הטרנד של המיחזור תופס תאוצה גדולה בשנים האחרונות, אבל כזה עוד לא נראה במקומותינו: בקיוסק של בית הספר הניסויי מתרחשת פעילות חסד ייחודית - מתנדבים מבשלים מזון טרי מעודפי ירקות שמגיעים משוק 'מחנה יהודה'. האוכל המבושל מועבר לנתמכים שונים ברחבי העיר וכל כולו מבוסס על טהרת המיחזור.
כאן לא זורקים
"הפרויקט בנוי על 100% מיחזור. אנחנו לא קונים חדש", אומרת נילי פיינגלרנט (26) מרחביה, ממרכזות הפעילות. "גם החומרים שבהם אנחנו מגישים את האוכל המבושל הם 'מוצלים'. אנחנו אוספים כל שבוע קופסאות מאנשים שמזמינים טייק אווי, שוטפים אותן היטב, מחלקים בהן אוכל ואוספים שוב כדי לחלק בהן פעם נוספת. כל נושא הקיימות והשמירה על הסביבה מאוד מרכזי אצלנו. גם השקיות שאנחנו אורזים בהן את האוכל הן שקיות טייק אווי שאספנו מאנשים. זה מצחיק, אני יכולה לתת אוכל למישהו טבעוני בשקית של המבורגר מרחביה".
הפרויקט פועל בשיתוף פעולה של בית הספר הניסויי, ומלבד הקיוסק שמתוכו מבושל האוכל ונארז, גם תלמידי בית הספר מתנדבים בו במסגרת המחויבות האישית. "יש לנו כמה חבר'ה שעובדים אצלנו קבוע גם בבישולים וגם בחלוקה כמעט שמונה חודשים, הרבה מעבר ל־60 שעות המחויבות האישית", אומרת אולה סבצ'וק. "כל אותם בני נוער יודעים שאנחנו גם תומכים במשפחות, בין היתר משפחות מבית הספר. יש אפילו ילדה אחת נתמכת מבית הספר שבאה להתנדב אצלנו, יש אם חד־הורית, ואפילו סבתא שמתנדבת כמעט שנה".
הכל התחיל בסגר הראשון. אולה סבצ'וק (40) ממרכז העיר היא נציגה של ועד ההורים בבית הספר הניסויי. היא מנהלת סוג של עמותה פרטית בשם 'הקרן לעזרה הדדית'. "בימים הראשונים של הסגר הראשון פנו אלי כמה משפחות שנקלעו למצוקה מיידית של חוסר ביטחון תזונתי בעקבות איבוד העבודה של ההורים", מספרת סבצ'וק. "קיבלתי רשימות מבית הספר והתחלתי לאסוף תרומות של כסף. כיוון שיצאה החלטה לסגור את כל המשק בבת אחת, הבנתי שהרבה מאוד אוכל עומד להיזרק לפח מחוסר ברירה.
"גם היינו בדיוק לפני חג הפסח. החלטתי 'להציל' את המזון הזה ולהעביר אותו למשפחות הנזקקות בבית הספר. התחלנו לעבוד בתוך בית הספר הניסויי כי לא היו לימודים והוא איפשר לנו לחלק סלי מזון. בימי חמישי ושישי החלטנו לבשל את האוכל ולהעביר אותו לקהילות נתמכות".
הפרויקט, שזכה לשם 'חזית אנושית', החל לעבוד עם מגוון קהילות נתמכות, כמו מרכז JACC לקהילה האפריקאית במרכז העיר, קהילת נשים חרדיות גרושות, ניצולי שואה ודרי רחוב. אלא שלמרבה ההפתעה, מתוך הרעיון לתמיכה קהילתית נוצרה קהילתיות חדשה של שיתוף פעולה בין הפרטים שבתוכה.
"יום אחד הייתי חולה ואחת הנשים הכינה לי אינג'רה והביאה לי עד הבית", ממשיכה סבצ'וק. "זה מאוד ריגש אותי. התמיכה הבין קהילתית הזאת לא היתה קורית לולא היתה באה אלינו פעם בשבוע לאסוף מזון. פתאום, כשאני במקום יותר חלש וזקוקה לעזרה, היא מרגישה בנוח למלא את התפקיד ההפוך למעני.
סבצ'וק: "לא יוצא דופן לראות אצלנו אמהות חד־הוריות שנתמכות אצלנו אבל גם באות להתנדב. הפרויקט הזה הוא למעשה ערבוב של קהילות שונות שלא התקיים קודם לכן"
"לא יוצא דופן לראות אצלנו אמהות חד־הוריות שנתמכות אצלנו אבל גם באות להתנדב. הפרויקט הזה הוא למעשה ערבוב של קהילות שונות שלא התקיים קודם לכן. אני יכולה לדבר עם מישהי אולטרה חרדית ועם מישהי אפריקאית ועם מישהי ממזרח העיר, והן יכולות לדבר ביניהן, וזה לא מוזר. הנראות הזאת, החיבור בין הקהילות מאוד חשוב לנו, והלוואי שנוכל להמשיך אותו לדורות הבאים. זה הדבר הכי משמעותי שקרה בפרויקט הזה. יש כאן עזרה הדדית ויצירת קשרים וכמובן תמיכה לכל הצדדים".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
