"אנו נמצאים בימים של מלחמה קשה וכואבת", ד"ר רונית שרון, מרצה באוניברסיטה העברית ומי שמנהלת בעיר את 'מכון קשרים לטיפול פרטני וזוגי'. "אזרחי ישראל חווים חוויות כאב, תסכול כעס ואין-אונים. בתוך כך מרבית הילדים במדינת ישראל חווים אף הם חוויות כאב, תסכול, כעס ושוב מופרת שגרת חייהם. התפתחות של טראומה נפשית תלויה בפרשנות האישית של האדם במבנה אישיותו והמשאבים הסביבתיים העומדים לרשותו. התוצרים של טראומה יכולים להיות הסתגלות וצמיחה או פוסט טראומה".
2 צפייה בגלריה
איך תדעו אם הילד שלכם חווה טראומה?
איך תדעו אם הילד שלכם חווה טראומה?
איך תדעו אם הילד שלכם חווה טראומה?
(צילום המחשה: shutterstock)
עד כמה התופעה נפוצה?
"מחקרים מראים שכ-40% מהאוכלוסייה יחוו במהלך חייהם לפחות אירוע טראומטי משמעותי אחד. ב- 48 השעות הראשונות מהאירוע, כמעט כל מי שנחשף לאירוע יחווה תסמינים שונים כגון, בכי, דיכאון, חרדה, כעס, רוגזנות, יאוש, תיסכול, ניתוק, הסתגרות הפרעות אכילה והפרעות בשינה. חשוב לציין ש-10% מתוך כל מי שחווה טראומה יחוו פגיעה מתמשכת של חודש ומעלה בתפקוד, תגובה זו נקראת הפרעה פוסט טראומטית PTSD. חשוב לשים לב שבמקרים מסוימים, התגובה לאירוע הטראומטי לא תופיע מיד אלא יכולה גם לצוץ שנים לאחר האירוע".
מה הסימנים להפרעה פוסט טראומטית?
"שחזורים (פלאשבק), סיוטים וחלומות רעים, תגובות גופניות כגון: דופק מהיר, צמרמורות, הזעה, הימנעות ממקומות, ממצבים ומאנשים הקשורים לטראומה, אובדן עניין וחוסר חשק לעשות דברים.
"בנוסף, יש עוד סימנים ובהם עצבנות, רוגזנות, התפרצויות כעס וזעם, קושי בריכוז, קושי להרגיש רגשות של אהבה ושמחה ('הרדמות רגשות'), וכן הפרעות שינה הכוללות קושי להירדם ו/או התעוררויות חוזרות בלילה".

קראו גם:

ד"ר שרון טוענת כי התגובה של ההורים והמשפחה כלפי האדם שחווה טראומה היא דרמטית ויש לה השפעה קריטית על האדם שחווה את הטראומה. נסו (גם אם קשה), ליצר אווירה נעימה בבית. היא ניסחה מספר המלצות מעשיות שמומלץ לאמץ, במטרה להקל על בני המשפחה שסובלים.

2 צפייה בגלריה
ד"ר רונית שרון
ד"ר רונית שרון
ד"ר רונית שרון
(צילום: יואב דודקביץ')

נסו להשתמש בהבעות פנים חיוביות שיח על רגשות - לעודד את הילדים לדבר על רגשות ולא להיבהל אם הילדים מבטאים רגשות חרדה בלבול ורוגזנות.
צמצמו זמן מסכים של ילדים - מומלץ להגביל זמן מסכים לשעה ביום. זכרו מדובר בתכנים מעוררי חרדה אשר משפיעים על מצבם הנפשי ונותנים להם תחושה מדומה של שליטה.
סיוע ביצירת שגרה יומיומית - כולל קריאה, סיוע במטלות יומיומיות, תזונה נכונה ופעילות גופנית. זמן משותף - הקפידו לשחק עם ילדיכם לבשל יחד ובעיקר לשהות ביחד.
התנדבות - סייעו לילדים לקחת חלק בהתנדבות ועודדו אותם לעשיה חיובית הרפיה ונשימות – הקפידו לעשות עם הילדים פעמים ביום הרפיה ונשימות.
שליטה – סייעו לילדיכם להתמקד בדברים שיש להם שליטה עליהם והרפו במקומות שאין לכם שליטה.
יציאה מהבית – עודדו את הילדים לצאת לפחות פעם ביום מהבית - בכפוף להוראות פיקוד העורף.
במידת הצורך לא להסס להפנות לסיוע טיפולי.