האם בית המעצר יהיה הפתרון הנכסף למשבר הרוסי בנושא הסוכנות היהודית? לדברי גורם בכיר המעורב בנושא, 14 שנה לאחר שראש הממשלה אהוד אולמרט הסכים לכך עקרונית בהחלט ייתכן כי העניין הזה ייצא עכשיו לפועל.
במרכז: חצר אליזבטה
המתיחות בין ממשלת רוסיה לישראל עלתה מדרגה השבוע עם קביעת משרד המשפטים הרוסי כי פעילות הסוכנות היהודית על אדמת רוסיה אינה חוקית ויש להפסיקה. ההתבטאויות של ראש הממשלה יאיר לפיד בגנות רוסיה ופעולותיה באוקראינה הובילו את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להחלטה כי במקום לנסות לפתור מחלוקות ובעיות רגישות בחדרי חדרים המחלוקות יינתן פומבי.
קראו גם:
עכשיו, מגלה גורם המעורב בנושא כי אחד הפתרונות היצירתיים שעלה הוא להיענות לדרישה ישנה של הרוסים לקבל לידם בחזרה את מתחם בית המעצר במגרש הרוסים, הידוע בשם חצר אליזבטה.
מהומת אלכסנדר
במקביל עדיין תקוע נושא המעבר של חצר אלכסנדר ברובע הנוצרי לבעלות רוסית. לדברי גורמים זרים, נתניהו הבטיח זאת לפוטין במסגרת העיסקה לשחרור נעמה יששכר. דבר זה עלול להעלות את בית המעצר כיעד הבא של ממשל פוטין.
מבנה המעצר הישן והמוזנח הוקם במקור על ידי הרוסים והועבר בעבר לבעלות ישראל. אף שהמקום נמכר למדינה כדת וכדין, זה לא מנע מהרוסים לדרוש לאפשר להם לרוכשו מחדש. הנושא עולה מדי פעם בשיחות המתקיימות בין בכירים ישראלים לעמיתיהם הרוסים. ההבנה העקרונית אומרת כי ישראל תסכים לכך אם הרוסים יבנו בית מעצר חדש חלופי על חשבונם.
ב־2008 אמר אהוד אולמרט, בהיותו ראש ממשלה, כי גם את בית משפט השלום בעיר הפועל במבנה היסטורי בצמוד, תסכים ישראל להשיב לידי ממשלת רוסיה אם הרוסים יקימו בניין חלופי למוסד המשפטי.
הרעיון התקדם מעט כאשר דובר בשעתו שהאוליגרכים רומן אברמוביץ' וארקדי גיידמק יממנו את הקמת בית המעצר החדש כתרומה, אך בסופו של דבר היוזמה נשארה על הנייר בלבד.
אף שבאופן מעשי השב"כ והמשטרה ישמחו להיפטר מבית המעצר ולקבל במקומו מתקן חדיש במיקום חלופי. עדיין מדובר בצעד מדיני סמלי הצהרתי רגיש שיש לו השלכות רבות.
לטענת עו"ד יאיר גבאי, המתמחה במקרקעין, אם אכן ממשלת ישראל תקדם את העברת בית המעצר לידי הרוסים אזי מדובר בצעד של חולשה. "אם הרוסים יקבלו לחזקתם את בית המעצר, הצעד הבא שלהם יהיה מבנה מוזיאון אסירי המחתרות".
הפעיל החברתי אלכס טנצר, מומחה ליחסי רוסיה ישראל, רואה בדאגה אפשרות כי ממשלת ישראל מעלה בכלל לדיון מחודש את נושא מגרש הרוסים. לטענתו, הרוסים נחושים להשיב לידיהם את המתחם אך עקב העלויות הכספיות הכרוכות בכך הדבר אינו יוצא אל הפועל. "מדובר בסכום של עשרות מיליוני דולרים ועד עכשיו לא היתה הצלחה בגיוס הכסף מדי אוליגרכים", טוען טנצר.
הכל החל בעסקת התפוזים
קובי ביר, עורך דין ושמאי מקרקעין
הכנסייה הרוסית היתה במאה ה־19 בעלים של שטחי קרקע לא מבוטלים בירושלים. די אם נזכיר את מגרש הרוסים במרכז העיר, את שטחה הנרחב של כנסיית גורני בעין כרם, את כנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים ועוד. בשנת 1964 רכשה מדינת ישראל במסגרת 'עסקת התפוזים' שטח ניכר ממגרש הרוסים (למעט כנסיית השילוש הקדוש וחלק מהבניין שבו נמצא כיום בית משפט השלום - החלק שבו מתאכסנות נזירות המשלחת הרוסית).
כמו כן נכללו במכירה חצר אליזבטה (בית המעצר במגרש הרוסים, אכסניית הנשים - מוזיאון אסירי המחתרות ועוד). בניין סרגיי לא היה בבעלות הכנסייה (אלא בבעלות החברה הפרבוסלאבית הצארית לארץ ישראל), ולכן ממשלת רוסיה, שהלאימה את נכסי הכנסייה בעת המהפכה הבולשביקית, לא יכלה למוכרו. זו גם הסיבה לכך שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט השיב בשעתו את בניין סרגיי לרוסים. פוטין, שמנסה לחזק את מעמדו בקרב בני עמו, מודע לאמונתם החזקה של חלק ניכר מאזרחי האימפריה הסובייטית, ולכן הוא פועל להשבת נכסי כנסייה רוסיים לידי מוסדות הכנסייה. כך היה בפרשת נעמה יששכר, שבה נכרכו ככל הנראה שתי פרשיות שונות במסגרת עסקת חליפין, וכך גם בדרישת ממשלת רוסיה כי חצר אליזבטה תושב אליה בתמורה להקמת בית מעצר חדש שיבנו הרוסים לעיריית ירושלים.
