לפחות את שם החברה הם בחרו נכון: 'המרכז הישראלי לכספים אבודים'. חברה בשם זה, בבעלות עדי קוכמן ושגיב יפרח - מככבת בכתב אישום שבו 'נעקצו' לכאורה עובדים בעיריית ירושלים ובמאפיית ברמן. למעשה, במקום למצוא להם את כספם - נלקחו מהם עוד כספים.
'חבר מביא חבר'
על פי כתב האישום, בשנים 2020-2019 היו קוכמן (34) ויפרח (33) בעלים של החברה 'גלאי הכסף בע"מ' והציגו אותה בפרסומים כ'המרכז הישראלי לאיתור כספים אבודים'. השניים השתמשו בפעילות החברה כדי להוציא כספים במרמה מעשרות אנשים שפנו אליה.
הדבר נעשה על בסיס מצג שווא שהציגו לפונים שלפיו הם מאתרים ומושכים עבור הלקוחות 'כספים אבודים'. בפועל, לפי האישומים פדו השניים קרנות פנסיה וקופות פעילות (שאליהן מופרשים כספים ממקומות העבודה הנוכחיים של הלקוחות), תוך שהם גורמים להם נזקים כלכליים ניכרים בשל ניכויי מס גבוהים מאוד וגביית עמלות גבוהות.
גיוס הלקוחות נעשה באמצעות פרסום בפייסבוק, וכן באמצעות הלקוחות בשיטת 'חבר מביא חבר'. לקוחות של החברה הפנו את חבריהם לקוכמן וקיבלו על כך עמלה. במסגרת זו יצר קוכמן קשר עם קבוצה של עובדים במאפיית 'ברמן' בירושלים, וכן עם קבוצת עובדים מעיריית ירושלים. ברוב המקרים השניים ניהלו את הקשר עם הלקוחות במסגרת שיחות טלפוניות בלבד.
שיטות הפעולה של הנאשמים כללו בקשה מהלקוחות להעביר לידיהם צילום של תעודת זהות, צ'ק מבוטל, או אישור על ניהול חשבון בנק ופלט של פירוט מקומות העבודה הקודמים מהביטוח הלאומי, לצורך בדיקה. באמצעות נתונים אלה היה קוכמן מאתר מידע באשר לקופות הפיננסיות באתרי האינטרנט של חברות הביטוח השונות.
תרגיל הצ'ק המבוטל
כך למשל היה במקרה של עובד במאפיית ברמן ששמע מחבריו כי קוכמן יידע לאתר כספים אבודים ויצר עימו קשר. קוכמן ביקש ממנו לשלוח אליו לטלפון הנייד צילום של תעודת זהות, טופס ריכוז מקומות עיסוק וצ'ק מבוטל לצורך ביצוע בדיקה.
לאחר מספר ימים צלצל קוכמן לעובד ואמר לו כי איתר עבורו קופה בשווי של 49 אלף שקל. הוא משך עבורו את הכסף מקרן השתלמות שלו במאפיית ברמן וגזר עמלה בגובה של יותר משמונת אלפים שקל.
בנוסף קוכמן פדה קופת גמל פיצויים שבה 75 אלף שקל, והלקוח נאלץ לשלם קנס בגובה של 35 אלף שקל בשל פירעון מוקדם. לאחר מספר ימים, נטען באישום, התקשר קוכמן שוב לעובד וסיפר לו כי איתר עבורו סכום של 222 אלף שקל, ואז משך את קרן הפנסיה הפעילה שלו, שבה היה סכום של 347 אלף שקל, שממנה נוכה סכום של 121 אלף שקל בגין קנס. את יתרת הכסף הם העבירו לחשבונו של העובד כדי שיהיה בטוח שנמצאו לו כספים אבודים. עבור כספים אלה קיבלו השניים 51 אלף שקל. כך עבר מפה לאוזן דבר פועלם של השניים בקרב עובדי המאפייה והם הפילו עוד ועוד עובדים שם.
בצורה דומה הם פעלו גם בקרב עובדי העירייה, שם עמד היקף פדיון הקופות הפיננסיות על 2.8 מיליוני שקלים.
"הנאשמים עשו כן עבור בצע כסף, על מנת למקסם את גובה העמלות שאותן גבו, תוך ניצול חוסר הידע של הלקוחות בתחום, ניצול קשיי השפה...וניצול הקשיים הכלכליים שבהם היו מצויים הלקוחות", נכתב בכתב האישום. בסך הכל קיבלו הנאשמים במרמה כשני מיליון שקל מהלקוחות שהונו וכשישה מיליון שקל מחברות הביטוח.
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
