מאות ירושלמים, חילונים, חרדים, צעירים, ימנים ושמאלנים מבלים מידי שישי ושבת במעיינות הסובבים את ירושלים. כעת בעקבות בניית השכונה החדשה "רכס לבן" המעיינות הללו שהם "חוף הים" של ירושלים יהיו בסכנת התייבשות. בנוסף, גם בעלי חיים המתגוררים בשטחים הירוקים הללו נמצאים בסכנה ממשית. מאז שעלתה התכנית להקים את השכונה נערכו עשרות הפגנות על ידי הארגונים הירוקים בשיתוף התושבים, מחוץ לדיוני הוועדה המחוזית, ואף מתוכננת צעדה גדולה בשבוע הבא.
ההצעה: חיבור המעיינות למערכת המים העירונים
בשכונה החדשה 'רכס לבן' מתוכננים להיבנות כ-5,250 יחידות דיור לצד תוואי הרכבת הקלה. בחודש שעבר אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה את הקמת השכונה. מחר (ג') ייערך הדיון המשלים בוועדה המחוזית ובו ידונו בחשש הגדול סביב ההשלכות הבניה על 12 המעיינות שפזורים באזור. אחת ההצעות מעוררות המחלוקת של משרד השיכון היא לחבר את עין לבן למערכת המים העירונית ולהזרים לשם מי ברז כבר בשלב תחילת העבודות ברכס. הארגונים הירוקים יוצאים נגד היוזמה. בנוסף, טוענים כי לכל 12 המעיינות הנוספים אין כלל התייחסות בתוכנית ולא מוצע להם פתרון.
על פי הערכות, אלה המעיינות שצפויים להיהרס בעקבות הבנייה: עין לבן, עין עוזי, עין איתמר, עין חינדק, עין אבו עזי, עין סעדים, עין עמינדב, עין מערה, עין שריג, עין תמר, עין אורה ועין שלמון.
"תוך 30 שנים ירושלים צפויה להיות חמה כמו באר שבע"
הפעילים בארגון "מצילים את הרי ירושלים" מסרו: "ההיגיון היה אומר שמוסדות התכנון, או לפחות עיריית ירושלים היו מבינים שאת המקומות האלה, שהם לב ליבה של התרבות והרווחה שלנו, הבריאות שלנו, ההבטחה שלנו לדורות הבאים, אותם היו מטפחים ושומרים - אבל דווקא שם מבקשים לבנות ולהרוס. מוסדות התכנון מוכנים לסכן בייבוש 12 מעיינות בשביל כמה יחידות דיור, ולהפוך את הטבע של כולנו לחצר של אנשים בעלי אמצעים. משרד השיכון מציע למלא את עין לבן בלבד (ולא את יתר 11 המעיינות) במי ברז כתחליף למים טבעיים, אולי גם יצטרכו לשים שם כלור במים. עצם הרעיון הזה של משרד השיכון הוא בדיחה עצובה על חשבוננו.
עוד הוסיפו: "וכמובן איך לא, מתעלמים מהפיל שבחדר. אנחנו בשנת 2021, בעיצומו של משבר אקלים גלובלי ותהליך מידבור (התפשטות רצועת המדבריות העולמית) של מדינת ישראל, כאשר תוך 30 שנים ירושלים צפויה להיות חמה כמו באר שבע. 11 אלף העצים שהולכים להיכרת הם מחלק מהמערכת האקולוגית התומכת את חיינו וממתנת את תופעות הלוואי של משבר האקלים. אותם מעיינות שבזכותם שגשגה הציוויליזציה בירושלים למשך אלפי שנים, צפויים בעתיד (החם והיבש) להפוך להיות עוד יותר משמעותיים עבור בעלי החיים והצמחים וקיום המערכת האקולוגית באזורנו.
"התחדשות עירונית איכותית היא הכלי המשמעותי ביותר לפתרון מצוקת הדיור בירושלים. מוסדות התכנון מודעים לכך ומבצעים אינספור רפורמות על מנת לקדם את הנושא, אך בו זמנית אינם סבלנים לחכות עוד כמה שנים עד שמגמה זו תתפוס תאוצה. האם בשביל כמה שנים של הפרש, אנחנו צריכים עכשיו להרוס את המשאב המשמעותי ביותר באזור ירושלים? משאב הקרקע, משאב הטבע הירוק המועט שנותר שישרת את הדורות הבאים למול האתגרים הגדולים ביותר שצופה לנו המדע. אנו קוראים להכרזה מיידית על אזור הרי ירושלים כגן לאומי שישמור על הטבע ועל איכות החיים של ילדינו".
בהתנגדות החדשה, אותה הגישה החברה להגנת הטבע, נכתב: "חוק המים, קובע כי אחת ממטרות חוק המים, היא שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים. למרות זאת, התכנית מתעלמת משאר המעיינות שעלולים להיפגע בתכנית, בנוסף לעין לבן, בניגוד להחלטת ועדת הערר. ועדת הערר, ביקשה כי תהיה התייחסות גם למעיינות האחרים, בנוסף להתייחסות המפורטת לעין לבן, אך עם זאת, ההוראות החדשות, שוב מטילות זרקור על מעיין עין לבן לבדו".
על פי החברה להגנת הטבע, "ההשלכות ההידרולוגיות של בנייה ברכס לבן, עלולות לתת את אותותיהן שנים לאחר תום הבנייה, לא רק בעין לבן, אלא גם במעיינות הנובעים בצידו השני של הרכס, או במעיינות השכבה הנמוכה יותר, הנמצאים ליד אבן ספיר".
