ספרו של דויד גרוסמן, חתן פרס ישראל לספרות, "מישהו לרוץ אתו", יצא לאור לפני 20 שנה. מאז, תורגם הספר לעשרות שפות והפך במרוצת השנים לקלאסיקה בארץ ובעולם. הספר, אשר עלילתו מגוללת סיפור אהבה ומסע התבגרות המתרחש ברחובות העיר ירושלים, זכה לעיבודים מוצלחים בתיאטרון ובקולנוע והביא קוראים רבים ובני נוער מכל העולם להתוודע לעיר הבירה ולהתאהב בה דרך עיניהן של הדמויות בסיפור.
קראו עוד:
כעת, לראשונה בישראל – עיריית ירושלים באמצעות המחלקה לאמנות פלסטית ובתמיכת משרד התרבות, הפכה את הספר למסלול איורים מרתק במרחב הציבורי בירושלים, אשר מלווה בקטעי שמע בקולם של נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש העיר ירושלים משה ליאון, גרוסמן עצמו ותלמידי בית הספר הניסויי, המספרים את סיפורו המיוחד.
מסלול האיורים עובר בפינותיה המיוחדות ביותר של ירושלים - בין חצר סרגי לכיכר החתולות ושרידי מבנה טליתא קומי, הנחשבות עד היום למשמעותיות ביותר בחייהם של בני הנוער בעיר ומהוות נקודות ציון בולטות בספר. הרעיון לקיים את מסלול האיורים נגזר מפרויקט "עיר סיפור", המבקש לשנות את תפיסת ציורי הקיר המסורתית במרחב הציבורי ומפתח אותה באופן המייצר שיטוט וסקרנות לקראת המוצג הבא בסדרה. עוברי האורח נשבים בקסמן של יצירות המקור וביחד עם הקסם המוחלט והנצחי של העיר ירושלים – נרקם סיפור אהבה לעיר.
"עיר סיפור" הוא מיזם של עיריית ירושלים המבקש לתת ביטוי לאמנות החזותית במרחב הציבורי ולהוסיף ערכים של תרבות ותיירות לעיר. לכבוד 20 שנה להוצאת הספר הכי ירושלמי – "מישהו לרוץ אתו" – קראה המחלקה לאמנות לליאורה וייז – אמנית ירושלמית רב תחומית לקחת חלק בפרויקט. ליאורה איירה שמונה יצירות בהשראת ספרו של דויד גרוסמן והן מוצבות בימים אלו בשמונה מוקדים מרכזיים בעיר. מתחת לכל יצירה, על שלט ההסבר, מופיע קוד סריקה אשר מוביל לקטעי שמע קצרים המורכבים מרקע היסטורי המלווה בקטעי קריאה מרגשים מתוך הספר בקולה של עינת אבני. על אותה התחנה מופיעה פסקה מתאימה מן הספר שהוקלטה בקולו של גרוסמן והקלטות של תלמידי בית הספר ה"ניסויי" בהן הם מביעים את חוות דעתם על נושאים הנידונים בספר כמו "איך מתמודדים עם בדידות?", "החשיבות שבמגוון תרבותי" וכדומה - כדי להעצים את החוויה האישית ולהוות אטרקציה גם עבור ילדים ובני נוער.
הסופר דויד גרוסמן: "מאד נהניתי לכתוב את הספר; רצתי אחריו כמו שאסף רץ אחרי דינקה, או יותר נכון – נגרר אחריה. כשהספר יצא והגיעו תגובות – התחלתי לזהות חיוך מיוחד של אנשים שניגשו אליי, ידעתי שזה חיוך של "מישהו לרוץ אתו", שהם רוצים להגיד לי משהו על הקריאה. בת של חבר סיפרה לי שהיא ובן זוגה טיילו בסלובקיה והייתה שעת בין ערביים – ופתאום יצאה אישה כפרית אל המרפסת, וצעקה 'דינקה, דינקה', וכלבה שהיא בין לברדור לגולדן רטריוור חצתה את השדות ורצה הביתה. הידידה שלי לא יכלה להתאפק, שאלה את בעלת הבית למה קוראים לכלבה דינקה, והיא ענתה: 'מה זאת אומרת, בגלל הספר – מישהו לרוץ אתו'. זכיתי בחיי בכל מיני תעודות כבוד ופרסים, אבל העובדה שיש על שמי כלבה בסלובקיה - עושה לי את זה. ועכשיו, אחרי 20 שנה – איורים ברחובות ירושלים בהשראת הספר, כך שילדים ומבוגרים יוכלו להסתובב בפינות העיר ולהתוודע להיסטוריה ולסיפור - זה מרגש אותי."
