קרב סכינים: על המדרגות שהובילו את שחקני בית"ר לבמה בחגיגות הזכייה בגביע בגן סאקר, קלט אחד מאנשי בית"ר את אביו של ירדן שועה, מוטי, ואמר לו בחיוך רחב: "ירדן פרע את כל השטרות האפשריים העונה". שועה סניור חייך בחזרה ושלח מבט לכיוונו של ברק אברמוב, שעמד בצד ליד ראש עיריית ירושלים משה ליאון. המבט הזה אמר הכל: השאלה מבחינתם של השועות היא אם לכל האהבה והמחמאות האלה יהיה ביטוי גם בהצעה הכספית שאברמוב ישים למספר 7 של בית"ר על השולחן.
ייאמר מייד: לשועה יש חוזה לעונה הבאה בבית"ר בשכר של 50 אלף שקל נטו בחודש. לאברמוב אין שום אינטרס כלכלי שהחוזה הזה יקוים, כי אז בינואר 2024, בעוד שבעה חודשים, שועה יהיה שחקן חופשי שרשאי לנהל משא ומתן עם כל קבוצה שבה יחפוץ ולצאת משערי בית וגן כשהמועדון לא מקבל עליו אפילו אגורה שחוקה אחת. בצד זה, שועה משוכנע, לא בלי צדק, שאחרי עונה שבה סיים כמלך הבישולים והוא האדריכל הראשי בזכייה של בית"ר בגביע המדינה, מגיע לו להרוויח סכומי כסף שעמיתים שלו למקצוע, הרבה פחות מוכשרים ועם השפעה הרבה יותר קטנה מזו שיש לו על בית"ר, כבר החלו להרוויח בעונה שעברה. שועה ונציגיו מכירים את השוק מצוין. במציאות שבה דור פרץ ויהונתן כהן למשל, ממכבי ת"א, מרוויחים פי שלושה וארבעה מהשכר שלו בבית"ר, אין לו לשועה שום סיבה שלא למנף את העונה הנפלאה שהציג ולהרוויח בהתאם.
במידה רבה מאוד, שועה מרגיש שהוא ויתר על יותר מדי כסף בשנים האחרונות כדי לקבל את המפתחות ולהוכיח את עצמו. בתחילת העונה החולפת היתה לו הצעה מהליגה באמירויות על סך 900 אלף יורו ושועה בחר לכבד את ההסכם עם בית"ר. במעבר שלו מבני יהודה למכבי חיפה ומחיפה לבית"ר הוא ויתר על יותר מ־400 אלף דולר. כל זה כדי לקבל במה ולבוא לידי ביטוי.
שועה, תתפלאו, במצב פנטסטי: יש לו חוזה בבית"ר לעונה נוספת, וגם אם בבית"ר יחליטו לנסות לכופף אותו, הוא יצליח לבלוע את הרוק עד חודש ינואר ולהיות חופשי. אם אברמוב יבחר להעביר אותו לקבוצה אחרת, זה יהיה רק בתנאי השכר שהוא ידרוש (סדרי גודל של 200 אלף שקל נטו בחודש), וגם זה מעולה מבחינתו. ואם אברמוב יעשה את הבלתי ייאמן וישאיר אותו בבית"ר בסכומים שמתקרבים למה שהוא דורש, זה התסריט המושלם מבחינתו. "אנחנו רוצים להישאר בבית"ר, מאוד רוצים", אמר לנו השבוע מקורב לשועה, "אבל לא בכל מחיר".
הכל או כלום
בצד של אברמוב יש כבר זרעים של מלחמה, עם שורה של מסרים שבעלי בית"ר מעביר לשועה דרך אמצעי התקשורת. בראיון אחד אמר אברמוב ש"כששחקן לא טוב אני לא מבקש ממנו לקצץ. אני מעביר להם מסר פה – לא פותח חוזה לאף אחד, גם אם צריך לוותר עליו ולמכור אותו – זה בדיוק המתכון לנפילה. יש לשועה חוזה לעונה הבאה. הוא ילד מצוין, למרות הסטיגמה שנוצרה לו. לפעמים קצת קריזיונר על המגרש. הוא שחקן גדול. מוזר שלא מדברים עליו כמועמד לנבחרת. אם אני יוסי בניון או אלון חזן, הוא הראשון שאני לוקח. כנראה הם לא רואים את השחקנים של בית"ר. אגב, הנושא שלו עם הצבא נפתר. אני לא רוצה למכור את שועה. מבחינתי הוא נשאר. הסוכנים שלו אומרים שהוא רוצה יעד אחר".
ובראיון נוסף אמר אברמוב, כשהכתובת היא כמובן שועה: "אם הוא לא יחתום על חוזה חדש בבית"ר של לפחות שנה-שנתיים, או שהוא לא ישחק בבית"ר או שהוא רק יתאמן בבית"ר. או שילך למועדון אחר או שהוא רק יתאמן. אני לא אתן לו את הפריבילגיה ליהנות מהפלטפורמה של בית"ר ובשנה הבאה הוא יגיד לי שלום ולהתראות. או שהוא יחתום לעוד עונה או שנעשה עיסקה עליו העונה".
אברמוב עובד עם נוסחה ברורה: הוא לא מוכן לשדרג את השכר של שועה, אבל גם לא מוכן לאבד אותו בחינם. מבחינתו, שתגיע הצעה ראויה על שועה (סדרי גודל של לפחות 700-600 אלף יורו), או שתימצא דרך חלופית שבה הוא גוזר קופון על השחקן. אחד הרעיונות שאברמוב חותר אליהם הוא חילופי שחקנים פלוס סכום כסף נכבד על שועה. במילים אחרות: אם מכבי ת"א תנחית בבית וגן את מתן חוזז, עידו שחר ואילון אלמוג פלוס כסף, או שניים מהשלושה פלוס סכומי כסף, עשויה להיות עיסקה שאברמוב ירצה שגם בר כהן, ששייך לקרית שלום, ייכלל בה. כך גם מול ב"ש, שבית"ר היתה מעוניינת לקבל ממנה את דור מיכה ושחקן נוסף.
צריך לזכור בעניין הזה שני דברים חשובים: אף שבסיום חצי גמר גביע המדינה ערן זהבי החמיא לשועה, ויש מי שאומר שכוכב מכבי ת"א העביר מסר שהוא מעוניין ששועה ישתף איתו פעולה בעונה הבאה, אף אחד ממכבי ת"א עדיין לא ביצע פנייה לבית"ר או לנציגיו של השחקן ובקרית שלום בכלל היו מעדיפים על המשבצת הזו את ליאור רפאלוב. ובבאר שבע בוחנים את העניין, אבל אלונה ברקת של העונה הנוכחית היא לא אלונה ברקת של השנים האחרונות. סכומי הכסף ששועה דורש הם לא בגבולות הגזרה שלה, אבל זה עשוי כמובן להשתנות, ובשעת כושר מסוימת ברקת מסוגלת ללכת על שועה בכל הכוח.
לאבד מומנטום
אפשר להבין את העקרונות שמנחים את אברמוב. כבעל המאה, זו כמובן זכותו. אבל יש כאן כמה שאלות ששווה לדון בהן לפני שמוציאים את אקדח המחירים ומדביקים לשועה על הגב סכום כסף ששם אותו על המדף. הראשונה: בכלל לא בטוח שטרייד עם שחקנים אחרים וסכום כסף יהפוך בדיעבד את העיסקה הזאת למשתלמת ובית"ר תקבל את אותה התפוקה (כמעט חסרת תקדים) שקיבלה משועה. לפעמים הזול עולה ביוקר, ואת מה שאברמוב חוסך היום מול שועה, הוא ייאלץ במקרה של משבר לשלם בחודש ינואר כדי לחלץ את הקבוצה ממנו, אם חלילה יגיע.
אבל הסיבה היותר משמעותית שבגללה אולי כדאי לאברמוב לחשב מסלול מחדש, היא השינויים והתמורות שחלים הקיץ בכדורגל הישראלי, שיוצרים כאן הזדמנות, לראשונה מזה שנים, שבה בית"ר יכולה להיצמד לגדולות והעשירות. שימו לב לפרטים האלה: מכבי חיפה ביצעה ריסטרט מוחלט בשורותיה אחרי שאיבדה את ברק בכר ואת עומר אצילי וספק אם היא תמצא להם תחליפים ראויים (מסאיי דגו עם כל הכבוד זה לא באותו לבל), והיא גם עתידה לאבד את מוחמד אבו־ פאני, כך ששנת ההתארגנות מחדש עלולה להחליש אותה משמעותית. באר שבע בסיטואציה שבה היא הרבה פחות פזרנית מבעבר, וגם אצלה יש סוג של שינויים שאין לדעת אם יצליחו. במכבי ת"א, כל זמן שאייטר קראנקה בסביבה ומול קהל עוין שמזכיר את הרומן הלא מוצלח של אלי גוטמן בבית"ר, קשה לראות כיצד יקרו דברים טובים.
יש לבית"ר אפשרות לנצל מומנטום ועם קבוצה שרצה עונה שנייה ברציפות והתנופה שיש סביב המועדון עם הזכייה בגביע להיצמד לצמרת. זה כמובן כשפשוט צריך להגיד את הדברים כהווייתם: אין כרגע בליגה שלנו שחקנים ישראלים ברמה של שועה. על שלל מגרעותיו, עדיין מדובר בשובר שוויון. חיפה איבדה כאמור את אצילי, ב"ש מחפשת אחד כזה, ובמכבי ת"א הבעיות כאמור הן הרבה יותר עמוקות מאשר משבצת מקצועית כזאת או אחרת. אברמוב צריך לזכור שאחרי שהוא מכר מרצ'נדייז (הכי הרבה חולצות של שועה, אגב) במאות אלפי שקלים, שהיקף מכירת המינויים עומד על כעשרת אלפים לעונה הבאה וההכנסות מנצחונות מאירופה (אם בית"ר לא תורחק מהקונפרנס ליג) יעשירו את הקופה בכמה מאות אלפי דולרים לפחות ומכירה פוטנציאלית של ליוואי גארסיה בכלל תסדר את המספרים במקום הנכון, אולי כדאי לו להתאמץ קצת יותר. בצד זה, בבית וגן נשבעים שמדובר בעיקרון שנועד גם להעביר מסר, לא משהו שקשור ספציפית לשועה.
בשורה התחתונה, קרוב לוודאי ששועה לא יהיה כאן בקרוב, ואם כן, זה יהיה סביב מערכת יחסים עכורה שעלולה להגיע להושבה ביציע מצד בית"ר או לפנייה לבוררות מצידו ומצד נציגיו.
אין כאן שאלה של מי ימצמץ ראשון אלא מי יביא ראשון הצעה ממקום אחר: אברמוב, שקבוצה שמעוניינת בשועה תפנה אליו ישירות, או סוכניו של מספר 7, האחים קצב, שעמלים כדי לדאוג (בצדק גמור מבחינתם) ללקוח שלהם.
