מאז חודש אוגוסט 2021 אנתוני וארן נעלם מהתודעה של הכדורגל הישראלי. מי שהיה חלוץ בחסד והרעיד רשתות במדי הפועל (יוסי מזרחי הנחית אותו בקרית יובל ב־2015), בית"ר ובאר שבע, מנסה להחלים מפציעה טראגית שמאיימת על המשך הקריירה שלו. "באוגוסט 2021, במדי סכנין, באמצע אימון שגרתי עשיתי תנועה כלשהי וקרעתי את הרצועה הצידית בברך" הוא משחזר. "זו פציעה שחוויתי שבע שנים קודם לכן, ושיערתי שכמו שנהוג בפציעות האלה אחזור אחרי שלושה חודשים. עשיתי שיקום, חזרתי להתאמן, ואחרי רבע שעה שוב הרגשתי שהברך בוגדת בי. בחודש ינואר 2022 לא היה מנוס מניתוח, עוד שלושה חודשי שיקום והחלמה, ובסוף התברר שזה היה בזבוז זמן. לפני ארבעה חודשים התחלתי שיקום אצל מאמן הכושר שרון אוחיון מנתניה. אני עובד מסביב לשעון ומקווה שאחזור. אני נלחם היום בשיניים כדי שאצליח לחזור לכדורגל, הדבר שאני הכי אוהב בעולם".
וארן מדבר, ואפשר לשמוע בקולו את הכאב ואת הגעגוע למשחק. "אני משתגע בלי כדורגל", הוא אומר, "יוצא מדעתי. זו הפרנסה שלי, האהבה שלי, הדבר היחיד כמעט שאני מכיר ויודע. הזמן עובר ולא קורה כלום וזה מתסכל. כשאתה פצוע כל כך הרבה זמן ולא מדברים עליך אנשים חושבים שפרשת".
אתה חושב לפעמים שיכול להיות שזה נגמר, שלא תחזור לשחק כדורגל? "אני מנסה שלא לחשוב על זה, להדחיק. ריאלית, אני מבין שזה יכול להיות, וזה מפחיד. כל כדורגלן מגיע לגיל מסוים ורואה את הפרישה מעבר לפינה ונבהל, אבל אצלי זה עוד מוקדם. אני בן 32, שומר על הגוף ובריא כל הקריירה, פרט לפציעה הזו. אני חד, אני יודע את העבודה מול השער ויש לי מה למכור. זה לא שהגוף שלי כבר לא יכול לעמוד בזה. יש לי מה לתת, רק שיתאפשר לי לחזור".
הוא גר בחדרה. חצב את דרכו לצמרת הכדורגל הישראלי דרך יבנה, אשדוד והפועל בלאומית. סליחה שזו נשמעת קלישאה, אבל כשוארן מדבר על בית"ר קולו רועד. הוא הגיע לפה ב־2017-2016 וכבש כמו מכונה, 16 שערים בכל המסגרות, ונבחר לתגלית העונה. שנה לאחר מכן כבש 6 שערים במפעל הגביע, כולל שער בגמר מול הפועל חיפה מול טדי מלא, שלא הספיק. "ההפסד בגמר הגביע היה הכי קשה בחיים שלי. לא יכולתי לראות אצטדיון שלם משפיל עיניים ומפסיד גביע אצלנו בבית בטדי. זה רגע שנצרב בי כאכזבה ענקית".
סיום דרכו בבית"ר נרשם עם הגעתו של רוני לוי לבירה. "רוני פשוט לא רצה אותי. אני לא כועס עליו ולא מחפש לשחרר קיטור, פשוט לא מבין למה. בכל פעם ששיחקתי אצלו הבקעתי, כולל בגמר גביע הטוטו, שהביא לבית"ר תואר אחרי עשר שנים. בשלב מסוים הבנתי שאני צריך ללכת למקום אחר אם אני רוצה לראות דשא. כשבית"ר עשתה טרייד עם הפועל באר שבע, שמעביר אותי לשם ואת חנן ממן לבית"ר, יצאתי מבית וגן בוכה. חברים אמרו לי: 'באר שבע זה מועדון צמרת שנאבק על אליפויות וגביעים עם הרבה כסף. זה שדרוג. על מה אתה מתלונן?' אבל רק מי שהיה בבית"ר מבין ויודע כמה אהבה מקבלים פה ואיזו משפחה יש בבית וגן".
ואז אתה פוגש את רוני לוי שוב, בבאר שבע. "ואז אני מבין מהר מאוד שזו תחילת הסוף שלי שם. לא הבנתי לא בבית"ר ולא בבאר שבע מה יש לו נגדי, למרות שבשתי הקבוצות הייתי מבקיע שערים. אני חושב שאם לא רוני לוי, עד היום הייתי בבית"ר, הופך להיות חלק מהנוף במשך שנים, משהו כמו אופיר קריאף, שחקן שמזוהה עם המועדון".
לעלות על סרטון
רגע בלתי נשכח אבל מפוקפק, שוארן היה שמח למחוק מהרזומה שלו, הוא פרשת הסרטון המיני שבו היה מעורב. ב־15 במרץ 2018 פורסם כי וארן יחד עם עוד שלושה שחקנים ששיחקו אז בליגות הנמוכות פגשו בנערה והגיעו איתה לדירה של אחד מהם, ושם תיעדו אותה ואת עצמם מבצעים אקטים מיניים מזעזעים. הסרטון הזה הופץ, הפך להיות ויראלי, ואחרי חקירת משטרה והודאה מצד הנערה שהכל נעשה בהסכמה התיק נסגר. זה לא משנה את העובדה שוארן הותקף בכל כלי תקשורת, כשגם בית"ר זכתה לקיתונות של ביקורת על כך שהיא אינה מוקיעה אותו. חברת הכנסת דאז מירב מיכאלי אף הגישה תלונה במשטרה נגד וארן בגין אונס, כשהיא אומרת: "אני קוראת למשטרה לחקור את האירוע ולמצות את הדין". כאמור, התיק נסגר.
"הייתי ילד שעשה טעות", אומר וארן. "נכנסתי לסיטואציה שלא שלטתי בה והתנהגתי כאילו זה לא אני. אני לא גאה בזה אלא מתבייש, והלוואי שהייתי יכול למחוק את זה מקורות החיים שלי. לא עשינו שום דבר פלילי או נגד החוק. בכל מקרה עשו מהסיפור הזה יותר מדי רעש".
כי זה סיפור שצריך להרעיד את אמות הסיפים. אתה כדורגלן, מודל לחיקוי לילדים. אתה מבין כמה זה חמור? "מבין לגמרי כמה זה חמור, לא מנסה להקל ראש. אבל יש כאן מוסר כפול. היו איתי עוד שלושה אנשים בסיטואציה והם מצולמים בסרטון, אבל נפלו רק עליי. למה? כי אני הייתי כדורגלן מפורסם בליגת העל, בקבוצה שיש סביבה המון תקשורת והם לא. בדיוק כמו הסרטון 'שלנו', רצים היום באינסטגרם וברשתות החברתיות סרטונים כאלה, אבל אף אחד לא מתייחס לזה, כי אם אתה לא מפורסם זה לא מעניין. אנחנו חברה שבה נהנים לחכות למפורסמים מעבר לפינה, נהנים לראות אותם מועדים. אם אתה כדורגלן או פליט של האח הגדול ותפסו אותך במשהו, לא יעזבו אותך. למה יש כל הרבה רעש סביב עומר אצילי? כי הוא הכדורגלן הכי טוב בארץ, כי זה מייצר עניין, כי זה מוכר ומביא לייקים ורייטינג".
מכבי תל אביב הראתה לו את הדרך החוצה. לא הגיוני בעיניך? "זכותה המלאה. היא משלמת לו משכורת, ואם היא חושבת כמערכת שהוא לא יכול להיות בה זה הכי לגיטימי בעולם. הבעיה היא שאין שום פרופורציות ושום היגיון. דיברו על זה בלי סוף, ביקרו, צעקו, אמרו שזה לא בסדר, אז די. מה רוצים, לתלות בנאדם? אני לא מתלונן, אבל אני יכול להעיד שזה פגע בי מאוד. בחיים האישיים, על המגרש, אתה לא מצליח לתפקד. אני לא מקנא במה שאצילי עובר".
יש מסקנה אחרי סיפור כזה? "זה יישמע מצחיק אם אגיד למישהו לא לעשות את זה כי אני עשיתי את זה, אבל צריך להיזהר, לבדוק טוב מי החברים שלך, להתנהג בכבוד לכל אדם ולכל אישה, להיות בנאדם. תיזהרו ממצלמות ומהחברים שלכם".
לסיים עם חיוך
ביום שני ייפגשו בטדי שתי אקסיות של וארן, בית"ר ובני סכנין. "המשחק הכי חשוב בעולם עבור הקהלים של שתי הקבוצות" אומר וארן. "סכנין יותר טובה מבית"ר, אבל אני רואה שבית"ר במגמת שיפור. יוסי אבוקסיס עושה עבודה טובה ומייצב את המערכת לאט לאט. עם הקהל של בית"ר בטדי כרוח גבית, אין שום משמעות ליתרון האיכותי שיש לסכנין. הדחיפה של האוהדים מבטלת את זה".
אתה עוקב אחרי בית"ר בטח? "הייתי במשחק נגד ריינה בבלומפילד ובאשדוד כשבית"ר ניצחה. בית”ר זה מועדון שתמיד מתגעגעים אליו, שמשאיר לך משהו בלב לתמיד גם אם אתה הולך למקומות אחרים. אני מקווה מאוד שהם יצליחו. אני אוהד שלהם".
אולי תעשה פה קאמבק? "וואו, זה חלום. תן לי לחזור מהפציעה, לעלות בדקה ה־70 מהספסל, לשמוע את הקהל צועק את השם שלי ולתת 20 דקות בכל פעם עד סוף הקריירה. אתה יודע מה, עזוב 20 דקות, גם פחות. אני קונה בשתי ידיים. לחזור לטירוף של טדי לכמה שנים ולסיים את הקריירה עם חיוך. הלוואי".
