוכלוסיית המשפחות המתמודדות כלכלית. הסיוע ניתן בתחומי תעסוקה, כלכלת משפחה, שילוב בקהילה ומיצוי זכויות. מטרת המיזם היא להעניק כלים למשפחות לצאת ממעגל העוני תוך מתן מענה לצורכיהם השונים.
"קיימות תוכניות נוספות לסיוע למשפחות קשות יום, ובהן תוכניות 'אפיקי הצלחה', שבמסגרתן בשנתיים האחרונות קיבלו מעל 10,000 תושבים סיוע בהכשרה תעסוקתית, כלכלת משפחה, מיצוי זכויות, מיזם לשיקום כלכלי בשיתוף עם קופות צדקה בשבע שכונות בעיר, הכולל מתן סיוע המכוון לעצמאות כלכלית ועוד.
"בנוסף קיימת התוכנית 'המיזם לביטחון תזונתי', שבו משתתפות כיום 2,897 משפחות/יחידים, שמקבלים מדי חודש כרטיס נטען בסך 350 שקל וסל פירות וירקות בעלות של 150 שקל. כמו כן ניתן מענה לכ־400 משפחות, שלוקחות חלק בתוכניות משפחתיות (הוליסטיות) ארוכות טווח שבהן נעשית עבודת עומק עם המשפחה, הכוללת ליווי אישי של עו"ס וליווי משפחות. הליווי השוטף מתמקד בתחומי התקציב המשפחתי, התנהלות כלכלית, טיפול בחובות והגעה להסדרים, תיווך לשירותים הרלוונטיים בקהילה ועוד. בנוסף ניתן סיוע ל־20 אלף תושבים מדי שנה על ידי הרשות העירונית לתעסוקה, תוך מתן הכשרות מקצועיות, חיבור למעסיקים, ירידי תעסוקה, השמות בעבודה ועוד. השירותים ניתנים באמצעות שמונה מרכזי תעסוקה המעניקים שירות למגוון אוכלוסיות העיר בכלל המגזרים ובכלל שכונות העיר.
"בנוסף מופעלות תוכניות נוספות לתושבים בעוני ועל סף עוני, כולל אוכלוסיות שאינן מוכרות לאגף הרווחה. על מנת לאתר אוכלוסיות נוספות מבצעים הצוותים המקצועיים במינהל קהילה פניות יזומות באופן רציף ושיטתי למקומות עבודה וארגונים רלוונטיים ומציעים סדנאות ותוכניות באופן המאפשר להגיע לאלפי תושבים החיים בעוני. העירייה תמשיך בפעילותה לסיוע לאוכלוסיות אלה, במטרה להקל ולסלול למענן דרך חדשה תוך מיצוי זכויותיהן ומתן אפשרות לחיים בכבוד".
פורסם לראשונה: 01:44, 07.07.23
