יוסי אבוקסיס ישב השבוע על הווידיאו של מקבץ משחקי בית"ר פחות או יותר מאז תחילת העונה וחשב שהוא יוצא מדעתו. באופן מדהים, הגם שהקבוצה שלו יצאה לפגרת המלחמה עם שלושה הפסדים רצופים, מבט מהיר מגלה שהיא הרבה פחות טובה מאז שהתחדשה הליגה בהשוואה לאיך שהיא נראתה ב־2 באוקטובר (המשחק שלאחריו הורידו את השאלטר על הכדורגל הישראלי לפני שהרימו אותו בחזרה). יש כל כך הרבה סיבות ומעט מדי, אם בכלל, פתרונות לסיטואציה שבית"ר נקלעה אליה, עד שהמשך הדרך נראה מדאיג במיוחד, אבל לזה נגיע בהמשך. בינתיים, בואו נראה למה זה אפילו אינו דומה לכדורגל.
בתחילת העונה היה ברור שאבוקסיס יצטרך להיות סופר יצירתי כדי להתגבר על העזיבה של שני השחקנים שהחזיקו את בית"ר כמעט לבד על הכתפיים שלהם ושבלעדיהם זה עשוי להיגמר בירידת ליגה. המכירה של איאון ניקולסקו והמרד של דנילו אספרייה, שהפך עולמות כדי לעזוב, היו מכה קשה וכואבת. כאן צריך להפנות את הזרקור לכיוונו של ברק אברמוב, שידע שהוא צריך למצוא תחליפים ראויים לבור של מי שהיו אחראים ל־70 אחוזים מהשערים שכבשה בית"ר אשתקד. אז אברמוב ניסה, לזכותו, למצוא אלטרנטיבות, הנחית כאן את מיירון ג'ורג' ודור מיכה ונלחם כדי להשאיר את פריידיי.
כל איש מקצוע יודע שקבוצת כדורגל בונים כמו עמוד שדרה, שבלי שוער ברמה גבוהה, צמד בלמים שהוא באנקר, קישור אחורי חזק והתקפה שיודעת להביא פרנסה אי אפשר להשתדרג. נזכיר שעם כל הרעש והצלצולים של הזכייה בגביע המדינה, שזה מפעל אחר לגמרי מהליגה, בית"ר סיימה את העונה שעברה במקום השמיני בלבד. עכשיו תורידו מקבוצה שסיימה שמינית את ניקולסקו, אספרייה, אבישי כהן וכן את טרזי תומא, שנמצא פה רק ברוחו אבל לא תורם כלום, ותבינו לבד שבמקרה הטוב זה גם מה שבית"ר שווה העונה, ובמקרה היותר רע זה כמה מקומות למטה בטבלה.
צריך לשאול את אברמוב וכן גם את אבוקסיס, אחרי שהם ראו את ההגנה המחוררת ששיחקה כאן בעונה שעברה, שמנתה את דגני, דהן, מורוזוב ואבישי כהן, למה הם ציפו מאותם שחקנים בלבד מינוס כהן, שהיה אחד המצטיינים של העונה ובמקומו הגיע בן ביטון, שלא תרם כלום להפועל ת"א אשתקד, ולצידם גוטליב, שגם הוא היה בעונה נוראית במדים האדומים.
צריך גם לבדוק איך ולמה ציפו בבית"ר כשבנו את הסגל, שאפשר לצאת לדרך בעונה הזאת בלי לפחות בלם אחד זר בעל שיעור קומה שיהיה עוגן? דגני, עם כל הכבוד, בשלהי הקריירה שלו. דהן אינו מצליח להתרומם באמת עם כל החיבה אליו. גוטליב מהרגע הראשון פשוט לא מתחבר ולא טוב. על ביטון מישהו בבית וגן אמר השבוע ש"אם היינו יודעים שהוא ייראה ככה היינו משלמים לאבישי כהן גם 60 אלף שקל בחודש". והיחיד שנדמה היה שהוא מניה בטוחה ברביעייה האחורית, גרגורי מורוזוב, חזר מגיאורגיה, שבה שהה מתחילת המלחמה, כבד, כבוי, עייף ולא מדויק.
הרעיון המקורי בבית וגן היה ששני קשרים אחוריים ברמתם של תומא ואיסמעילה סורו יהיו שוברי השוויון של הקבוצה הזאת, שהם גם יעזרו בזכות האגרסיביות שלהם לחוליית ההגנה להתמודד עם פחות איומים וגם ישלטו במרכז השדה כך שבית"ר תכתיב את הקצב. סורו, וזו אכזבה עצומה, לא מזכיר במאום את השחקן שהיה בבני יהודה. הוא מפוזר, הוא לא מדויק, והוא בעיקר מאבד המון כדורים. תומא זה כבר סיפור ליועצי זוגיות, לא לאנשי כדורגל, כי מסתבר שכל המלחמה שלו בקיץ לעזוב את בית"ר בלחץ אשתו התבררה כנכונה. הוא פשוט לא מסוגל לתפקד כשבת הזוג שלו לא שוהה לצידו בישראל. במציאות שבה הגברת מסרבת להגיע לארץ ותומא גם בתחושה שהחוזה שחתם במועדון לשנתיים נכפה עליו כדי שלא יישאר בלי קבוצה או יהיה חשוף לתביעה משפטית של בית"ר, אי אפשר להפיק ממנו כלום ושום דבר.
מחלת האנמיה
בחלק הקדמי מה שהיה הוא שיהיה. בית"ר תלויה באופן מוחלט במצב הרוח של ירדן שועה, שכשהוא קם על הצד הנכון אפשר לחייך, וכשהוא קם קצת פחות טוב אין לבית"ר שום אפשרות לייצר מצבי הבקעה. הבעיה היא ששועה הורגל בעונה שעברה שכל אסיסט שלו הופך להיות חצי גול משום שאספרייה עם המהירות שלו והטכניקה שלו מול השער וניקולסקו עם הקילר אינסטינקט שלו והמיקום שלו, שצריך ללמד אותם בבתי ספר לחלוצים, הפכו לזהב כל פס שלו. העונה גם ג'ורג' וגם פריידיי לא מתקרבים באחוז ניצול המצבים לשתי מפלצות ההתקפה של בית"ר אשתקד, אז שועה נהיה מתוסכל. בשמיעת ה'פנינים'/ניבולי הפה שלו לעבר חלק משחקני בית"ר במשחק מול סכנין היה כדי להמחיש עד כמה הוא זועף ועד כמה הוא מתפוצץ מהעובדה שאין מי שיביא לו ולבית"ר פרנסה בחלק הקדמי.
אין דרך אחרת לומר זאת: בית"ר קבוצה רעה עם שחקנים שאינם יכולים להלום את גודל המעמד. לבוא אליהם בטענות זו תהיה כמעט נבזות כי זה לא שהם לא רוצים, הם פשוט לא יכולים. העובדה שאופטית הם נראים חסרי חשק וחסרי מחויבות היא בגלל שהם באיכות נמוכה מאוד, אז כל פעולה שלהם נראית כאילו הם שמים פס. בפועל, ספק רב אם לחלק מהם יש מקום בקבוצה רצינית בליגת העל שמכבדת את עצמה. הבודדים שהם באיכות הנדרשת פשוט בתקופה רעה, וכשכל הדברים האלה מתחברים יחד מקבלים קבוצת תחתית לכל דבר ועניין.
יהיה בסדר
ברק אברמוב מבחינתו עשה את כל מה שנדרש כדי שתהיה כאן קבוצה שתקרא תיגר על המקומות 4-3. זו הסיבה שהוא מפנה את כל החיצים אל השחקנים עצמם ואל המאמן יוסי אבוקסיס. זה רק חצי נכון. השנים האחרונות הזחיחו את אברמוב. האיש זכה, באופן מדהים, בשלושה גביעי מדינה בין 2017 ל־2023. הוא משוכנע שאם זו התפוקה שלו בכדורגל הישראלי אז יהיה בסדר ולכל אחד יש תחליף ואף אחד לא עושה לו טובה אם הוא מתעקש מולו במשא ומתן. אבל אברמוב גם צריך לזכור שהיו לא מעט צמתים בקיץ שבהם הוא היה צריך לנהוג אחרת, למשל מול אבישי כהן, שבית"ר איבדה אותו נטו בגלל אגו.
למשל מול בלם ספרדי ששמו אלכסנדר מרטין, שהמו"מ איתו נפל בגלל 40 אלף דולר. למשל בחלק הקדמי, שם היו צריכים להיות יותר יצירתיים עם ליהוק של גיא מלמד. ובטח גם בסיפור מול תומא, שאת הקשיחות שהפגינו מול כהן היו צריכים להפגין מולו, עם כל הכבוד לחוזה שיש לו במועדון. אפשר והיה צריך לוותר גם על שורת שמות, כמו גוטליב, אשכנזי, ברקוביץ', רום ואליגון, ולשים את הכסף על שני שחקנים בעלי שיעור קומה. בקיצור, גם בבית וגן מפנימים שהקונספט של בניית הסגל בקיץ נכשל. לא סתם אמר לנו השבוע גורם במועדון: "יהיו שינויים. נחליף שחקנים ונצרף לפחות שני זרים. שחקנים ש'עושים טובה' לא יהיו פה".
מחכים לחלון
את הנעשה אין להשיב וזה מה שיש. הדברים האלה נכתבים לפני המשחק שלשום מול מכבי נתניה. בית"ר צריכה לנסות להשיג את מקסימום הנקודות בשורת המשחקים המאוד קשה שמחכה לה, מול ב"ש במחזור הקרוב, מכבי ת"א ומכבי פתח תקווה, ואז להתחיל לבצע שינויים מרחיקי לכת בסגל. כמו שזה נראה כרגע, כמעט כל מי שיהיה אפשר להשתחרר ממנו ולהנחית במקומו תחליף יישלח להזדכות על הציוד מול מאיר הרוש. הבעיה היא שעל רבים לא יהיו קופצים ובית"ר תיתקע איתם לפחות עד סוף העונה. בבית וגן סימנו בראש סדר העדיפויות בלם ושחקן כנף: הראשון כדי שייצב את ההגנה, שמזכירה יום ספורט של דיור מוגן, והשני כדי שיוסיף קצת מהירות בחלק הקדמי ויהיה השחקן היחיד שמשחק על שטח.
באופן מוזר, היחיד שגרם לאנשים בבית וגן לחייך השבוע הוא השוער רוי ששון, שנכנס בצורה חלקה ומרשימה לנעליו של מיגל סילבה. לא סתם אבוקסיס ציין שבמשחק מול סכנין ששון היה נקודת האור היחידה. אל תתפלאו אם לקראת ינואר בית"ר תערבב את הקלפים מחדש גם בעמדת השוער כדי להרוויח מקום של זר ותיתן את הצ'אנס לששון, לא בגלל שסילבה הוא חלילה הבעיה, אלא בעיקר משום שבסדר העדיפויות של המהפכה שצריכה לעבור על הסגל אפשר גם להרוויח עוד מקום של זר וגם לגדל שוער תוצרת בית שכל כך ראוי להזדמנות, הרבה יותר מעשרה שחקנים אחרים שמקבלים את החולצה בקלות ובועטים בעיקר בדלי.
עניין נוסף: בעקבות חזרת הקהל למגרשים והעובדה שמספר המינויים של בית"ר גדול מכמות הקהל המותרת (11 אלף מינויים מול אישור ל-4,700 אוהדים), במועדון תתקיים הגרלה בקרב המינויים בכל משחק בית. מינוי אשר יעלה בהגרלה למשחק הבית הקרוב (מול ב"ש) לא ישתתף בהגרלה למשחק הבית הבא (מול מכבי פ"ת).
