פסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים 2024 יציין השנה את מהדורתו ה-26. הוא יפתח בנר רביעי של חנוכה, מוצאי שבת ה-28 בדצמבר ויימשך עד ה-2 בינואר 2025. בערב הפתיחה יוקרן הסרט "הברוטליסט" (The Brutalist), זוכה פרס הבימוי בפסטיבל ונציה ומחזיק בלא פחות מ-7 מועמדויות לפרס גלובוס הזהב.
כרטיס לסרט אחד יעלה 41 שקלים במחיר רגיל ו-25 שקלים לסטודנטים. בפסטיבל יוקרנו מעל 40 סרטים מ-15 מדינות מכל מגוון קשת היצירה הקולנועית — קולנוע תיעודי העוסק בסיפורן של משפחות יהודיות מכל רחבי תבל, קולנוע בינלאומי, קולנוע ישראלי הדן בנושאים חברתיים עדכניים, סרטי ארכיון נדירים, סרטים שבמרכזם עומדים גדולי ההוגים ואנשי תרבות ואמנים משפיעים מהעולם היהודי, סרטים ישראלים קצרים, קלאסיקות משוחזרות וקולנוע אקספרימנטלי.
הסרט ״מה שלא נאמר״ מציג את סיפורו של נועם, נער דתי שלא יצא מהארון, מוצא מכתב אהבה שנשלח לסבו לפני השואה. על המכתב חתום גבר שהוא לא מכיר. נועם מבין שהוא לא לבד, אך עדיין מתקשה להשלים עם זהותו. בתקווה להשיג תיקוף עצמי דרך העבר של סבו, הוא יוצא למסע לגילוי האמת. נער שהוא מאוהב בו מצטרף אליו. כעת ינסה נועם לאתר את הגבר שמאחורי המכתב המסתורי, וכך אולי ילמד משהו על סבו - וגם על עצמו. הסרט מציג בצורה מעודנת ורגישה את ההיסטוריה של רדיפת ההומוסקסואלים בידי הנאצים, ולצדה את יציאתו של נועם מהארון כנער אורתודוקסי מודרני.
הסרט ״שיר למעלות״ מציג את סיפורו של הזמר והיוצר האמריקאי היהודי עטור השבחים, מתיסיהו, שבעקבות אירועי 7 באוקטובר, מוצא עצמו בלב סערה תרבותית ומתמודד עם גל מחאה אנטי־ישראלי: הופעות שקבע בארצות־הברית מתבטלות, המתח גובר - אך אגב כך, ובלי תכנון מוקדם, הוא הופך לסמל לחוסן היהודי לנוכח המשבר העולמי. סרט תיעודי מרשים זה עוקב אחר מסעו של מתיסיהו, שמעלה שלוש הופעות גדושות קהל בישראל אך במקביל מתמודד עם ביטולי הופעות ומחאה לאורך מסע ההופעות שלו ברחבי ארצות־הברית, עקב התגברות הרגשות האנטי־ישראליים. מתיסיהו נאלץ למלא תפקיד שלא ביקש לעצמו, ומתמודד עם קונפליקטים של זהות, אמונה וחוסן יהודי לנוכח המשבר העולמי.
הסרט ״מחפשים את קלואה״ הוא דיוקן תיעודי של מעצבת האופנה היהודייה ילידת מצרים גבי אגיון (1921–2014), מייסדת בית האופנה קלואה. אגיון היתה דמות חלוצית: היא זו שטבעה את המונח "פרט א־פורטה" ("מוכן ללבישה" / Ready to Wear) וסיפקה לנשים תלבושות קלות ולבישות יותר. היא הלבישה נשים איקוניות דוגמת בריז'יט ברדו, ג'קי קנדי ומריה קאלאס. באמצעות ראיונות וצילומים שלא נחשפו בעבר, הבמאית איזבל קוטנסו מציגה דימוי שובה לב של אשה ששמה לה למטרה לחולל מהפכה בחברה באמצעות אופנה. בתמיכת Factory 54.
לצד הקרנות הסרטים כאמור יערכו אירועים מיוחדים, מפגשים עם יוצרים ושחקנים מהארץ ומהעולם, הרצאות מאת אנשי אקדמיה וחוקרי היסטוריה, תרבות יהודית ואמנות, שיציגו הקדמה קצרה לסרטים וישתתפו בדיונים ובמפגשים בהשתתפות הקהל לאחר ההקרנות, וכן ייערכו פאנלים בנושאים מגוונים כדוגמת פורטרטים יהודים, תעמולה בתקופת השואה ואנטישמיות מודרנית.
השנה יוענקו בפסטיבל שני פרסים בתחרות לקולנוע בין-לאומי — פרס שומן לקולנוע יהודי בחסות הלן שומן, ולראשונה פסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים יעניק פרס חדש: פרס לייצוג השואה באדיבות פורום תרבות אוסטרי. חבר שופטי הפרסים בתחרות הבינלאומית: פרנק שטרן - היסטוריון של הקולנוע, מתמחה בקולנוע יהודי בינלאומי ודובר גרמנית. מגדה מקרצ'וק־סטרלאו - מנהלת פסטיבל הסרטים היהודי בוורשה משנת 2013. ממייסדות המרכז האירופי לקולנוע יהודי ואוצרת CEDOC. מייקל אתרטון - מנכ"ל UK Jewish Film וחבר במועצת הנאמנים של הארגון.
"מה הופך סרט ל'יהודי', מהו פסטיבל קולנוע יהודי, אלו שאלות שקשה להשיב להן במדויק גם לאחר 26 שנים של פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים", מסבירים רוני מהדב-לוין, מנכ"ל סינמטק ירושלים, ודניאלה תורגמן, המנהלת האמנותית של הפסטיבל. ״דמויות יהודיות נוכחות על מסך הקולנוע כבר מראשיתו בסוף המאה ה-19, במאים/ות יהודים/ות לא קשה למצוא בהוליווד ובאירופה, ואת התמות המרכזיות של הדת היהודית ניתן למצוא לאורכה ולרוחבה של תעשיית הקולנוע העולמית״.
״הקווים המנחים לפסטיבל הקולנוע היהודי מראשיתו היו מצוינות קולנועית לצד הדהוד הזהות היהודית על כל גווניה על המסך הגדול. בין סרטים העוסקים בטראומות הקולקטיביות של העם היהודי, לצד סרטים המהדהדים את הערכים היהודים, מציגים דמויות יהודיות מרכזיות וקומדיות מלאות בהומור יהודי. ניתן למצוא מנעד רחב של יצירות קולנועיות בפסטיבל, יצירות שבכולן פועמת, בדרך כזו או אחרת, הרוח היהודית. בעוד אנו מתמודדים עם טראומה קולקטיבית נוספת ובלתי נגמרת, אנו מקווים כי הפסטיבל על שלל סרטיו ואירועיו, יכול להביא מבט קדימה של תקווה, ציפייה וקריאה לעתיד טוב יותר."
פורסם לראשונה: 16:36, 21.12.24