באמצע המלחמה, כשחיי הלילה של ירושלים ממשיכים להיאבק על קיומם ולהביא מעט של שפיות של העיר, קרה דבר לא צפוי. בר חדש נפתח לו, דווקא עכשיו. קוראים לו ״ברייק״ והוא התמקם ברחוב הלני המלכה — ממש על הפינה של רחוב הורקנוס מול מתחם הברים הפופולרי של "התקליט״, ״הקסטה״, ״הוידאו״ ומועדון ה״פרגמון״. הסיפור מאחורי ה"ברייק", מעניין אפילו יותר.
"'חברים' הצילה אותי ברגעים הקשים שלי", אומרת בגילוי לב רותי אפל (34) יחד עם חברתה הדס גוטליב (36) הן הקימו במרכז העיר בר חדש שמציע למבקרים בילוי ברוחם של מוניקה, רייצ'ל, פיבי, רוס, צ'נדלר וג'ואי. אז נכון שלפני 30 שנים בדיוק, כאשר NBC שידרה את הפרק הראשון של קומדיית המצבים על שישה חברים מניו יורק, אפל וגוטליב היו בנות 4 ו־6 (בהתאמה), אבל אחרי שידורים חוזרים אינסופיים בכבלים, וכיום בנטפליקס, אין ספק שעם כל הכבוד לסיינפלד, מבחינתן ברור מהי הקומדיה הכי האהובה ומשפיעה.
לבר שנקרא BREAK אותו פתחו שתי החברות מאפרת ברחוב הלני המלכה, יש רצפת כניסה וספה כמו ב"Central Perk" ושירותים וקירות בצבע סגול כמו בדירה של מוניקה. יש שם גם במה קטנה, שעליה אפשר לעשות הופעות חיות, למקרה שפיבי לא תגיע כדי לבצע את הנאמבר שלה Smelly Cat.
מקום שאנשים יכירו בו אנשים אחרים
הקשר בין שתי הנשים הצעירות, תושבות אפרת, החל לפני כעשור. "אחרי שילדתי פגשתי את הדס במעון", מספרת אפל, נשואה ואם לשלושה. "הייתי אז גננת כמעט שלוש שנים ומאוד אהבתי את זה. למרות זאת כשסיימתי את התואר היה לי מאוד ברור שאני לא אהיה גננת לאורך זמן כי באופי שלי אני צריכה להתחדש כל הזמן. בעלי היה אז ספר גברים והוא החליט להתרחב ולפתוח מכון יופי לנשים, הצטרפתי אליו. מאוד נהנתי כי אהבתי את האינטראקציה עם אנשים, אבל לא חייתי את החלום שלי".
לפני כשלוש שנים אפל יצאה לחופשה באיטליה עם חברתה הדס. "אני סטודנטית לניהול מערכות בריאות והיה לי חלום שעוד יתגשם מתישהו ללמוד סיעוד", אומרת גוטליב. "לא חשבתי לרגע שאפתח בר. ואז היינו בבר מגניב בוונציה וחשבתי לעצמי 'אני אוהבת מוזיקה, אני אוהבת אלכוהול, אני אוהבת אנשים' וככה נולד החלום לפתוח מקום כזה בעצמי.
"כשהיינו באיטליה לא רציתי לחזור הביתה", מתוודה אפל, "אבל יש לי בעל וילדים, ואז נפל לי האסימון שאני רוצה לחזור אליהם, אבל לא רוצה לחזור לעיסוק הנוכחי שלי. כשנכנסנו לבר הזה בוונציה התנגנו שירים של אלביס והיתה אווירה מיוחדת והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אני מאוד אוהבת אינטראקציה עם אנשים".
אפל נתנה לרעיון כמה ימים לשקוע ואז הודיעה לבעלה שהיא עוזבת את העבודה המשותפת ופותחת בר. "הוא היה בשוק בהתחלה", היא נזכרת בחיוך, "הוא פתח את הפה ולא יצא לו כלום, אבל מאוד מהר הוא הבין שקודם כל הוא רוצה אישה שטוב לה".
עם כל הכבוד להחלטה לפתוח בר, אפל הבינה שהיא צריכה קצת ניסיון ולכן במקביל לבדיקת לוקיישנים מתאימים היא עבדה בינתיים בברים שונים כדי להבין איך זה עובד מאחורי הקלעים. "את הבר האחרון גם ניהלתי והיום אני מרגישה שאני חיה את החלום שלי. אני באה מעולם כזה של פנויים-פנויות", מסבירה גוטליב, גרושה ואם לילד שגדלה בעולם החרדי. "ואצלי בראש יש תמיד את המחשבה שאולי אנשים יכירו כאן חברים חדשים וגם יכירו פה בני זוג. אני מאוד שמחה על הבר, אני מרגישה שאני במקום שמשמח אנשים", היא מוסיפה. "כשאני הייתי חוזרת הביתה מבילוי הייתי חוזרת באורות, ואני רוצה שאנשים שבאים אלי יחזרו הביתה בטוב".
אבל עם כל הכבוד לשמחה והששון שתיהן מודות שזה לא היה קל, "זה לא פשוט לפתוח עסק בארץ, מתלווים לזה הרבה דברים שלא חשבנו עליהם. בטח בכל מה שקשור לבירוקרטיה. אנחנו כל הזמן על הטופסיאדה". אגב, מאחר שהשתיים הן דתיות, היה ברור להן מהרגע הראשון שהמקום לא יפעל בשבתות וחגים. על השאלה איך פותחים עסק בתחום הפנאי, כאשר יש מתחרים שעובדים בסופי שבוע, מבהירה אפל בנחרצות: "אנחנו מאמינות שה' שולח פרנסה למי שנח בשבת. אגב, הרבה זמרים החליטו לא להופיע בשבת, והם אומרים שמאז יש להם יותר פרנסה".
"זה יכול להיות גם קידוש השם"
השאלה המתבקשת, היא לא רק איך נשים דתיות מנהלות בר, אלא גם מה היו התגובות של הסביבה הקרובה שחלקה די שמרנית. "כתוב בתלמוד 'אין שמחה אלא ביין'", אומרת אפל, "אז אני לא חושבת שכדתיות זה מהווה בעיה. זה לא צריך להתנגש עם הדת, זה יכול להיות גם קידוש השם. היה לנו חשוב להנגיש את עניין הכשרות, אנחנו פונים לאוכלוסיה שמחפשת את זה. הכל פה כשר ואנחנו בתהליך של קבלת תעודה. בעלי סופר תומך ועומד מאחורי הכי שרק אפשר וגם המשפחה מאוד תומכת. הסביבה פותחת עיניים: את אמא, את דתיה, איך זה מסתדר? אבל אני חסינה, פחות אכפת לי מה אנשים חושבים, זה החיים שלי ולא שלהם", היא פוסקת בנחרצות. "בהתחלה ניסיתי לתרץ ולהסביר עד שזה עבר מתחת לרדאר, ואני אומרת: בעלי תומך בי ופעם בחודש אני עושה עם הילדים יום פאן. אני קמה מאושרת, הילדים שלי מאושרת ולא חסר להם כלום ואל תשכחו שיש להם אבא ויש להם קשר מעולה עם אבא שלהם".
"זה נתפס כמקצוע מאוד גברי", מודה גוטליב בכנות. "בחברה שלנו שתי בנות שפותחות בר 'זה לא זה'. אבל לא קיבלתי שום תגובה שלילית. הפוך, עפים על זה. הסביבה מאוד תומכת וגם המשפחה למרות שאני באה מבית חרדי. הם כל כך תמכו ואבא שלי קנה לנו מזוזה מהודרת ואמר לי שאם צריך עזרה בכשרות הוא ישמח לסייע.
"אני אישית חששתי כי יש לי ילד עם צרכים מיוחדים והיה לי חשש שאולי מבחינה טכנית זה לא יסתדר, אבל בינתיים זה הולך בסדר. יש קשיים וגם נכנסנו למצב של מלחמה וכולם פה חיים על טראומה. אבל יש יתרון כי אני נמצאת איתו, אני לוקחת אותו מוקדם מבית הספר. זה לא פשוט להיות אמא ובעלת עסק".
גברים שמגיעים לבלות מתחילים אתכן? "זה לא משהו שחדש לי או לבעלי וזורמים עם זה", אומרת אפל. אני אומרת לו 'אל תתעצבן - תוחמא מזה'. הוא סומך עלי. כשנעלמה לי טבעת האירוסין הייתי אומרת להם תודה אבל אני נשואה, או תודה, אבל הגדול שלי עוד מעט בר מצווה. היום אני פשוט מראה להם את הטבעת".
גוטליב: "היום גברים פחות מתחילים, העולם השתנה, לאו דווקא בבר. אבל היו לי פה כמה מקרים ואני עדיין לומדת את זה. אני אצטרך ללמוד לשים גבולות. אני בזוגיות מזה כשנה, אז כמובן שאני אומרת שאני בזוגיות. השבוע אמרתי למישהו 'אני שומרת נגיעה'".
באמצע שנת מלחמה, זה זמן לפתוח? "אני לא יודעת", עונה גוטליב בכנות. "כל אחד נמצא בכאב שלו ולמי יש בכלל מחשבות על לצאת ולחגוג בזמן שיש לנו חטופים בעזה ולכי תדעי באיזה מצב הם וכמובן כל החיילים שנמצאים בכל החזיתות וכל כך הרבה משפחות נכנסו לקטגוריה של משפחות השכול.
"אבל מצד שני מה נשאר לנו? אנחנו מדינה שבה אנחנו חיים מלחמות, מוות וזה לא פשוט, אבל זה גם להגיד אנחנו פה בשביל לחיות ובשביל לנצח ויש לנו דור וילדים והמשכיות. מבחינה כלכלית זה גם לא פשוט - יש ירידה בהכנסות ואנשים פחות יוצאים וחוגגים, אבל לא תכננו לפתוח כרגע. היינו אמורות לפתוח בנובמבר. המלחמה קטעה לנו את התוכניות. לפני חודש פתחנו. זה הרגיש וואו. אנחנו עדיין לא מעכלות. אנשים עפים על זה. שלישי, רביעי חמישי מלא פה. עשינו אירוע פתיחה עם דיג'י גלעד המזוקן והשבוע היה ערב טריוויה בנושא הסדרה 'חברים' כמובן".
