דוח חדש של משרד הבריאות חושף תמונה מדאיגה על מצבה של מערכת הבריאות בירושלים - העיר נמצאת בתחתית הדירוג הארצי כשמדובר בתשתיות חיוניות כמו מיטות שיקום, אשפוז פסיכיאטרי וגריאטריה.
קראו גם:
מצב מדאיג
המסמך המכונה "דו"ח שוויוניות בבריאות", קובע כי מספר מיטות השיקום בירושלים עמד על 0.05 ל-1,000 נפש בלבד, לעומת 0.13 בתל אביב ו-0.11 במרכז. מדובר בפער של מעל 50% בין הבירה לבין המרכז.
בתחום האשפוז הגריאטרי, המצב לא טוב יותר: בירושלים רק 1.9 מיטות גריאטריה ל-1,000 נפש, הרבה פחות מאשר תל אביב, או חיפה למשל (ראו טבלה).
הדוח של משרד הבריאות גם בסדק למשל מה מקסימום טיפולי שיקום ראות שיודעים לתת בתי החולים. בשערי צדק למשל יכולים לתת עד 500 טיפולים בחודש, אבל בהדסה רק 28.
גם בתחום בריאות הנפש נרשמה שחיקה בירושלים – שיעור מיטות האשפוז הפסיכיאטרי ירד, בניגוד למגמה הארצית שנשארה יציבה. נכון לשנת 2023, ירושלים מדורגת שנייה מהסוף, כשרק הדרום מדורג נמוך ממנה. שיעור מיטות אשפוז פסיכיאטרי בבירה הוא 0.30 ל-1,000 נפש, נמוך בכ-17% מהממוצע הארצי. רק כדי לסבר את האוזן, במדינות ה-OECD הממוצע הוא 0.7 מיטות לאלף איש. ראוי להבהיר כי אין טענה על איכות הטיפול הרפואי הניתן בירושלים, אולם כאשר יש מחסור בתקנים של מיטות אשפוז, מי שנפגעים מכך הם החולים, שלפעמים מתייאשים ונמנעים מפנייה לטיפול, וחלקם מאושפזים בצפיפות גבוהה. ראוי גם להדגיש כי הדוח סיכם את נתוני 2023 ומאז חל שיפור מסוים בחלק מהפרמטרים, אבל המצב עדיין דורש תיקון.
בדוח החדש יש גם מספר נתונים חיוביים - תוחלת החיים בירושלים עומדת על 83.5 שנים, נתון הגבוה במעט מהממוצע הארצי (83.3) ומקביל למחוזות תל אביב (83.7) והמרכז (84.4). שיעור התמותה בעיר – 4.0 ל-1,000 נפש – נמוך מהממוצע הארצי (4.4).
בירושלים נרשם אחד השיעורים הנמוכים ביותר של תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית, עם פער קטן במיוחד לעומת היהודים בעיר – בניגוד ליתר המחוזות, שם הפערים גדולים. הדו"ח מייחס זאת להשקעות ייעודיות בשירותים במזרח העיר, כולל הקמת מרכזים להתפתחות הילד ומבחני תמיכה לקופות.
גם בכוח האדם המצב רחוק מלהיות מזהיר - מספר הרופאים בירושלים נמוך מהממוצע הארצי (3.9 ל-1,000 נפש), ובתחום הסיעוד המצב דומה. המשמעות – צוותים רפואיים מתמודדים עם עומס כבד ומיעוט משאבים, בעיקר בבתי החולים הציבוריים.
במגזר החרדי סובלים מהשמנה
הדוח החדש גם מקדיש פרק מיוחד למצב הבריאות של האוכלוסייה החרדית, המונה כידוע כשליש מתושבי ירושלים, ובקרב בני 0-14 כמחצית מהילדים בירושלים הם מהמגזר.
יצוין, כי הדוח נחתם לפני גל החצבת האחרון שבו מתו שמונה תינוקות ופעוטות חרדים מירושלים ובית שמש,רובם ממשפחות של חסידי ברסלב. מחברי הדוח קובעים כי בשכונות חרדיות רבות שיעור ההתחסנות נותר נמוך משמעותית מהממוצע הארצי, והדבר מהווה איום ממשי על בריאות הציבור, במיוחד בקרב ילדים, כפי שרואים בימים אלו בהתמודדות עם מגיפת החצבת.
כזכור, כפי שנחשף ב'מיינט ירושלים', שיעור ההתחסנות לשעלת בבבירה צנח ב-2024 ל-65%, ואחוזי התחסנות נמוכים גם נרשמו גם בחצבת, אדמת וחזרת. גורם במשרד הבריאות טוען כי הסיבה לירידה הוא ה"פייק ניוז" המופץ נגד חיסונים, בעיקר מאז הקורונה, תוך דגש על הימנעות מחיסון ילדים. משרד הבריאות וגם עיריית ירושלים אמנם פועלים כדי לנסות ולהילחם בתופעה, אבל הנתונים קשים ומדאיגים.
תחום נוסף שבו נחשפים פערים בולטים הוא בריאות השן. רמות העששת הגבוהות בקרב ילדים חרדים הן תוצאה של חסר במודעות, הנחיות תזונה לא מותאמות והיעדר טיפולי מנע. משרד הבריאות פועל באמצעות מריחת לכה פלואוריד כבר מהשן הראשונה, לצד סדנאות להורים, אך הנתונים מלמדים כי יש עוד דרך ארוכה.
הדו"ח מצביע גם על כך שילדים חרדים נמצאים בסיכון מוגבר לתאונות ביתיות – בעיקר בשל צפיפות מגורים, מחסור באמצעי מיגון בסיסיים ומודעות חלקית של ההורים לסכנות. בתגובה לכך פותחו תוכניות ייעודיות, הכוללות הדרכות בשפה ובסגנון מותאמים לקהל החרדי, שכוללות גם חלוקת אמצעי בטיחות והפעלות קהילתיות בבתי ספר ובגני ילדים. עם זאת, בכל כמה שבועות מדווחים שירותי ההצלה בבירה על מקרה בו מיחם מים של שבת נשפך וגרם לפגיעה חמורה בילדים.
אורח חיים שמעודד ישיבה ממושכת על ספסלי בית המדרש, וחוסר בפעילות גופנית, הם תופעות נפוצות במגזר החרדי, בעיקר בקרב נשים וילדים. משרד הבריאות השקיע בפעילויות המתקיימות ב-19 מתנ"סים ייעודיים בשכונות חרדיות – בהם מתקיימים חוגים, ימי ספורט, והדרכות בנושא בריאות ואורח חיים פעיל. עם זאת, המודעות עדיין נמוכה, וקיימת התנגדות תרבותית מסוימת שיש להתמודד עמה בעדינות ובהתאמה.
הדו"ח מחדד כי הציבור החרדי סובל משיעורי השמנת יתר גבוהים יחסית – בעיקר בקרב ילדים ונערים. במסגרת ההתמודדות, משרד הבריאות מפעיל מערך של תזונאיות מוסמכות הפועלות בשיתוף עם מוסדות חינוך וארגונים קהילתיים. דגש מיוחד ניתן למאבק באנמיה, לשיפור הרגלי אכילה ולהפחתת צריכת משקאות מתוקים וחטיפים.
אחד התחומים שהדו"ח מקדיש לו תשומת לב מיוחדת הוא העישון בקרב בני נוער חרדים, נושא שעלה בשבוע שעבר לכותרות עם נתוני העישון החמורים בציבור החרדי. אף שהמערכת החינוכית החרדית שותפה למאמץ ההסברתי, שיעורי העישון במגזר עדיין גבוהים מהמקובל. כדי להיאבק בכך, הופעלו תוכניות מניעה והסברה בתוך בתי הספר החרדיים, הכוללות הכשרת מורים והנגשת חומרי למידה מותאמים.
חרדים לעתיד
תחום כוח האדם הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בדו"ח. ייצוגם של חרדים ברפואה, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה ועוד – נמוך מאוד. לעומת זאת, דווקא תחום הסיעוד מציג מגמה הפוכה: יותר ויותר צעירים וצעירות חרדים מצטרפים למסלולים ייעודיים ומקבלים הכשרה מקצועית במסגרת מותאמת תרבותית. משרד הבריאות מדגיש את הפוטנציאל של גיוס חרדים למקצועות הבריאות ככלי כפול – גם לקידום תעסוקה וגם לגישור על פערי בריאות קהילתיים.
מנכ"ל המרכז הרפואי הרצוג, ד"ר קובי חביב אמר בתגובה: "המרכז הרפואי הרצוג פועל להרחבת שירותי השיקום, הגריאטריה ובריאות הנפש בירושלים. לאחרונה נפתחו מחלקות חדשות ונוספו שירותים אמבולטוריים ואשפוז יום. מקודמות תכניות לבינוי תוספת של מאות מיטות. עם זאת, מחסור בכוח אדם מקצועי מונע הרחבה מהירה יותר של השירותים".
מהדסה נמסר בתגובה: "מערך שיקום ריאות בהדסה מתרחב ממש בתקופה זו ויאפשר למטופלים רבים לעבור שיקום ריאות בידי מומחי ריאות ובטכנולוגיה המתקדמת ביותר, במרכז השיקום ע״ש גנדל בהדסה הר הצופים".
