1. כל קבוצת כדורגל בשנים האחרונות שרצתה לשרוד בליגת העל ידעה שהיא זקוקה לשוער איכותי במיוחד. בני יהודה בשנת 2000 נשרה לליגה השנייה בגלל שהתבססה על מוני שיקלי האלמוני, וגם בשנה שעברה איבדה את מקומה בליגת העל מכיוון שהימרה על עומר ניראון הצעיר. בצד זה, ארנטס שטקוס השאיר במשך כל העונה החולפת את הפועל תל אביב בחיים ולקח אותה עד לגמר הגביע. אדליי אדבאיו, השוער הניגרי של הפועל, רק בן 21 וחצי, וכבר אפשר לסמן אותו כשחקן המפתח והעוגן של האדומים לקראת העונה שתתחיל ביום שני מול נוף הגליל.
בהפועל יודעים שאדבאיו לא יישאר כאן הרבה זמן. שעם כל הכבוד לחיבור המיוחד שיש לו למועדון, זה עניין של שנה מקסימום שנתיים עד שיימכר בסכום נאה במיוחד לקבוצה גדולה בארץ או יותר סביר לאירופה.
אבל הסיפור של אדבאיו מרשים במיוחד, כי הוא מסמל משהו על התנהלות נכונה ובריאה של מועדון. לפני ארבע שנים וחצי היה מאמן הנוער של הפועל קטמון חיים בן דוד בין אלה שהטיפו לכך שאדבאיו צריך להיות השוער של הקבוצה הבוגרת. קצת לפני זה הוא מינה את אדבאיו לקפטן קבוצת הנוער.
"ראיתי מהשנייה הראשונה ילד שנכנס לכולם ללב, מישהו שבא לטרוף את המגרש כדי להצליח, וזה המסר שרציתי להעביר לכל השחקנים", הסביר בן דוד בתקופה שבה אדליי עלה לבוגרים. "יש לו משחק רגל מעולה, הוא אתלט וחי את המשחק, חומר גלם נדיר. לפני משחקי המבחן לעלייה מול הפועל רמת גן שי אהרון שאל אותי אם הוא מסוגל להיות השוער הראשון של הבוגרים, אז אמרתי לו שהוא חייב להיות השוער הראשון של הבוגרים. על כל שוער משלמים שכר לימוד, אבל לאורך זמן הוא עשוי בדיוק מהחומרים של שוערים גדולים באמת".
העונה הנהדרת של אדליי בעונה שעברה בלאומית היא כבר היסטוריה. מה שיש לנו עכשיו זו הצטיינות שלו לאורך כל משחקי גביע הטוטו, שבהם הפתיעה הפועל בגדול. דווקא במשחק שבו סופסל מול הפועל תל אביב בחצי גמר גביע הטוטו היה אפשר לראות את ההשפעה המכרעת של אדבאיו על הקבוצה ועל התוצאות שלה, וזה ממש בלי לפגוע בשוער המחליף יהונתן שאבי. צחוק הגורל הוא שבהפועל אומרים שאדבאיו הוא לא מצטיין כזה גדול בבעיטות מ־11 מטר. ודווקא ביום ראשון האחרון, אחרי ששיגע את שחקני מכבי תל אביב עם תרגילים פסיכולוגיים של שתיית מים שעיכבו את ביצועי הבעיטות, הוא לקח כמו גדול את הבעיטה של אוסקר גלוך האלמוני וניצח להפועל את המשחק. במשחק עצמו אדבאיו סיפק תצוגת שוערות שבהחלט שווה כמה סינקים בדיסק ההיילייטס שסוכניו משווקים באירופה.
2. בהפועל ניסו לגמד את ההישג הנהדר ביום ראשון האחרון אחרי שיצאו מבלומפילד עם ניצחון יוקרתי. "מכבי תל אביב בשום משחק בעונה הקרובה לא תעלה עם הרכב כל כך משני", אמרו שם, כולל המנטרה הרגילה של "זה רק גביע הטוטו, לא הדבר האמיתי". אבל תרשו לנו להתלהב מכמה דברים בהפועל. ראשית, המועדון הזה לפחות אצל חלק מהאנשים בכלל לא היה קיים לפני שנתיים. החלק שכן היה קיים נדד במגרשים כמו אום אל־פאחם, איכסל, ולפני כן במגרשים כמו אילת ורהט. בתוך כלום זמן אוהדי הפועל, שלא היה להם מועדון ואצל לא מעט מהם היה שגור הביטוי 'הפועל מתה', יוצאים, כמה מאות מהם, עם חיוך רחב על הפנים, אחרי ניצחון על מועדון הכדורגל הכי עוצמתי בישראל כמו מכבי תל אביב.
אבל זה לא רק הניצחון הנקודתי הזה. זו ההופעה המרשימה לאורך כל משחקי גביע הטוטו. זה ניצחון יוקרתי בדרבי אחרי 30 שנה, וזו העובדה המאוד משמחת למי שהוא אדום, שלפיה כל מי שתשחק השנה נגד הפועל תירק דם עד שתצליח להכניע אותה ואת השוער החתולי שלה. הפועל ירושלים היתה לאורך עשורים סמל ללוזריות, לכישרון על לבעוט בדלי, ליכולת להגיע עד לבאר ולשבור את השוקת. כל הקלישאות האלה היו נכונות מול צפרירים חולון, שעריים ורעננה ובאינספור הזדמנויות שבהן בישורת האחרונה חדרה, נס ציונה ואחרות עקפו אותה בסיבוב בדרך לליגת העל.
בהפועל הולכת ונבנית קשיחות מנטלית שהיא בדיוק הפוכה מהדי־אן־איי של המועדון. לא ברור לאן הפועל תלך ותגיע בעונת המשחקים הקרובה. היא בפירוש הולכת אל הלא הנודע. אבל בצד זה היא הרבה יותר בריאה, מאורגנת, טקטית וקשוחה מקבוצות שאמורות להיאבק איתה בחלק התחתון של הטבלה, כמו נוף הגליל, סכנין, חדרה ודומיהן. הפועל תקבל השנה עוד לא מעט מכות ותחווה משברים ורגעי אימה, אבל קשה שלא להתרשם מהעובדה שזה כיף למי שהוא אוהד הפועל בימים האלה. זה הישג עצום נוכח הקקופוניה בצד השני, הצהוב של הכביש. זה הישג לא פחות גדול נוכח העובדה שאוהדי הפועל כגזירת גורל נולדו לסבול והם חווים כבר כמה חודשים טובים את הצד הנעים של הכדורגל.
3. בחלקים גדולים במשחק מול מכבי הפועל נראתה כמו קבוצה שבאה לשחק בונקר מפואר. לזכותו של זיו אריה ייאמר שהוא הגיע במודע עם אג'נדה כזאת למשחק הזה כדי שהשחקנים שלו יבינו שבקרוב מאוד הם יצטרכו להתמודד עם האיכויות שיש למכבי חיפה, באר שבע ואותה מכבי, רק הפעם עם ההרכב החזק שלה. אריה לא מנסה, וזה לזכותו, להתחכם ולהמר. הוא נצמד לעקרונות משחק מאוד ברורים, הוא מנסה לייצר כאן (עד עכשיו לפי גביע הטוטו) קבוצה נודניקית במובן החיובי של המילה שסיוט לשחק נגדה.
יש להפועל עוד דרך ארוכה כדי לשפר את האיכויות בחלק ההתקפי, כדי להפוך משחק נסוג לכזה שבחלקים מסוימים שבו יהיה לה שטף, אבל אריה בונה את הכל במודע לאט ובזהירות. ניסוי הכלים בדרבי היה מבחן בגרות ראשון במפלצת הזאת שקוראים לה ליגת העל והיא צלחה אותו. כך גם מול נתניה ומול מכבי פתח תקווה (אף שהמשחק הסתיים בתיקו). מול הפועל תל אביב זה היה סוג של בונוס (וחבל שככה אריה בחר להתייחס למשחק הזה), והשבוע מול מכבי זה היה, לפחות בדיעבד, מסר לליגת העל שלפיו הפועל עולה לכל משחק בלי רגשי נחיתות ובלי שום רצון להתבטל גם אם הכדורגל הוא לפעמים לא נאה לעין בעליל.
4. לקראת המשחק מול נוף הגליל, בקבוצה מקווים שכל השחקנים יהיו כשירים. רוסלן ברסקי סובל מכל מיני תסמינים שמבשרים, לא עלינו, על הידבקות בקורונה והוא עלול להיעדר. הראל שלום, שאחרי חצי שנה חזר מול מכבי לכר הדשא לחצי שעה, חטף מכה בכף הרגל ויש חשש שהוא סובל משבר. חוץ מזה, קרב העולות החדשות הוא עוד משחק במאבקים הרבים של הפועל ונוף הגליל משנים עברו בלאומית. הפועל נחושה לפתוח את העונה שלה בליגת העל לראשונה אחרי 21 שנה ברגל ימין.
להתחיל טוב ולהגיע לדרבי ב־11 בספטמבר אחרי הפגרה עם ניצחון. מעבר לזה, וממש מוקדם לנבא, יכול להיות שבסיטואציה מסוימת אם הפועל ונוף הגליל ייאבקו על מקומן בליגה יתברר בדיעבד שהמשחק הזה הוא קרב על שש נקודות. "כל מה שאנחנו רוצים נכון לעכשיו זה להישאר בליגה. יכול להיות שתוך כדי תנועה המטרות והשאיפות ישתנו כי נמשיך להפתיע את כולם ואת עצמנו", אמר לנו גורם בכיר במועדון. "אנחנו צנועים ורוצים ליהנות מהחוויה ולהפוך לחברה קבועה בליגת העל. כל השאר יהיה בונוס". יאללה, שיהיה בהצלחה.
