הליגה מתחילה מוקדם מדי: אם בבית וגן היו יכולים לבחור, הם היו שמחים שפתיחת ליגת העל תידחה בכמה שבועות. זו לא רק העובדה שליוסי אבוקסיס חסרים שחקני מפתח בעמדות קריטיות של בלם, קשר נוסף, חלוץ ושחקן כנף. זו בעיקר העובדה שהקיץ עמוס הבלת"מים והתנועה המאסיבית מחוץ לבית"ר לכיוון שדה התעופה יצר מציאות בלתי נסבלת שייתרה לגמרי את טרום העונה. במחנה האימונים בבולגריה יוסי אבוקסיס ניסה להטמיע אג'נדה מקצועית מסוימת לסגל שהיה לו. כיום הוא צריך לעשות ריסטרט ולעשות את הכל מחדש, כי מה שהיה טוב לניקולסקו ואספרייה ולקישור שהיה אמור להיות סביב הציר של טרזי תומא כבר לא רלוונטי.
גם אם נניח שבית"ר תמצא זרים שיהיו בינגו, מאמן בית"ר יצטרך להתמודד עם קשיים וסיבוכים כבר בחודש הראשון של הליגה. ראשית, בגלל שהתיאום והסנכרון של שחקנים חדשים לוקח זמן. שנית, וזה הרבה יותר מדאיג: אבוקסיס לא יודע מה הוא יקבל משחקנים מובילים בסגל שלו ולא יכול לסמוך עליהם, פרט אולי לירדן שועה שהוא באמת ברמה אחת מעל כולם בבית"ר הנוכחית. זו אגב הסיבה שההישארות של שועה, שחתם על חוזה לשנתיים ביום ראשון האחרון היא כל כך משמעותית.
אם נפרוט את זה לפרטים מתחילת המגרש, אז מיגל סילבה הוא אכן מניה בטוחה. במרכז ההגנה אדי גוטליב זה לא עוגן, בלשון המעטה. גם לא קורסיה הצעיר, שנראה מבטיח אבל זה שחקן שייקח זמן לבנות אותו עד שיבשיל. בן ביטון הוא מגן ליגה טוב, אבל במציאות שבה מרכז ההגנה של בית"ר פריך זו בעיה כי הצד ההגנתי זה עקב אכילס שלו. מורוזוב בצד שמאל כבר הראה מה הוא שווה ובקטע הזה אפשר לישון בשקט. אם נלך קדימה, ללב של הקבוצה, הקישור, אז דני היצ'קו, שהצטרף רשמית שלשום יהיה חייב לידו קשר אחורי שהוא גרזן כדי שלבית"ר יהיה מה למכור בידית ההילוכים של כל קבוצת כדורגל. הבעיה היא שפרט להיצ'קו, שהוא עדיין בגדר תעלומה, וללא מספר 6, החלק הזה של בית"ר, עד שלא יושלם עם רכש, פשוט לא קיים. קריאף הוא נכס, דן עזריה, בתקווה שיישאר בריא, הוא שחקן סביר פלוס. הבעיה היא שאין כאן שום שובר שוויון, מישהו שיחזיק את העסק עד שהדברים יתחילו לקבל צורה.
אחרי צירופו של הוצ'קו המונטנגרי, הדבר הכי דחוף לאבוקסיס הוא חלוץ נוסף לצידו של פריידי. המועמד הכי בולט בגזרה הזאת הוא החלוץ הקוסטה ריקני מיירון ג'ורג' בן ה־27, ששיחק בעונה האחרונה בפו הצרפתית. ג'ורג', שכבש שישה שערים בעשרה משחקים בקבוצתו האחרונה, קיבל מבית"ר את כל הדרישות הכספיות שלו אבל הודיע שהוא רוצה לבדוק מספר הצעות נוספות לפני שיחליט אם להגיע לארץ. בנוגע לבלם, בית"ר עובדת בשני מישורים: היא גם מחפשת בלם זר וגם עם אצבע על הדופק לגבי אורי דהן. המועדון כבר הגיע לסיכום עם בלם זר, אולם משפחתו מפצירה בו שלא יגיע לישראל והוא אמור לתת תשובה סופית עד סוף השבוע. אם בית"ר תמצא בלם זר דהן יירד מהפרק, כלומר אף אחד לא מחכה להחלטות במכבי חיפה.
רק אחרי שאבוקסיס יסמן וי על שתי העמדות החשובות הללו במרכז ההגנה ובשפיץ, בבית"ר יעלו הילוך בגזרת הקשר האחורי ושחקן הכנף הזר. איסמעילה סורו עדיין על הפרק, אבל כאמור, אבוקסיס רוצה קודם כל לסגור את הפאזל של הבלם והחלוץ ולהמשיך משם.
האיש שבא לעבוד
אם יש משהו שצרם במיוחד (והוא לא היחיד) לאבוקסיס בכל הקיץ מבחינת מה שהוא ראה על כר הדשא זו העובדה שאין לו שחקן שבא לקבל את הכדור. היחיד שעושה את זה, ומבזבז אנרגיות מיותרות, הוא ירדן שועה, שנסוג 50 מטר אחורה.
זו הסיבה שאבוקסיס סימן את דני הוצ'קו המונטנגרי, שחתם שלשום בבית"ר לשנתיים. היצ'קו הוא לא שחקן בעל יתרון אחד בולט. הוא טכני במידה סבירה, מהיר אבל לא מאוד, מצטרף מאחור, אבל מתקשה לספק מספרים בדמות גולים ובישולים. ובכל זאת הוא נבחר על ידי מאמן בית"ר בגלל שהוא כל הזמן חותר למגע, הן בכך שהוא בא כאמור לקבל את הכדור ובעיקר בכך שהוא חותר למגע. לראיה: מדובר במחלץ כדורים מצטיינים עם הרבה מאד תאקלים מוצלחים ובשחקן שלא מפסיק לזוז עם ובלי הכדור ולהניע אותו במהירות (בדרך כלל בנגיעה או שתיים).
הוצ'קו, וזה יתרון גדול מאוד, שיחק לאורך הקריירה שלו בכל תפקידי הקישור. הן כמספר 6 - גרזן, הן כמספר 8 - החמישים חמישים, והן כשחקן מאחורי החלוץ - מספר 10. בבית"ר הוא צפוי להיות קשר חמישים חמישים, ואם הקבוצה תצרף את סורו או קשר אחורי אחר, לזוז צעד אחד קדימה. בקפריסין, פורטוגל ובלגיה, הליגות שבהן שיחק, סיפרו השבוע על שחקן שאין לו יותר מדי ערך מוסף טכני או התקפי אבל כזה שכל מאמן היה שמח להחזיק אותו אצלו בגלל מוסר העבודה שלו, המשמעת הטקטית שלו, ובעיקר העובדה שמדובר בחייל שמגיע לבצע כל משימה שיטילו עליו. בבית"ר הנוכחית זה הרבה מאוד, משום שאין שחקן אחד בסגל של אבוקסיס שאפשר להגיד עליו שהוא דינמי.
הוצ'קו אמור לאזן את הסיפור הזה, ועם קצת מזל בגלל שהוא תמיד אופיין במחויבות חסרת פשרות אולי גם להפוך לחביבם של אוהדי בית"ר, שתמיד ידעו להעריך שחקנים מהסוג הזה.
זוהר בדשא
72 שעות לפני שריקת הפתיחה לעונת 2024-2023, ואחד השחקנים המרעננים של עונת 2023-2022, שהסתיימה רק לפני שלושה חודשים, אבישי כהן, יושב בבית. לא נלאה אתכם בכל מה שכבר סיפרנו לכם על הברוך שאליו נקלע מגן בית"ר, שב־3 במאי עשה על דניאל פרץ גול מהסרטים, וכעת, כשפרץ בדרך לבאיירן מינכן, מחכה לטלפון מקבוצת נעוריו. מה שכן, כהן, שסירב עד כה לכל הצעה שהופנתה אליו מקבוצות אחרות (מכבי פתח תקווה והפועל ת"א, בין השאר), מתוך אמונה שרק בבית"ר הוא יכול לפרוח באמת, ממתין שבבית וגן ייפטרו מהחוזה של עמית כהן כדי שיתפנה לו מקום.
מה שאבישי כהן לא לוקח בחשבון זה סיפור שנולד השבוע. זוהר זסנו ממ.ס. אשדוד, שחקן כנף ימין שכבר היה בדרך להפועל תל אביב, נאלץ לחזור על עקבותיו בגלל תביעה של הפועל ת"א נגד אשדוד על עיסקת שי אייזן. האדומים מסרבים להסיר את התביעה, תנאי סף של אשדוד למעברו של זסנו לבלומפילד, ועכשיו הכדור בידיים של ג'קי בן זקן. אם בעלי אשדוד יחליט להשאיר את זסנו בקבוצה שלו ועמית כהן ימצא קבוצה, אבישי כהן יחזור לבית"ר. אם בן זקן ואברמוב, שכבר מנהלים שיחות בעניין הזה, יגיעו לסיכום על השאלתו של זסנו לבית"ר עם אופציית רכישה בעתיד, אבישי כהן יגיע לטדי בעונה הקרובה לחדר ההלבשה והספסל של הקבוצה האורחת.
בית הדין של ההתאחדות לכדורגל החליט השבוע שלא להפעיל את עונש הפחתת שתי הנקודות תנאי שיש למכבי חיפה, למרות שהקבוצה עמדה ביום שלישי לדין על התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות והתפרצות אוהדים לשדה המשחק במשחק אלוף האלופים מול בית"ר. במקום הפחתת הנקודות הסתפקו בבית הדין בקנס של 60 אלף שקל. ההסבר המפולפל והדי רדוד שלהם היה ש"הנאשמת הציגה גירסה עובדתית חולקת שלפיה מייד עם השלכת אבוקה לתחומי המגרש עצר השופט את המשחק להפסקת שתייה ובזמן הזה הוצתו אבוקות נוספות שחלקן הושלכו לכר הדשא - גרסה שכופרת בזיקה שבין הדלקת האבוקות לבין השתת 'הנסיבות המחמירות'".
עוד נכתב בפסק הדין: "בשקלול כל אלה ומחמת הספק אין בידינו אלא להרשיע את הנאשמת בהתפרעות אוהדים (לא בנסיבות מחמירות) ובהתפרצות אוהדים לשדה המשחק. אשר לעונש, הרי עונש התנאי של הפחתת נקודות הוטל על הנאשמת במסגרת הרשעה בהתפרעות אוהדים "בנסיבות מחמירות", ובאשר כאמור בענייננו סעיף ההרשעה אינו כולל את ה"נסיבות מחמירות" איננו מוצאים חובה להפעלת עונש התנאי".
כמה שאלות: למה על בית"ר הוטל עונש של הפחתת 4 נקודות בפועל ועל חיפה לא? איך ייתכן שהסברה שלפיה הפחתת שתי נקודות בפועל שהציגו במכבי חיפה תפגע בשוויון הסיכויים במאבק על האליפות? מה, בית"ר לא עלולה להפסיד כרטיס לפלייאוף העליון, כרטיס לאירופה או לרדת ליגה בגלל שהפחיתו לה 4 נקודות? ואיך, לכל הרוחות, אכיפה בררנית שכזו מתרחשת וכולם, ובראשם בית"ר הנפגעת ובעל הבית שלה ברק אברמוב, לא עולים על בריקדות?
אברמוב הוא הפה, העיניים והאוזניים של קרוב לחצי מיליון אוהדי בית"ר. הוא חייב מתוקף תפקידו להשמיע קול זעקה. זה לא ישנה את המציאות ואת העונשים כי מדובר בגוף שמתנהל בסטנדרטים מיושנים, אבל זה גם ייתן לאוהדי בית"ר את התחושה שאברמוב הוא שומר הסף שלהם בפועל, וגם אולי בפעם הבאה שבית"ר תגיע לבית הדין זה יגרום לדיינים לחשוב פעמיים לפני שהם גוזרים באבחת חרב עונשים קשים על בית"ר רק בגלל שהנרטיב והתדמית של המועדון מבית וגן הם לא לאניני טעם.
נ.ב.: בפעמיים האחרונות שבית"ר והפועל חיפה נפגשו במחזור הפתיחה של הליגה ניצחו הצהובים-שחורים: 1:2 בעונת 1996-1995 (שערים של סטפן שאלוי וסער סעדו) ו־1:0 בעונת 2019-2020 (שער של שי קונסטנטין).
