הסיכון להתפרצות גל שלישי של קורונה בחלק מירושלים גבוה מ־90%. כך קובע דוח מיוחד שהוכן החודש בידי הוועדה המייעצת למועצה לביטחון לאומי. בעזרת ניתוח של נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוכנה טבלה שמנבאת באילו אזורים בעיר צפויה התפרצות מחודשת משמעותית של המגפה. בין השכונות שבהן יש סיכון של יותר מ־90% לתחלואה גבוהה נמצאות כפר עקב, א־טור ושועפאט.
בין השכונות שבהן הסיכון לגל שלישי עולה על 80% נמצאות הבוכרים, שמואל הנביא מערב, בית חנינא, רמת שלמה, מספר רב של אזורים ברמות (הצפון, המערב והמרכז) ומעלות דפנה מערב. חלוקה נוספת של המסמך כוללת שכונות שבהן הסיכוי לפריצה מחודשת גבוה מ־60%. כאן ניתן למצוא את רוממה, סנהדריה וחלק מקרית מטרסדורף.
עוד בחדשות:
לאן נעלמה מאה שערים? השכונה החרדית, המובהקת ביותר אולי - לא מופיעה בדוח כאזור שבו הצפי להתפרצות הקורונה גבוה. ייתכן כי ההסבר לכך נעוץ בנסיונות ההסתרה של התושבים, שכן דיירי השכונה והאזורים הסמוכים לה קיבלו הנחיות להיבדק גם כאשר הם מרגישים בריאים. המטרה: להוריד את שיעור המאומתים. כמו כן באותן קהילות מעניקים למי שנדבקו טיפול ביתי שכולל שימוש במחולל חמצן, ושולחים לבית החולים רק את מי שמצבם חמור באמת.
משנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ד"ר ניצה קלינר־קסיר, שעמדה בראש הוועדה שהכינה את הדוח: "מאה שערים היתה גבולית. הסיכוי להתפרצות בשכונה עומד על 50%. היא לא הוזכרה בדוח מאחר שהופיעו בו רק היישובים שנמצאים בסיכון שגבוה מ־50%".
על השאלה איך ניתן לקבל החלטות כאשר יש תופעה של הסתרת מידע מאורגנת, היא משיבה: "המודל נבנה על כלל האזורים הסטטיסטיים, ולכן ההשפעה של הסתרה בחלק מהאזורים אינה משנה מהותית את המקדמים שלפיהם נקבעה רמת הסיכון".
מה קורה בסביבה
נוסף על שכונות בירושלים שבהן הסיכון לגל שלישי גבוה במיוחד ועומד על יותר מ־90% להתפרצות חוזרת, יש גם שני יישובים באזור ירושלים - בית שמש וביתר עילית.
לדברי ד"ר קלינר־קסיר, הגורמים העיקריים שמשפיעים על הסיכוי לתחלואה גבוהה קשורים למצב הסוציו־אקונומי ולצפיפות. "מצאנו כי משתנים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים מנבאים ברמה גבוהה את האזורים המועדים להתפרצות הקורונה גם ללא שימוש בנתונים אפידמיולוגיים". בשורה התחתונה: אפשר לדעת עכשיו איפה יכה הגל הבא.
תעלומת הקשישים
בראש הוועדה שעסקה באיתור מוקדי המגפה עמדה, כאמור, ד"ר קלינר־קסיר והיא כללה 13 מומחים, ביניהם ראש חטיבת דאטה במשרד הבריאות, דרור בן משה, שלוש בכירות במל"ל וחוקרים ממכון ירושלים לחקר מדיניות.
העומדים מאחורי המסמך הסתמכו על כמה קריטריונים בולטים בשעה שבאו לקבוע את רמת הסיכון לפרוץ הגל השלישי בירושלים בפרט ובישראל בכלל. הם נשענו, בין היתר, על שיעור גבוה של אנשי המגזר החרדי, צפיפות האוכלוסייה, ריבוי משפחות גדולות של יותר מ־6 נפשות, תדירות רבה של שימוש בתחבורה הציבורית באזור, היותו של האזור נמוך במדד חברתי־כלכלי ושיעור גבוה של צעירים בני 29-15. אף שהווירוס פוגע במיוחד במבוגרים, באזורים שבהם שיעור גבוה של בני 60+ הדבר מגביר את התחלואה אלא להפך.
איך זה שרוב הנפטרים מהווירוס מבוגרים, אבל לפי הדוח הם לא בסכנה?
"הסיבה לכך היא שזו אוכלוסייה שנזהרת יותר - בעיקר מאחר שזו קבוצה שנמצאת בסיכון גבוה".
סכנת הצפיפות
עד כמה המצב חמור במגזר החרדי והערבי? מתברר שמספר החולים באזור שבו רוב חרדי עמד על 192 חולים בממוצע לכ-5,000 איש, ובאזור שבו רוב ערבי על 51 חולים. לעומת זאת, באזור שבו רוב יהודי שאינו חרדי יש בממוצע 23 חולים בלבד. ובכלל - באזורים החרדיים מספר הנבדקים בגל השני, עד 19 באוגוסט, שאומתו כחיוביים לנגיף היה גבוה פי שלושה משיעור החרדים בישראל. בנוסף, בגלל הצפיפות במגזר, מספר החולים באזורים שבהם רוב חרדי היה גדול עד פי 8.3 בהשוואה לאזורים שבהם רוב יהודי לא חרדי.
שקרנים? אנחנו?
שיעור הערבים שחלו ונפטרו בגל הראשון היה נמוך באופן יחסי. אבל בגל השני הכל התהפך ומספר החולים מהמגזר היה גבוה במיוחד. על פי מחברי הדוח, היו לכך שלוש סיבות: "שלושת המרכיבים החיוניים למהלך הקטיעה הם בעייתיים בחברה הערבית: בדיקות – היקף נמוך יחסית לחלקם באוכלוסייה; חקירות – היענות נמוכה (ובמקרים מסוימים אף הטעיה); ובידוד – הקפדה חלקית".
נקודה מעניינת קשורה לנשים הערביות. מתברר שבציבור הערבי הנשים נפגעות יותר, להבדיל מהמגמה הכללית באוכלוסייה. ההסבר המפתיע בדוח: "חלקן הגבוה של הנשים בחברה הערבית בהיקף התחלואה בגל השני, בשונה מהחברה היהודית, הוא בין היתר נוכח מעורבותן העמוקה בעונת החתונות שהחלה לאחר תום הרמדאן (הכנת הכלה והטקסים לאורך ימים)".
ובמקביל למסמך המומחים - הנה עוד דבר שרק יתרום לחזרת הגל השלישי. השבוע ביקרו חברי ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה של הכנסת ב'מפקדת אלון' ברמלה. מדובר בגוף החדש שאמור לקטוע את שרשרת ההדבקה. לחברי הכנסת נמסר כי 30% מכלל הנדבקים בנגיף דיווחו כי לא היו במגע עם אף אדם. עוד נמסר כי בשבוע האחרון אותרו כ־41 אלף מגעים פוטנציאליים עם חולים שאינם מאומתים, שנשלחה להם פנייה להיבדק כמובן. ומה קרה בפועל? - רק כ־13,600 מתוכם (33%) הלכו להיבדק בפועל, כשהרוב המוחלט לא הגיעו כלל למתחמי הבדיקות.
כך נמנע סגר שלישי
אז מה מציעים מחברי הדוח לעשות כדי למנוע את הגל הבא? "ההמלצה שלנו היא לא לחכות לרגע האחרון כשהתחלואה כבר גבוהה אלא לזהות מראש, בהתאם למאפייני האזור, מוקדי סכנה להתפרצות. גם אם התחלואה בהם כרגע נמוכה נדרשים טיפול מונע, למשל באמצעות הסברה שמותאמת למאפייני האוכלוסייה, ונקיטת צעדים משלימים מתאימים". במילים אחרות: לצאת בקמפיין מקדים, באזורים שבהם צפי להתפרצות כמו במזרח העיר והשכונות רמות, הבוכרים ושמואל הנביא.
ומה עושים עם קיצונים חרדים שמסרבים להישמע להנחיות? קלינר־קסיר מציעה לגייס את הרבנים: "צעדים שיינקטו בשיתוף הרבנים וההנהגה החרדית, יכולים לרתום את החברה החרדית למאבק במגיפה".
חברי הוועדה שחיברו את המסמך שותפים לבקשה להימנע מסגר כולל של המדינה. כזכור, לפני החגים תמכו בצעד הזה ראש העירייה משה ליאון, שר הפנים אריה דרעי ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. מחברי המסמך כותבים בנימוס: "ספק אם הטלת סגר שלישי על כלל האזורים במדינה היא פתרון בר קיימא".
אז מהי האלטרנטיבה לסגר כולל? סגרים על שכונות שעלולות להפוך לאדומות, וכפי שהחוקרים כותבים בלשון האקדמית: "לחימה בנגיף על בסיס מודל גיאוגרפי-דיפרנציאלי, אשר יתבסס לצד מדדי התחלואה גם על בחינת מדדי הצפיפות של כל אזור בשילוב המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים".
בשורה התחתונה: במקום לסגור את כל המדינה, יש דרישה לאכוף את ההגבלות באזורים שבהם הקורונה משגשגת והציות, נאמר בעדינות - חלקי בלבד.
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
