אחרי המכה הקשה שספג המשק הישראלי (כמו בכל העולם) מהקורונה, מגיעים עכשיו המיתון ועליות המחירים, שמצטרפים ליוקר מחיה גבוה ממילא. השינויים לרעה במחירי הדלק, החשמל והמים כבר מורגשים או ממתינים מעבר לפינה, וזאת לצד הארנונה העסקית שמאמירה. בירושלים, שמלכתחילה משתרכת בתחתית הטבלה הסוציו-אקונומית, התושבים מהדקים את החגורה ומצמצמים את הוצאותיהם. בינתיים בעלי העסקים יושבים בחוסר אונים ומחכים לעזרה מגבוה, שעדיין לא נראית באופק.
הקטנים נדפקים
כיומרס מלכאן הוא בעל עסק ירושלמי ותיק בתחום ההנעלה במרכז העיר, אך כיום הוא מוכר יותר הודות להשתתפותו בתוכנית 'מאסטר שף'. למרות הוותק והניסיון שצבר בתחום העסקי, הוא מספר כי מדובר במלחמת הישרדות יומיומית של העסקים הקטנים. לטענתו יש גם מי שמרוויח מהמצב וגוזר קופונים על חשבונם.
"יש לנו ירידה בעסק בשיעורים שבין 30 ל־40 אחוז בחודש האחרון", מספר מלכאן. "כדי לשרוד את העלייה במחירי הספקים ובמחירי ההובלה הימית, אני כבעל עסק נאלץ לספוג אותם ולא לגלם את זה בתמחור שלי. מנגד, יש רשתות וגופים שמעלים מחירים בצורה גורפת ומנצלים את המצב. המדינה מצידה לא עושה חשבון ומעמיסה עלינו עוד מיסים והוצאות. בקורונה הצלחנו להיות יותר טובים משאר העולם בקטע הכלכלי, וגם עכשיו אפשר להתגבר על המיתון אם הממשלה היתה מפשילה שרוולים ונחלצת באמת לסייע לציבור ולעסקים הקטנים".
גם איש העסקים שלומי בן גור, שיש לו ניסיון רב כבעליהם של מספר עסקים וכיום משמש כיועץ לבעלי עסקים בעיר, טוען כי המצב היה יכול להיות אחרת: ''המיתון הוא לא גזרת גורל שלא ניתן לשנות אותה. נכון שהספקים מעלים היום מחירים ובעלי העסקים הקטנים חייבים ליישר קו, אבל אילו היה ניהול נכון ברמה המקרו־כלכלית של משרד האוצר והממשלה אז המיתון כמעט שלא היה מורגש בעיר. כדי לשבור את המיתון חייבים להזרים כסף למשק ולבוא לקראתנו. אומנם התיירות מתעוררת מחדש וזה פקטור, אבל זה תקף רק למרכז העיר ולמתחמי תיירות כמו העיר העתיקה. בינתיים העסקים הקטנים בשכונות לדוגמה או באזור התעשייה תלפיות לא נהנים ולא מושפעים מכך בכלל. חייבים לסייע מלמעלה לעסקים הקטנים. המון מהם נסגרו בשנתיים האחרונות, ורואים בעיר עוד המון חנויות ריקות. כיום יש גם קושי רב בגיוס עובדים.
"חייבים להשוות את התנאים הסוציאליים בשוק בין השכירים לעצמאים. יש עסקים שכבר לא מביאים הביתה כסף אלא רק מגלגלים. אולי צריך לתת להם משהו מקביל להשלמת הכנסה. הפדיון שלנו במגמת ירידה, וזה רק הולך ומתחזק. אני מקווה שאתבדה, אבל לצערי זה המצב, ומי שלמעלה לא דואג ולא אכפת לו מספיק".
הקרב נגד האונליין
עזרא עטייה מנהל את איגוד המסחר הארצי בעיר. כמנהל חשבונותיהם של מאות עסקים ברחבי העיר, הוא מקבל לידיו נתוני אמת על מצבם."המצב עגום והמיתון הולך ומחריף", מאשר עטיה. "אם בחודש מאי היה מדובר בירידה בפדיון בשיעור ממוצע נמוך של בין 10 ל־12 אחוז, אז בחודש יוני זה כבר העמיק ל־25 עד 30 אחוז. זה פוגע בכל הענפים, אם כי יש כאלה שנפגעים יותר. לדוגמה, בעוד בענף הריהוט זה פחות מורגש, באופנה יש פגיעה נוספת בגלל התחרות המחריפה מול הקנייה באינטרנט. בחודש יוני גם הקניות מחו"ל חזרו ובגדול אחרי עידן הקורונה, וגם לזה יש השפעה ניכרת על הירידה בקנייה בארץ". עוד מציין עטייה כי בענף המזון הירידה בפדיון פחותה בינתיים וכי המיתון טרם פגע ברשתות המרכולים.
עטייה: "בקניות בסופרים ובמוצרי מזון עדיין יש צריכה בהיקפים דומים ואין ירידה ניכרת בפדיון, אך יש התחלת מגמות גם כאן, ובשלב הנוכחי מדובר בשינוי מצריכת מותגים יקרים יותר לצריכת מוצרים של חברות פחות ידועות במחירים זולים יותר".
"40 אחוז פחות בפדיון"
ב'סיטי קורט' בפינת הרחובות יפו ושרי ישראל עוקבים בדאגה אחרי ה'זדים' (נתוני סגירת הקופה היומית; ק"פ) של בעלי העסקים שם. מדובר במרכז מסחרי חדש יחסית שבו כ־30 בתי עסק ונותני שירותים שונים, כולל עוגנים מסחריים גדולים כגון 'סלקום' ו'בי פארם'. במקרה זה גם הצרות הירושלמית המקומיות תורמות להפסדים.
"בחודש האחרון כבר יש ירידה ממוצעת של 40 אחוז בפדיון", מדווח סמנכ"ל 'סיטי קורט', צביקה ציטרון. "זה בעיקר בחנויות מהשורה ולא בנותני שירותים ששומרים על רמת פדיון יציבה. אפילו בחניון התת־קרקעי של המרכז המסחרי קיימת ירידה בשיעור של 50 אחוז. מעבר למיתון ויוקר המחיה, העבודות המתמשכות של הרכבת הקלה פוגעות באופן קשה בנגישות של חלק ניכר מהעסקים אצלנו. אין התחשבות לא מצד העירייה ולא מצד הרכבת הקלה. זה משהו משמעותי נוסף שאין לזלזל בו".
מהעירייה נמסר: "מצוקת ציבור הסוחרים ברחוב שרי ישראל היא זמנית עד השלמת תוואי הרכבת הקלה. העירייה מסייעת לבתי העסק שם באופן שוטף וגם באמצעות מועדון ההטבות 'ירושלמי'. לעסקים במתחם הוצע להשתתף בתכנית ההטבות לקיץ של מועדון 'ירושלמי', בסבסוד תקציב עירוני, ולצערנו רק אחד מבתי העסק נענה והצטרף למועדון. העירייה פתוחה לכל יוזמה נוספת שתעלה מבעלי העסקים, תסייע להם ככל הניתן ותמשיך להשקיע בסבסוד ועידוד קניה ברחוב זה, לאורך תקופת העבודות. העבודות הן לסלילת קו הרכבת הקלה, אשר ישדרגו את נראות המרחב הציבורי באזור לטובת תושבי האזור ובעלי העסקים הפועלים במתחם. בסופן יביאו לאזור משגשג ופורח, כשם שהביאה הרכבת הקלה לעסקים הנמצאים על התוואי ברחוב יפו".
פורסם לראשונה: 01:56, 17.07.22
