הצלצול הגואל: אופיר כפרי (23) חלתה בסרטן נדיר לפני כשנתיים, כשלאורך כל תקופת המחלה היא עברה מספר ניתוחים קשים וטופלה בטיפולי כימותרפיה אגרסיביים. השבוע, בין מסדרונות היחידה הגינקו –אונקולוגית בהדסה עין כרם הדהד צלצול הפעמון בליווי קולות שמחה ושירה, וגם מי שלא נכח בחדר הטיפולים ידע: אופיר סיימה את טיפולי הכימותרפיה והיא יוצאת הביתה אחרי שנפרדה מהגידול האגרסיבי, אותו כינתה במשך שנתיים "גידי". צפו ברגע המרגש:
אופיר מצלצלת בפעמון אחרי שניצחה את הסרטן
"אובחנתי עם סרטן שחלות ובמשך שנתיים עברתי ניתוחים שונים וטיפולים לא קלים. היו שבועות קשים, היו ימים מאתגרים מאוד, שלא ישמע שאני מקטינה את התהליך כי יש רגעים שמאוד קשה לשאוב בהם כח, אבל אני גאה בעצמי על הדרך שבה צלחתי אותם בליווי של המשפחה המדהימה שלי שלא נתנה לי ליפול – גם ברגעים שהיו לכל אחד מהם מאוד מטלטלים וגם בליווי הצוות פה, במחלקה שהפכה להיות המשפחה השנייה שלי", סיפרה כפרי.
פרופ' תמר פרי, מנהלת היחידה לגניקו-אונקולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם שטיפלה באופיר מדגישה כי אבחון מחלות סרטניות מסוג זה אינן שכיחות בקרב בנות גילה. "אופיר הגיעה אלינו לאחר שחלתה בגידול של סרטן השחלות. המקרה של אופיר הוא נדיר מאוד גם בגלל סוג הגידול הלא נפוץ וגם בשל גילה הצעיר, כאשר בדרך כלל אנחנו נוטים לראות את סוג גידול זה אצל נשים לאחר גיל הפריון. אנו מטפלים במערך הגניקו-אונקולוגי בהדסה במגוון של סוגי גידולים ובנשים רבות, ואופיר הייתה בהחלט בולטת בגילה הצעיר".
עכשיו כאמור, לאחר שנתיים של טיפולים אגרסיביים, בטקס מרגש ביחידה הגניקו-אונקולוגית בבית החולים הדסה עין כרם, אופיר סיימה את הטיפולים כאשר ההתרגשות והאושר ניכרו היטב בפניה. "היום זה היום האחרון לכימו. אני מתרגשת מאוד, התכוננתי לטקס הזה מלא זמן, מהיום הראשון שנכנסתי למחלקה אמרתי שאנצח, וכשאנצח את המחלה אני אערוך טקס פרידה רועש ושמח".
בהתכנסות מרגשת של משפחה, חברים ואנשי הצוות הרפואי והסיעודי מהמחלקה הגניקו-אונקולוגית בהדסה, אופיר צלצלה בפעמון לכבוד סיום טיפול הכימותרפי האחרון והקולות מילאו את המסדרונות ואת ליבן של החולות האחרות באופטימיות ובשמחה. "כל כך חיכיתי לצלצל בפעמון הזה, קנו לי אותו בלונדון במיוחד עבור הצוות המיוחד שליווה אותי רגע אחרי רגע בחודשים הארוכים ולא עזב אותי, היה זמין באמצע הלילה וגם בטלפונים הפרטיים, לכל שאלה או התלבטות, כשכאב לי או נזקקתי לעצה. הפעמון הזה נתלה הבוקר במחלקה והוא ישמש נשים אחרות שיחלימו ויצלצלו בו והוא גם יזכיר פה לכולן כמה שאני מודה להן. לאתי לוי האחות מתאמת טיפול שהרגשתי שמלווה אותי ונמצאת שם תמיד – גם כשהייתי בבית בין טיפולים או אפילו ביום שישי בלילה, למעאלי אגבאריה, אחות ראש צוות ביחידה, לאתי שאולוף אחות מחלקת נשים, יערית נחום מזכירת המחלקה, לכל הצוות שאיתן וכמובן לפרופ' תמר פרי. ידעתי שאצלצל בפעמון הזה חזק, שאצעק שניצחתי ואודה לבורא עולם ולצוות המדהים פה בהדסה על כך שהתקופה הזו נגמרה".
נשות הצוות שהפכו להיות חלק מעולמה של אופיר בשנתיים האחרונות, לא הסתירו את התרגשותן כאשר אופיר נותקה משקית הכימו האחרונה ובטקס חגיגי השליכה אותה לפח ואז צלצלה בפעמון. "אופיר סיימה כעת את הטיפול הכימותרפי האחרון ללא עדות למחלה" אמרה פרופ' פרי. "אני וכל הצוות במחלקה התפעלנו מאוד מהתמודדות המרשימה והבוגרת של אופיר לאורך כל תקופת המחלה. היכולת שלה להתגבר על הקשיים והמכשולים ובכל זאת להישאר אופטימית היא לא פחות ממעוררת השראה. אנחנו מאחלים לה בריאות שלמה". אופיר, מוקפת באותם רגעים בכל האנשים שתמכו בה במהלך התקופה הקשה שעברה לא יכלה לעצור את הדמעות שזלגו בחופשיות: "אני רוצה להגיד תודה לכל מי שתמך בי בכל התקופה הזו שבה התמודדתי עם הגידול שקראתי לו "גידי", למשפחה שלי, לחברים ולצוות המדהים במחלקה הגינקו-אונקולוגית בהדסה שלאורך כל הדרך טיפלו בי בצורה הטובה ביותר. בעיקר, תודה על כך שהצוות כאן נתן לי תקווה – תמיד הייתה להם תשובה ופתרון למצב והיד שלהם הייתה מושטת לעזרה. וכמובן, האמונה שלי, שתמיד החזיקה אותי ברגעים הקשים".
