ערן זהבי מעביר את חופשת הקיץ במשחק "פאדל"- משחק טניס עם חוקים מעט שונים מהמקור. לטורנירי הפאדל מגיע הכוכב עם כדורגלני עבר והווה וספורטאים נוספים כמו למשל הג'ודוקא אורי ששון. אף אחד מהם, אנשים שנמצאים עם זהבי בקשרי חברות עמוקה, לא מעז לדבר איתו על עתידו. זהבי, הם הסבירו לנו השבוע, קנאי לדיסקרטיות שלו. הוא משתף רק את אשתו וסוכניו בתוכניות שלו לעתיד.
עד כדי כך, שאף אחד מחבריו, לא ידע מבעוד מועד על הכוונה שלו להודיע שהוא מסיים את דרכו במכבי ת"א. זה הדין לגבי החידה לגבי זהבי ובית"ר. רק הוא, שי זהבי והקצבים מסוגלים לשפוך אור לגבי הכיוון. אף אחד מהם יגיד בקול מה מתחולל בראשו ובליבו של זהבי.
כל זה לא משנה את טירוף המערכות שיש בקרב אוהדי בית"ר סביב הרצון לראות את זהבי לובש בשבועות הקרובים את המדים הצהובים שחורים עם סמל המנורה. סיבוב קצר ברחובות ירושלים, ומכל פינה תשמעו דיונים לוהטים עם משפט המחץ: "יאללה שיבוא כבר". ועד כמה זה מורכב, ככה זה גם פשוט.
קראו גם:
השיחה שזרעה את הגרעין
נתחיל מהצד של בית"ר: עד לפני כמה שבועות, אלמוג כהן וברק יצחקי פסלו את הרעיון של הגעה של זהבי לבית וגן על הסף. השיקולים היו שקבוצה עם חלק קדמי שכולל את ירדו שועה, עומר אצילי וזהבי זו קבוצה שלא רצה. תמהיל שיש בו ים של כישרון וכמעט אפס מהירות. יש כמובן גם את עניין האגו בחדר ההלבשה שצפוי להרקיע שחקים ועוד לא דיברנו על מאבק שאולי צפוי על החולצה מספר 7 שהיא נחלתו הבלעדית של הקפטן ירדן שועה.
לפני חודש לערך, נספר, אלמוג כהן שוחח עם זהבי. ניסה לגשש מה רצונותיו. התחושה בשיחה הזו היתה שנזרע כאן הגרעין שיסלול את דרכו של זהבי לבית"ר. הבעיה היא שמאז אותה שיחה לא קרה כלום. יתרה מכך, אחרי השיחה הזו, נראה היה שכל צד המשיך לדרכו. כהן המשיך לחפש חלוצים זרים כרכש, זהבי המשיך לבדוק אופציות בחו"ל, וגם פסל אחת מהן על הסף בארצות הברית בגלל שלא מצאה חן בעיניו העיר שבה היה צריך להתגורר עם משפחתו.
אבל הזמן, אתם יודעים, משנה מציאות. כהן, מנהל מקצועי מאד פדנט ועקשן, בוחן את הדברים לגופו של עניין. הוא רואה ושומע איך בעל הבית שלו, ברק אברמוב, להוט, נרגש ומייחל לרגע שבו זהבי ינחת בבית וגן. הוא מבין את הפוטנציאל הכלכלי של מהלך כזה, את הוייב והשיגעון שיהיה סביב בית"ר וכן, גם את השדרוג המקצועי שטומנת בחובה החתמה כזו.
בשיחות סגורות, אברמוב לא כופה ולא יכפה את רצונו על כהן, אבל הוא מאד ברור מולו לגבי עמדתו. אברמוב גם הציע שתיערך פגישה של אחד על אחד בין זהבי לכהן או פגישה משולשת שגם הוא נוכח בה כדי להפוך את הפנטזיה הזו למציאות. כהן כמובן לא יסרב להצעה כזו, אבל היא תלויה בצלע הנוספת בסיפור הזה: זהבי.
נכון לעכשיו כהן מתנהל במקביל. מחכה להתפתחויות בגיזרת זהבי אבל מחפש שחקן התקפה זר. הוא מאד רצה כאן את לארי קאיודה, ברגע שהמועמדות של קאיודה ירדה מן הפרק בגלל דרישות כספיות מופרזות, המועמדות של זהבי הפכה בעיניו ליותר רלוונטית שכן אם קאיודה היה חותם, הגעתו היתה מייתרת את מועמדות זהבי.
"אם ערן ירצה, הוא יהיה בבית"ר"
כל זה טוב ויפה, אבל הכדור הוא בפירוש ברגליים של זהבי, בדיוק כמו לאורך הקריירה המפוארת שלו, על המגרש ומחוצה לו, הדברים יקרו לפי רצונותיו ונטיית ליבו. הדעה הרווחת, היא שזהבי היה מצפה למסע חיזורים מצדה של בית"ר. טלפון או פגישה שבה אלמוג כהן מבהיר לו שהוא רוצה אותו, בונה עליו, רואה בו כח מרכזי בבית"ר של העונה הקרובה.
זו סמנטיקה, אבל יש לה חשיבות, כי כל צד מחכה שהשני יעשה את הצעד הראשון. בהנחה שהמכשול הזה, של החיזורים והחנדל'ך ייפתרו, זהבי צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות - להמשיך לשחק, ואז להחליט אם זה יהיה כאן בישראל או בחו"ל, או לתלות את הנעליים ולהוריד את המסך על הקריירה המפוארת ביותר של כדורגלן ישראלי בשני העשורים האחרונים.
מקורב לזהבי, אמר לנו השבוע ש: "אם ערן ירצה, הוא יהיה בבית"ר. זה יהיה חזק יותר מעמדתו של מנהל מקצועי, כסף או כל דבר אחר". ההתלבטויות של זהבי, עד כמה שניתן לנתח אותן, בקושי רב, הן בסוף האם להגיד שלום למגרש הכדורגל הוא להישאר בו. חודש לפני גיל 38, זה מאבק בין הראש ללב. הראש אומר שהגיע הזמן להיפרד. הבעיה היא, וזו גם תכונה נפלאה, היא שזהבי שייך לסוג נדיר של אנשים, שפשוט לא מסוגלים לתאר את היום הבא, מבלי להגיע לאימון, לנצח במשחק אימון פנימי להרוויח מגש פיצה, וכמובן להיות תחרותי במסגרת של ליגה. הוא גם יודע ושומע מצוין מחברים רבים שיש לו בבית"ר הנוכחית וכאלה ששיחקו בה בעבר, שמי שלא חווה עונה אחת במדים הצהובים שחורים כאילו לא שיחק כדורגל מימיו. התפתחויות צפויות בימים הקרובים, אנחנו נעקוב בעניין.
