במוצאי שבת, ה-4 ביוני, ערב יום ירושלים, הוזעקו צוותי זק״א לכיכר ציון, אחרי ששוטרים עצרו לבדוק לשלומה של דיירת רחוב ששכבה בקביעות בצדי הכיכר, אך לא הגיבה. במהרה, נאלצו הצוותים הרפואיים לקבוע את מותה.
״מדובר במקרה מוות עצוב וכואב״, אמר באותו ערב חיים וינגרטן סמנכ״ל מבצעים בזק"א. ״בימי שרב, דיירי רחוב שנמצאים בחוץ בחום הכבד נמצאים בסכנה ממשית לחייהם, אם אתם חולפים על פניהם – אנא, בדקו בשלומם בכדי להציל את חייהם".
לאישה הזו קראו רחל. בשבוע האחרון, מתנדבי עמותת ״מגרש ביתי״ שטיפלו בה עם השנים, הקימו עבורה פינת זיכרון סמוך לכיכר, עם נרות נשמה. בשלט שהציבו בימים האחרונים, באמצעותו הם מבקשים לספר לירושלמים, מי זו היתה ומה הסיפור שלה.
״רחל היתה אישה חדה וחריפה. היא נהגה לשבת עם מכשיר הרדיו צמוד אליה ולהתעדכן בכל מה שקורה. היו לה דעות נחרצות, דיבור רהוט, סיפורי געגוע לעבר מפואר ומלא רגשות. רחל היתה אישה רגישה וכאובה, מלאה בגעגוע ותחושת החמצה על מה שהיה לה ומי שהיתה. רחל היתה אמא, היו לה ילדים, ופעם היה לה גם בית. ואז החיים קורים ומתגלגלים ולפעמים הגלגול הוא לרחוב״.
״היה מאמץ סבלני שלנו לסייע לה להשתקם ובעיקר לעזור לה לחיות חיים ראויים יותר עבור אישה בת 70״, סיפרו המתנדבים. ״בשבוע שעבר היא חזרה לרחוב אחרי תקופה ארוכה שבה גרה בבית אבות וחיה תחת קורת גג, אכלה אוכל חם קיבלה מענה לבעיות רפואיות. אחרי שבוע היא נפטרה כאן, בערב יום ירושלים. אולי גם אתם חלפתם פה באותו הערב, שלוש שעות היא שכבה כאן ללא הכרה. כשהגיעו זה כבר לא שינה הרבה. לזכר רחל, אישה אהובה ומעניינת שחיה כאן איתנו, לא בנינו. אוהבים ומתגעגעים״.
עמותת מגרש ביתי מעניקה לחסרי בית בישראל הזדמנות לשיקום במודל חדש והוליסטי המהווה גשר לחזרתם לחברה. עמותת מגרש ביתי מציעה עבודה טיפולית-שיקומית "אחרת" עם חסרי הבית – ספורט ככלי טיפולי, המייצר קשר בלתי אמצעי עם אוכלוסייה מודרת זו. ההשתתפות בפעילות והקשר עם צוות העמותה הם חלק משמעותי משיקום השחקנים ושילובם בחברה.
על פי נתוני העמותה, 250 בני אדם השתתפו עד כה בפרויקטים שהנהיגה, 85 חסרי בית עברו לדיור עצמאי, 64 מצאו תעסוקה ו-24 נערים התגייסו לצה״ל.
יהי זכרה של רחל ברוך.
פורסם לראשונה: 04:23, 13.06.24
