לשנה כזו אביב קינן, ראש מינהל החינוך (מנח"י) בירושלים, לא ציפה. רק שבועיים נותרו לצלצול הראשון (ו\או ללינק הראשון ל'זום') ולא הרחק ממשרדו עובדים במלוא המרץ על הקמת חמ"ל קורונה עירוני. המטרה: לעקוב ולנטר את התחלואה בבתי הספר ובגנים לאורך השנה כולה.
בקומה אחרת בבניין מנח"י מציבים עמדות טלפון ומקרנים – שם יפעלו החל מיום חמישי הקרוב מוקדנים ומוקדניות, דוברי עברית וערבית, שילוו את ההורים בכל שאלה הנוגעת לפתיחת השנה. בקומה נוספות מדפיסים מאות מדריכים לכלל מנהלי ומנהלות מוסדות החינוך – בהם מודלים, הצעות וסימולציות עבור כל תרחיש שעלול להתרחש בשנה כזאת, ומספר התרחישים בשנה שכזו רחוק מלהיות נמוך. "אין מה לעשות, אנחנו חייבים לצאת מתוך הנחה ששנת הלימודים הקרובה תהיה בצל הקורונה", הוא מסביר בראיון מיוחד.
קינן משמש כראש מנח"י מזה כ-4 שנים. קודם לכן, היה סמנכ"ל החינוך בעיריית בת ים, שם חולל מהפכה בתחום. בחודשים האחרונים אף סומן קינן כאחד ממועמדי שר החינוך הנכנס יואב גלנט, לשמש כמנכ"ל משרדו. אלא שלבסוף בחר השר למקם את קינן בצוות המייעץ למנכ"ל בלבד.
בלי היסטריה
לפי אלו תרחישים אתם פועלים לקראת פתיחת בתי הספר?
"אנחנו נערכים לשנה לפחות שתיערך בצל הקורונה. התרחיש האופטימי ביותר מדבר על כך שהמצב הנוכחי יגמר בסוף מרץ. זאת אומרת ששנת הלימודים הקרובה תהיה בצל קורונה. זאת הנחת היסוד שלפיה אנו פועלים. אסור שזו תהיה שנה אבודה, בלי נוכחות בבתי הספר, או שנה שמתנהלת בהיסטריה. התלמידים צריכים ללמוד, ילדים בסיכון צריכים לבוא ולקבל טיפול, משפחות שזקוקת לכך צריכות לקבל עזרה".
כיצד בדיוק יפעל אותו חמ"ל קורונה?
"נניח שתלמיד נמצא כחולה מאומת – כמובן שמי שבא איתו במגע לבית הספר ייכנס לבידוד, אבל המעגלים עמם הוא בא במגע יכולים להיות רחבים מזה. בניגוד לגל הראשון, החמ"ל יאפשר לנו תוך דקות לדעת עם מי הילד בא במגע. כך נוכל לבדוק האם התלמיד הגיע לבית הספר בהסעה, לאיזה חוג הוא הלך וכדומה. המידע מוזן לחמ"ל תוך דקות. למשל, אני יכול לדעת כבר בשעה 7:30 בבוקר איזה ילדים עלו על איזו הסעה. חצי שעה לאחר מכן נדע מי נמצא באיזה מוסדות חינוך. אם נגלה למשל שערב קודם הוא היה בחוג – נדאג ליידע את כל משתתפי החוג".
ואיך נערכים לכך שבכל זאת תידרש סגירת בית ספר שלם?
"אחת ממטרות החמ"ל היא להצליח למזער את הפגיעה בפעילות השוטפת בעקבות כל גילוי של חולה מאומת – כך שלא ייסגר כל בית הספר, אלא רק חלק ממנו. במקרה שזה אכן יקרה נפעל מיידית לסייע לו. נלווה הרבה יותר צמוד כל מוסד חינוכי שצריך להיסגר. נתמוך בו באופן יותר דרמטי בלמידה מרחוק. הכוונה שניתן לו פלטפורמות מתאימות ללמידה מרחוק וכן מורים נוספים אם יהיה צורך. נטל הניהול של בית הספר, שעות ההוראה שלו – עובר להיות מנטל שכולו על המוסד החינוכי, לכזה שמתחלק עם מינהלת החינוך בירושלים".
לאחרונה נודע כי יופסקו מספר תוכניות ופרויקטים שנועדו לעזור לנערים בסיכון. האם יש לכם פתרון לכך ברמה העירונית?
"אכן יש כיום מספר תוכניות לנוער בסיכון שמופסקות, ואני מקווה שהעניין הזה ייפתר במהרה. אם לא, אנחנו בירושלים נערכים לתת מענה חלופי לתוכניות הלו. נפעיל את תוכנית היל"ה ותוכנית מיל"ת, גם אם משרד החינוך לא יפעיל אותן. ילדי תוכנית היל"ה שצריכים לבוא 3-4 פעמים בשבוע ללמוד, יבואו ללמוד בדיוק את המכסה שלה הם זקוקים.
"בתוכנית מיל"ת לדוגמא, מדובר ב-2,000 תלמידים שצריכים להגיע, לקבל הזנה ומרכזי למידה 4-5 ימים בשבוע. חלקם יקבלו מענה במסגרת עירונית. נמצא את הדרכים. ראש העיר נותן גיבוי למערכת החינוך, כולל הקצאת תקציבים מיוחדים להתמודדות עם הקורונה. וגם אנחנו, בעיקר באמצעות התקציב העירוני".
איך מתמודדים עם חשש ההורים במזרח העיר לשלוח את ילדיהם לבית הספר?
"אם היינו מדברים לפני שבועיים הייתי אומר שהחששות במזרח העיר מאוד גדולים. כיום, בעקבות שיחות ארוכות עם ועדי ההורים, ולאחר מאמצי הסברה גדולים שעשינו – אני מאריך שב-1.9 מזרח העיר תתייצב ללימודים. הפעם יש הבנה של הציבור, יחד עם פעולות הסברה שלנו, שחוזרים ללימודים. אני מעריך שנראה 70-80% נוכחות בבתי הספר מזרח העיר".
ומה לגבי הקשיים הטכנולוגים, הגדולים במיוחד בחלק המזרחי של העיר?
מבחינת התשתיות במזרח העיר, גם אם לילד יש מחשב – יש שכונות בלי קליטה, בלי ויי-פיי. אכן מזרח העיר יותר מכולם צריכה את הלמידה מקרוב. הנקודה המכריעה היא מה יגבר: החששות של ההורים - אל מול מערכת ההסברה שלנו ומנהלי בתי הספר, והרצון שהילדים יחזרו ללמוד. בגל הראשון גברו החששות של ההורים. אני מאמין שזה ישתנה עכשיו. במזרח העיר יותר במכל מקום אחר אי אפשר לבנות על למידה מרחוק. התשתיות לא יאפשרו זאת".
מתווה משרד החינוך כולל שני ימי למידה בכיתה בשבוע. כמה ימים בשבוע ילמדו הירושלמים בבתי הספר עצמם?
"אני מאוד מצפה ממנהלי בתי ספר להביא את הילדים ליותר מפעמיים בשבוע, בעיקר בכיתות ה'-עד ט'. הציפייה שלי היא ארבעה ימים בשבוע, גם אם לא ימים מלאים. זה חשוב גם כדי שתלמידים מוחלשים לא יוכלו להיעלם לשבועיים. עבור חלק מהילדים זה יהיה בסדר גם אם לא יהיו בבית ספר חצי שנה. זה לא בריא להם – אבל לא תהיה שם התדרדרות נפשית או חברתית. לצידם, 10-20% מהתלמידים צריכים את הלמידה מקרוב כמו מים חיים".
איך היית מסכם את התקופה הזאת ברמה האישית?
"ביומיים שלושה הראשונים, הרגשתי שאני נכנס למערבולת. הייתי צריך בעצמי להבין שכללי המשחק השתנו, ושבתוך זה התפקיד שלי השתנה. לא באתי לתפעל מערכת בזמן קורונה, באתי לעשות מהפכה חינוכית בירושלים. הייתי צריך להבין איך אני לא מוותר על זה – אבל מנהל שתי מערכות במקביל. כך, אני יוצא בשעה שש וחצי בבוקר, חוזר מאוד מאוחר בשעות הלילה, וגם שם ממשיך עם הוואטסאפ. זה לא שקודם חייתי בשגרה רגועה, אבל עכשיו זה ממש כל הזמן".
