תושבי ארמון הנציב התפלאו לראות כי בבוקר בהיר עמדת השמירה שבמשך עשור חצצה בינם לבין הכפר ג'אבל מוכאבר וכפרים נוספים, נעלמה ויחד עמה נעלמו השוטרים והחיילים. התושבים המודאגים דרשו לקבל תשובות והפתעתם גברה כאשר נתברר להם שאפילו במינהל הקהילתי של השכונה ובעיריית ירושלים לא ידעו על המהלך החד צדדי של המשטרה.
"בשבוע שעבר, ביום ראשון, חזרתי הביתה וראיתי להפתעתי שהפרגולה של העמדה מפורקת", שיחזרה תושבת השכונה, נעמי קמחין, בשיחה עם ידיעות ירושלים ביחד עם בעלה עמוס. "במשך השנים חוץ מזה שהיתה עמדה קבועה עשו פרגולה כדי שהמג"בניקים יוכלו לשבת בחוץ. כששאלתי את אחד התושבים ברחוב הוא אמר לי שאמרו לו שמשפצים. ביום שלישי בבוקר, לפני שאנשים יצאו לעבודה, פירקו את העמדה".
"זו עמדה קבועה מ-2015", מצטרף עמוס לשיחה ומסביר כי זו הוקמה לאחר רצף של אירועים ביטוחניים ומאז מהווה גורם מרתיע. "חשודים היו עוברים שם בידוק לפעמים. בעשר שנים האחרונות התושבים מחבקים את העמדה ואת הכוחות שמוצבים בה. אנחנו גרים בערך 15 מטר ממנה ואנחנו ממש סוג של מעבר פיראטי מג'בל מוכבר".
"השאירו את המדרגות של העמדה", אומרים בני הזוג, "ועכשיו קל יותר לעלות לבתי התושבים. זו פשוט הפקרה לחלוטין של הביטחון שלנו. אנחנו לא חיים בכפר שווייצרי", הם מזכירים. "גם כל העניין הזה נעשה בהיחבא, אף אחד לא ידע ואף אחד לא עודכן, גם לא כיתת הכוננות של השכונה, זה הגיוני? התושבים בהלם כי זו תחושה של הפקרה, זה פשוט לחזור 10 שנים אחורה ולצפות לטוב".
"ב- 2015, בצוק איתן, עברנו פה חוויות לא פשוטות", מוסיף גם יו"ר וועדת ביטחון בארמון הנציב, גיל שכטר. "לי שרפו את הגינה, קיבלתי הביתה 2 בקת"בים. לשכנים נשרפה הגינה. בשיא הבלגן זרקו על בית אחד קרוב ל-18 בקת"בים בלילה אחד. באותו אירוע הגיע מפקד המחוז דאז, אמרנו לו 'אנחנו מבינים שלא תתנו לנו גב, אז אנחנו נדאג לעצמנו'. כבר באותו ערב היתה פה עמדת מג"ב זמנית שהקימו פה ומאז העמדה שרירה וקיימת.
זיקוקים, אבנים ובקבוקי תבערה
לדברי התושבים, העויינות מהכפרים הסמוכים, שמחלקם אף יצאו מפגעים, מורגשת היטב. "למשל כשהיה צוק איתן והנגמ"ש של אורון שאול פוצץ בציר פילדלפיה, פה בכפר יצאו בתרועות של שמחה וצפירות עם דגלי פלסטין מונפים. האירוע הזה ממש חרוט לנו בראש", אומר שכטר. "היתה לנו תקופה די ארוכה שהפרות הסדר פה היו מטורפות, גם לפני שעמדת מג"ב היתה וגם אחר כך" הוא נזכר. "כל ערב היו זיקוקים, פיצוצים, בקת"בים, אבנים, ספגנו מכל הכיוונים, עד שהוחלט להניע לפה כמות גדולה מאוד של בטונדות - מחיצות בטון. הרימו גדר הפרדה בינינו לבינם ומאז יש לנו די רגיעה. אמנם כל כמה חודשים יש ירי זיקוקים על העמדה, אבל באופן יחסי שקט פה. העמדה היתה מחוברת לתשתיות ולחשמל, היו פה שירותים כימיים לטובת החיילים והשוטרים שהיו פה והם סיפקו לנו הרגשת ביטחון מאוד טובה. העמדה הזו מזמן הפכה להיות אחת הנקודות החשובות בירושלים, גם בגלל המיקום שלה וגם בגלל מה שהיא מסמלת, כל השכונה ידעה שיש פה שוטרים כל הזמן".
בסוף מתרגלים להכל
גם שכטר הבחין בעובדה כי העמדה מתרוקנת בתוך ימים וגם לו נאמר כי משפצים שם. וכמו בני הזוג קמחין ותושבים נוספים, גם הוא לא ייחס לזה חשיבות. עד אותו הבוקר. "למרבה הפלא וההפתעה בבוקר אנחנו מגלים שמעמיסים את העמדה על המשאית ומגלים לנו שמרגע זה והלאה אין עמדה והם עוברים לסיורים רכובים. לא הוסבר לנו שום דבר", קובל שכטר. "אנחנו גם מבינים לפי התגובות של ראש העיר ושל המינהל שאף אחד לא ידע על זה, המשטרה עשתה את הצעד הזה באופן חד צדדי. ניסינו ללחוץ ותוך כשעה וחצי החזירו את העמדה, אבל לא חיברו אותה לתשתיות".
לדברי גורם אחר בהנהגת השכונה, העמדה שהושבה אינה מאויישת. ניידת משטרה מוצבת לידה וניכר כי הכוונה היא להרגיל בהדרגה את התושבים לכך שלא תהיה נוכחות ביטחונית אלא סיורים, "אנחנו לא רוצים תחושת ביטחון אלא ביטחון אמיתי".
"ישבנו עם נציג המשטרה בתחנת עוז, שיש לנו איתם שיתוף פעולה מדהים ויש לנו קשר ישיר למפקד התחנה ואין לנו איתם שום בעיה. שלחו לפגישה שלנו את מפקד התחנה שלקח את האחריות עליו, והוא אמר שחושב שזה הדבר הנכון מבצעית", טוען שכטר. "אמרנו שגם אם זו ההחלטה הנכונה צריך לדבר עם הקהילה ולהתייעץ ולהסביר. העמדה שלנו היא שהנקודה צריכה להישאר וצריך לחבר אותה לתשתיות. זה לא מכבד ששוטרים עומדים באיזשהו מקום ואין להם שירותים בסיסיים".
בתחילת המלחמה הקימו המינהל הקהילתי של ארמון הנציב וועדת ביטחון בשכונה, בסיוע של העיריה, כיתת כוננות. "זו כיתה מדהימה ומטורפת וברמה מבצעית הכי גבוהה שאני מכיר", מוסיף שכטר. "הקמנו גם את 'שומרי הארמון' - מתנדבים מהמשטרה ומהקהילה שיוצאים לסיורים ברכב מסומן והם מוסיפים הרבה לביטחון והם עובדים בשיתוף עם התחנה. זה חשוב כי אנחנו גם נותנים כתף לביטחון התושבים ולמאמץ המשטרה".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת עם מגוון כוחות שיטור ואמצעים בכל ימות השנה בירושלים ובדגש על מזרח ירושלים, לשמירה על שלום התושבים, בטחונם ורכושם. במסגרת זו, בהתאם להערכות מצב, נערכים שיפורים באמצעים, בכוחות השיטור ובתפיסת האבטחה גם בגזרה זו. נמשיך לפעול לשמירת הביטחון של תושבי ירושלים והמבקרים בה".
