בזמן שיאיר לפיד עושה הכנות אחרונות לקראת כהונתו הנחשקת כראש הממשלה ה־14 של מדינת ישראל, כבר הונח על שולחנו תפוח אדמה דיפלומטי לוהט. המגיש: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מדובר בנושא נדל"ני רגיש, שהחל עוד בתקופתו של ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. לפי מספר פרסומים, נתניהו הבטיח לפוטין את השבתה של חצר אלכסנדר בעיר העתיקה לידי רוסיה, זאת בתמורה לשחרורה של הישראלית נעמה יששכר מהכלא הרוסי לפני כשנתיים.
אלא שהזמן חלף, ובינתיים בית המשפט המחוזי בעיר הוציא צו האוסר את העברת החצר לידי הקרמלין, ובעקבות זאת, כפי שנחשף ב'ידיעות אחרונות', שלח פוטין בקשה בכתב לראש ממשלת ישראל נפתלי בנט הדורש מישראל לעמוד בהתחייבויותיה. כעת לפיד, מחליפו של בנט בתפקיד, ייאלץ למצוא פתרון לתסבוכת הדיפלומטית הזאת מול רוסיה, שרק הלכה והקשיחה את עמדותיה כלפיי ישראל בנושא הנדל"ני בבירה. רק לפני כשבועיים פרסמה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, הודעה המאשימה את ישראל בפגיעה בנוכחות הנוצרית בעיר העתיקה בירושלים, בעקבות דחיית בית המשפט את בקשת הכנסייה האורתודוקסית לבטל את עסקאות המכירה של מלון פטרה ומלון אימפריאל במתחם שער יפו לעמותת 'עטרת כהנים'. "ההחלטה פוגעת בשלום הבין־עדתי ומעלה חששות לגיטימיים לגבי מעמדה של הקהילה הנוצרית בארץ הקודש", נאמר בהודעה.
נכסים דיפלומטיים
כידוע, עסקאות ובעלויות נדל"ן בעיר העתיקה הן נושא עדין ורגיש. אם בעבר סוגיות בעייתיות אלה נדונו בחדרי חדרים במפגשי פסגה בין פוטין או שר החוץ הרוסי למקביליהם הישראלים, בשנים האחרונוות המחאות והתלונות הפכו להיות פומביות ובריש גלי. אומנם לפוטין נושא החצר והכנסייה חשוב ברמה האישית, אך מה לעשות שבית המשפט בישראל עצר את הליך רישום הקרקע לרוסים, וגם ערעורה של הפרקליטות לא נשא פרי.
נקבע כי את ההחלטה הזו צריכה הממשלה לקבל ובינתיים בנט הקים ועדת שרים לנושא, אך ההערכה היא שייעשה ניסיון להימנע מלתת 'פרס' לפוטין בזמן שכל מדינות המערב עסוקות בהחרפת הסנקציות נגדו עקב הפלישה לאוקראינה.
"במידה שבישראל יעבירו את חצר אלכסנדר לידי פוטין, זה יגרור משבר מדיני מול מדינות המערב", אומר אלכס טנצר, פעיל חברתי בעיר ומומחה ליחסי ישראל-רוסיה. "החצר והכנסייה נמצאות במיקום אסטרטגי, ולפוטין זה ייחשב להישג. עבורו זה 'היהלום שבכתר' בהשבת נכסי הרוסים בישראל. אני מעריך כי מעכשיו הלחץ הרוסי רק ילך ויגבר ובכל הזדמנות הם ישימו את זה בגלוי על השולחן. מבחינתם זאת הייתה הבטחה אישית לפוטין שלא מולאה. לא מעניינת אותם עצמאות בתי המשפט בישראל. לשיטתם היתה כאן תרמית".
גיבוי לכנסייה
כאילו לרוסים אין מספיק במה לעסוק בימים אלה בזירה הבין־לאומית, עכשיו החליטו בקרמלין לצאת להגן גם על האינטרסים של הכנסייה היוונית, בת חסותה של הכנסייה הרוסית. יש כאן מעין חזרה להתנהלות ההיסטורית שלהם, שלפיה הכנסייה היוונית זוכה לתמיכה גורפת ולמטרייה רוסית (ראה בנפרד). המקרה הראשון שבו הזדמן לרוסים להוכיח לעולם ולישראל כי הם חזרו למדיניות הנושנה שלהם היה כאשר בג"ץ החליט להכשיר את עיסקת המכירה של מלון פטרה מידי הכנסייה היוונית לידי 'עטרת כהנים'. המלון בכיכר שער יפו עמד במרכזו של סכסוך משפטי, לאחר שבשנת 2004 נחתמה עיסקה למכירתו מידי הכנסייה היוונית־אורתודוקסית לגורמים הקשורים בעמותת 'עטרת כהנים', אלא שבהמשך התכחשו בפטריארכיה לעיסקה וניסו לבטלה באמצעים משפטיים. המכירה נעשתה אומנם כבר לפני 18 שנה, אך עכשיו, לפחות מהצד הישראלי, הסיר בית המשפט את הספק באשר לכשרות העיסקה. כל זה לא מעניין כל כך את הרוסים, שטוענים כי יש להשיב לכנסייה היוונית את הנכס המדובר.
"הרוסים עכשיו רוצים להראות, למראית עין לפחות, שהם שומרים על האינטרסים הערביים באזור גם בדמשק וגם בירושלים", טוען עו"ד יאיר גבאי, מומחה בתחום הנדל"ן בעיר וחבר לשעבר בוועדה המחוזית. "זה בגדר כיפופיי ידיים מדיניים, ולא באמת מעניין אותם ברמה העניינית מה קורה כאן בעיר העתיקה ומי קונה נכס כזה או אחר. לדעתי ההתערבות הרוסית לא תשנה את המציאות ולא את יחסי הכוחות הקיימים. זה לא יותר ממס שפתיים".
הרוסים קיבלו לידיהם לפני מספר שנים את חצר סרגיי, השוכנת באזור מגרש הרוסים. גם מסירת הנכס הזה לוותה בלא מעט תמרונים פוליטיים, לאחר שהונחה על שולחנם של מספר ראשי ממשלות ישראלים ורק איום לבטל פגישה של נתניהו בקרמלין החזיר להם את הנכס המבוקש, ומאז הוא שופץ על ידם בתקציב גדול והוקמו במקום מלונית, מסעדה וחנות מזכרות.
נכסים נוספים בעיר נמצאים בידיים רוסיות, אם כי הם פחות ידועים ואינם בהכרח כנסיות או מבנים היסטוריים. כך לדוגמה ממשלת רוסיה מחזיקה במגרש לא בנוי במרכז העיר על ציר המלך ג'ורג' ורחוב המעלות. כיום המקום משמש כמגרש חניה, אך בעבר התנהלו מספר יוזמות להכשיר שם תוכנית בנייה רחבת היקף. אף שבמקרה זה לא התעוררה שאלה בנושא הבעלות על הקרקע, עדיין הוסיף להתקיים סכסוך שנמשך מספר שנים בגין חוב על היטל השבחה בסך כמה מיליוני שקלים שעיריית ירושלים ייחסה לרוסיה.
בעירייה הוציאו אז צו סגירה להפעלת החניון, שהפך לנטוש וניתן לחנות בו ללא תשלום. לבסוף נמצא הסדר והחוב שולם, אך הרוסים טרם החליטו מה לעשות במגרש, שנשאר כשהיה.
שהאינטרסים מתכנסים
עורך הדין ושמאי המקרקעין קובי ביר מבאר את מהות הקשר המוזר לכאורה בין הכנסייה היוונית לממשל הרוסי
הכנסייה האורתודוקסית מחולקת לפטריארכיות על בסיס לאומי־גיאוגרפי. כך, בשנת 324 לספירה הוכרזו כפטריארכיות רומא, אלכסנדריה ואנטיוכיה, וכ־130 שנה מאוחר יותר הועלו גם ירושלים וקונסטנטינופול למעמד של פטריארכיה. במשך השנים נוספו הפטריארכיות של מוסקבה, יוון ועוד.
הכנסייה הרוסית הפרובוסלבית (פרובוסלבית ברוסית = אורתודוקסית), שנהנתה שנים רבות מתמיכת שלטונית וכלכלית, ראתה עצמה תמיד כמעין פטרון של 'אחותה' הכנסייה היוונית־אורתודוקסית של ירושלים, שהיתה נתונה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית ולא נהנתה מזכויות יתר.
במאה ה־19, כאשר גבר זרם הצליינים של הכנסייה הרוסית לארץ הקודש, דבר שהביא להקמת מגרש הרוסים בירושלים, נהנתה הכנסייה היוונית־אורתודוקסית מכספי תרומות הצליינים. משאסרו העות'מאנים על הגעת צליינות רוסית לארץ הקודש, פסק זרם הצליינים הרוסים, וממילא פסקו גם התרומות, דבר שהביא בסופו של דבר לפשיטת רגל של הכנסייה היוונית־אורתודוקסית.
שלטון המנדט הבריטי בשנת 1921, אשר חשש כי הרוסים ישובו להתערב למען הכנסייה האחות, ציווה על הפטריארכיה היוונית לממש נכסים, וכך נמכרו קרקעות רחביה לחברת הכשרת היישוב וקרקעות טלביה לתושבים ערבים בירושלים.
משהכיר השלטון הנוכחי במוסקבה בכוחה של הכנסייה ושב להכיר בה, ולו מטעמים פוליטיים, שבה הכנסייה במוסקבה להגן על הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית של ירושלים. לכן אין פלא שממשלת רוסיה, ובראשה הנשיא ולדימיר פוטין, תוקפים עתה את בית המשפט של מדינת ישראל, שאישר את מכירת בתי המלון פטרה וניו־אימפריאל, הסמוכים לשער יפו, לעמותות המזוהות עם 'עטרת כהנים'. המלונות היו בבעלות הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית ונמכרו בשעתו על ידי הפטריארך הנודע אירנאוס הראשון. על מכירה זו שילם הפטריארך בהדחתו ובהסתגרות של יותר מ־11 שנים בחדרו. אנקדוטה מעניינת היא שבעת שהמשפט נוהל התקשתה הפטריארכיה להציג את פרוטוקול הסינוד הקדוש - חבר הבישופים והנזירים המשמש כוועד עליון של הפטריארכיה, וזאת כדי להוכיח את טענת הפטריארכיה כי המכירה נעשתה שלא על דעת חברי הסינוד. הסינוד סירב לדרישת בית המשפט בטענה כי רוח הקודש נוכחת בעת ישיבות הסינוד ועל כן הפרוטוקול חסוי, עובדה אשר תרמה לא מעט להפסדם במשפט ולקביעה כי המכירה נעשתה כדין.
