יום חמישי שעבר, שעות הערב. אלי מיאלי, חלוץ בית"ר בעבר ונהג מונית בהווה, מסיים ביקור אצל גרושתו שלה הוא הביא משהו שנשלח לה על ידי בנם המשותף. מיאלי מרגיש סחרחורות וכאבי ראש, עוצר את המונית בצד הדרך באזור שכונת תלפיות ומבקש שיזמינו לו אמבולנס. הוא מובהל לבית החולים שערי צדק כשהוא בהכרה מעורפלת, שם מאובחן אצלו בבדיקת סי טי ראש דימום מוחי והוא מובהל לניתוח. לבית החולים מוזעקים שני ילדיו מנישואיו הראשונים ליאון (38) וענבל (34) (למיאלי שתי בנות נוספות מנישואיו השניים, מור בת 26 ובר בת 22; ש"א). "אבא עבר אירוע לא פשוט בכלל", מספרים ילדיו ליאון וענבל.
"כשהגענו לבית החולים לפני שאבא נכנס לניתוח, הרופא המנתח הבהיר לנו שאין יותר מדי תקווה ושרק אחרי הניתוח יידעו לאמוד את הנזק ושאבא זקוק לנס. התפללנו לשלומו אבל הבנו שזו סיטואציה שיהיה לו קשה מאוד לצאת ממנה".
אבל מיאלי (66), למי שלא מכיר או לא ראה אותו משחק, תמיד הצליח ללעוג לכל מי שפקפק ביכולות שלו. על המגרש הוא היה סקורר מהזן הישן והטוב: רגל שמאל אימתנית, משחק ראש שכבר לא רואים במחוזותינו וקור רוח בלתי אפשרי מול השער. היו לו רגעי שיא שכללו צמד שערים בחצי הגמר של 1979 מול בני יהודה (1:2 לבית"ר), שהעלה את הצהובים־שחורים לגמר; משחק נהדר בגמר מול מכבי תל אביב, שבו הפך נבדל אקטיבי לפסיבי וסלל את הדרך ליוסי אברהמי לכבוש את שער הניצחון; ושער בבלומפילד מול מכבי תל אביב במסגרת הליגה ב־1978-1979 במספרת שהפכה לאחד משערי העונה ולשער ניצחון בדרבי. מיאלי היה אמור להתעורר מההרדמה ביום ראשון לפנות בוקר, אבל כבר בשבת באזור השעה חמש וחצי, אחרי שהיה מורדם ומונשם, הוא פקח את עיניו, שאל את ילדיו היכן הוא נמצא ומה השעה, זכר שהובהל לבית החולים ודיבר בצורה הגיונית לגמרי, כשהוא עדיין בהתאוששות ומחובר לנקז שמנקז את הדם מראשו.
זו לא הפעם הראשונה שמיאלי נאבק על חייו בשנה האחרונה. לפני כעשרה חודשים הוא חלה בקורונה ואושפז במחלקת טיפול נמרץ בשערי צדק, אותה המחלקה שבה הוא מאושפז בימים אלה. "הייתי קרוב למות וגם ביקשתי למות", סיפר בראיון לאחד מאתרי האינטרנט לפני מספר שבועות. "לא הרגשתי את הגוף ורציתי לעבור מהעולם. הייתי קרוב מאוד לסוף. חוץ מבתי שבאה לבקר אותי לא נתנו לאף אחד להיכנס אלי. שתי אחיות שטיפלו בי אמרו לי: 'אתה תנצח אלי' ונתנו לי כוחות. אני עדיין סובל מהנגיף הארור, אבל אולי בזכות החוסן הגופני שפיתחתי בקריירה ככדורגלן הצלחתי לצאת מזה".
במועדון הכדורגל של בית"ר בבית וגן, שם בנו ליאון משמש כמאמן נערים ב', עושים הכל כדי לדרוש בשלומו של מיאלי ומעניקים לבנו סיוע בימים הקשים שעוברים עליו. "בית"ר זו משפחה", אומר ליאון מיאלי. "צוות המאמנים של מחלקת הנוער, המנהל המקצועי יוסי מזרחי, מנהלת המחלקה מיכל בן עמי וסמי מלכה, מנהל החטיבה הצעירה, שואלים תמיד לשלומו של אבא, נותנים כתף, אוזן קשבת. אלה לא דברים מובנים מאליהם ומגיעה להם תודה על כך".
"מתפללים לשלומו"
גם חבריו של מיאלי, אלה ששיחקו איתו ונגדו על המגרש, נדהמו לגלות ביום שישי על האירוע המוחי שחטף. יוסי ממן, חבר נפש של מיאלי שגדל איתו בבית"ר, מספר: "אנחנו צמודים מגיל תיכון. יום אחד הוא בא אלי ואמר לי בוא נעשה רישיון על מונית. אמרתי לו שאנחנו כדורגלנים מקצוענים וזה לא מתאים, אבל הוא שכנע אותי וככה היינו מסיימים אימון ועובדים על המונית". ממן, שחי היום בלוס אנג'לס, שידך את מיאלי למכבי לוס אנג'לס באמצע שנות ה־80. ביום חמישי שעבר הוא קיבל הודעה מבתו של מיאלי: "אבא מורדם ומונשם".
"אני מתפלל לשלומו ובקשר רצוף עם הילדים", אומר ממן. "הוא לא פחות מאח עבורי. עשינו הכל ביחד בחיים ואני כל היום מחכה לבשורות טובות. כשראיתי את הטלפון שלך על הצג רעדתי כי חששתי מבשורות לא טובות".
"אלי מיאלי, פרט לעובדה שהיה חלוץ גדול, זה בנאדם זהב שאי אפשר שלא לאהוב. הוא חבר אמיתי וזה פשוט נורא מה שקרה לו", אומר דני נוימן. "אנחנו חברים מגיל 15. שיחקנו ביחד בבית"ר והגענו ביחד למכבי תל אביב ואני מתפלל כמו כולם לשלומו". נוימן הגיע בשנת 1981 למכבי תל אביב יחד עם מיאלי כאמור, והשבוע נזכר באנקדוטה משעשעת. "הייתי פוגש אותו בתחנת הדלק בשער הגיא. הוא היה סוגר את הרכב, אומר לי שהוא הולך לישון שעה ושהוא כבר יגיע. אין היום חלוצים כאלה. היתה לו כל החבילה, ובבית"ר הוא היה מחובר לכל אחד ואחד מאיתנו בחדר ההלבשה".
מיאלי היה אמור להתעורר מההרדמה ביום ראשון לפנות בוקר, אבל כבר בשבת באזור השעה חמש וחצי, הוא פקח את עיניו, זכר שהובהל לבית החולים ודיבר בצורה הגיונית לגמרי
חנן אזולאי, עוד שם ששיתף פעולה עם מיאלי, נזכר: "הוא היה כל כך מוכשר שהוא היה אומר לנו: 'תרימו את הכדורים לרחבה, אני כבר אעשה גולים'. בחור זהב שהיה חבר של כולם ומעולם לא פגע באף אחד. הוא לא באמת אהב לעבוד קשה כי אם היה עובד קשה היה מגיע הרבה יותר רחוק, אבל היתה לו תכונה מיוחדת שקשה למצוא: יכולת לסמוך עליו גם על המגרש, גם בחדר ההלבשה וגם מחוץ למגרש. הערך של החברות היה עליון עבורו, ואני מקווה שהוא יהיה בריא למען ילדיו ונכדותיו וכמובן למענו".
מישל דיין, יריב של מיאלי על המגרש, היה בין אלה שביקש לדרוש בשלומו במהלך השבוע. "אנחנו מתפללים לשלומו ומאחלים לו בריאות. אם אתה רוצה לשמוע עליו כשחקן אז הוא היה חלוץ נהדר, עם רגל שמאל אימתנית ומשחק ראש שכבר לא רואים היום. היתה לו אצילות. לראות אותו עם רעמת השיער על המגרש, וגם כשהוא היה מסתובב ברחובות ירושלים, זו נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. תודה לאל, קרה לו נס, ואני מקווה שהוא יחזור לאיתנו כמה שיותר מהר".
גם שלמה מהטבי, אחד הקשרים הגדולים בתולדות הפועל, טלפן לבנו של מיאלי, ליאון, ודרש בשלומו, כמו עוד רבים וטובים. "אבא היה שמח ומתרגש לשמוע כמה אנשים דואגים לו ואוהבים אותו", אומר בנו ליאון. "אנחנו מאמינים שאבא ינצח".
נכון לשלשום, מועד סגירת גיליון "ידיעות ירושלים", ידע ליאון לספר על שיפור ניכר במצבו הבריאותי של אביו.
בית"ר, חיפה, אל.איי
מיאלי גדל בשכונת מוסררה בירושלים וחלם כמו רבים מבני השכונה להגיע יום אחד לבוגרים של בית"ר. בתחילת דרכו כונה 'נניחה' בגלל הדמיון החיצוני הרב לכוכב נבחרת הולנד בשנות ה־70. מישל פורטל ז"ל גילה אותו והוא עלה לבוגרים ב־14.12.1974 וכבש בבכורה שלו מול בית"ר תל אביב. ב־1976 הוא זכה עם בית"ר בגביע אף שלא שותף בגמר, וב־1979, אחרי צמד שערים בחצי הגמר כאמור והצטיינות בגמר, הוא זכה בתואר כשותף פעיל, כשהוא זוכה גם בתואר מלך השערים, בצוותא עם עודד מכנס, עם 18 כיבושים. ב־1980 עבר להפועל חיפה אחרי שנפצע ובית"ר ויתרה עליו, ושם כבש שוב 18 שערים.
מיאלי עבר למכבי תל אביב אבל אחרי אחרי עשרה משחקים ושני שערים עבר למכבי חיפה. אצל הירוקים הוא כבש שבעה שערים ב־18 משחקים, אבל בעקבות לחץ של אמו על הנהלת חיפה ("אני צריכה את הבן שלי לידי") הם החזירו אותו לבית"ר למרות התנגדותם. אחרי שנתיים חזר מיאלי להפועל חיפה, בילה חצי עונה במכבי לוס אנג'לס בארצות הברית ופרש ממשחק פעיל.
"אני מבקש מכולם שיתפללו לשלומו ומקווה לראות אותו חוזר לעצמו", אומר ליאון מיאלי. "הוא מלווה אותי בקריירה שלי כמאמן עוד מהימים שלי במחלקת הנוער של הפועל ועכשיו במחלקת הנוער של בית"ר. הוא מגיע לפעמים לבקר בבית וגן, וזו חגיגה גדולה כי כל הגוורדיה הוותיקה ממש שמחה לראות אותו. אני מעדכן אותו בתוצאות של הקבוצה שלי ומקבל ממנו הרבה עצות, ואני מקווה שממש בקרוב נקיים את השיחות האלה מחוץ לבית החולים", מסכם מיאלי ג'וניור.
מיאלי במדי בית"ר. חלוץ שכבר לא רואים היום
ליאון וענבל ילדיו של מיאלי מנישואיו הראשונים
מיאלי. מגיע לביקורים אצל בנו ליאון במגרש האימונים בבית וגן | צילומים: האלבום הפרטי
מור ובר בנותיו של מיאלי מנישואיו השניים
