1 צפייה בגלריה
שחקני הנוער של קטמון. צילום: ברני ארדוב, באדיבות מחלקת המדיה של הפועל קטמון ירושלים
שחקני הנוער של קטמון. צילום: ברני ארדוב, באדיבות מחלקת המדיה של הפועל קטמון ירושלים
שחקני הנוער של קטמון. צילום: ברני ארדוב, באדיבות מחלקת המדיה של הפועל קטמון ירושלים
עניי עירך קודמים: בשנה שעברה זה היה הכי קרוב שאפשר. קבוצת הנוער של הפועל קטמון ירושלים - שבה כיכבו אדליי אדבאיו, אשטה אוואקה וגוני נאור, כולם כיום שחקני הרכב בקבוצה הבוגרת - העפילה לפלייאוף העלייה לליגת העל לנוער. אחרי שחלפה בשלב הראשון בקלילות על פני הפועל חיפה, היריבה מהמחוז הצפוני, סיימה קטמון את המשחק הראשון בגמר, שנערך במגרש וינטר מול הפועל רמת-גן (שסיימה במקום ה־14 בליגה הלאומית), ב־0:0 מעורר תקווה.
אבל את משחק הגומלין קטמון לא יכלה לארח בירושלים. הקבוצה, שנאלצת לארח את כל משחקי הבית שלה במישור אדומים, מסיבות שאותן ננסה להבין בהמשך, קיבלה הודעה מההתאחדות בזו הלשון - "איפה ששיחקתם כל העונה תשחקו בגמר". המשחק, רחוק מהבית ורחוק מהלב, הסתיים בהפסד מכאיב. את אותה הודעה קיבלה אגב האגודה בסוף השבוע, כשביקשה לארח בירושלים את משחק הגביע המסקרן שייערך בשבוע הבא בין הנוער של קטמון לקבוצת הנוער של הפועל תל אביב.
לאנשי הפועל קטמון נמאס, לגמרי. תשע קבוצות יש במחלקה, ובהן משחקים יותר מ־200 ילדים תושבי העיר. מדי שבת הם נאלצים לארוז הכל ולהתחיל במסע למגרש במישור אדומים, קטנטנים בני תשע או שחקני סגל הבוגרת בני 19, לכולם אין אפשרות לשחק בשבת בירושלים. העירייה פשוט לא מאשרת להשתמש בשבת במתקני הספורט העירוניים.
"בכל שבת שבה אני נוסע לראות את משחקי מחלקת הנוער אני עובר ליד ספורטק עמק הארזים המפואר והנטוש, ולא מאמין שזה קורה", אומר מנכ"ל המועדון ומייסד הפועל קטמון ירושלים, אורי שרצקי. "מחלקת נוער שלמה, מועדון שעושה כל כך הרבה טוב לעיר הזאת, פשוט מגורשים מכאן בכל סוף שבוע, אף על פי שיש כאן מתקנים ראויים ומודרניים".
כבר כמה שנים מנסים בקטמון לפתור את הבעיה - אך ללא הצלחה. "כשלא היו מגרשים בעיר הבנו שיש בעיה וסתמנו את הפה", אומר שרצקי. "אחרי המכבייה, שלכבודה בנו את המגרש בהר חומה ואת המגרשים בספורטק, ניסינו שוב ונתקלנו בסירוב. העובדה שכבר שלוש שנים המתקנים האלה פועלים ולא מאפשרים לנו לשחק בעיר בשבתות היא פשוט הזיה מוחלטת. בכל פעם שאנחנו מדברים על הנושא עם אנשי אגף הספורט הם פשוט מורידים את הראש ושותקים, לא עונים", ממשיך שרצקי. "פעם הבטיחו שינסו להכשיר את גבעת רם, אבל גם על זה הם ויתרו".
הגירוש מירושלים מדי שבת אינו מרפה את ידיהם של אנשי קטמון. שבעה שחקנים שגדלו במחלקה משתייכים לסגל הקבוצה הבוגרת, ונכון לשבוע זה, קבוצות הנוער, נערים א' ונערים ב' - כולן נמצאות על סף עלייה מהליגה השנייה לליגת העל, כשגם הקבוצות הצעירות משגשגות ופורחות, ואף שובצו בידי ההתאחדות לכדורגל לליגות האיכותיות יותר בשכבות הגיל הצעירות. קטמון גם מפעילה אקדמיית כדורגל בחוות הנוער הציוני, שבה חיים, לומדים ומתאמנים 38 ילדים שמשחקים במחלקה.
שרצקי: "את מגרש האימונים בחוות הנוער בנינו ללא עזרה מהעירייה. במקום להשקיע חצי מיליון שקל בשכר לשחקנים בוגרים, העדפנו להשקיע בעתיד שלנו. איפה שניתן להסתדר לבד, אנחנו מסתדרים, אבל הנושא הזה של השבתות מוכרח להיפתר. תודה לאל שמעלה אדומים ואנשי מחלקת הספורט שלהם קיימים, אבל אנחנו רוצים לשחק בעיר שלנו - מול המשפחות של הילדים, החברים שלהם, האוהדים. אנחנו המועדון הכי ירושלמי שיש וכאן אנחנו צריכים לשחק. לא נראה לי שזו בקשה מוגזמת".
גם מאמן הנוער של קטמון, סלמן עמר, אינו מבין מדוע קבוצה שמייצגת את העיר צריכה לנדוד אל מעלה אדומים.
השבוע השיק המועדון קמפיין ברשתות החברתיות כדי להציף את הבעיה ולנסות להביא לפתרונה. "אני לא מאמין שיש בעולם עוד מועדון שנותן כל כך הרבה לעיר שלו, מביא לה כל כך הרבה גאווה, ולא יכול לשחק בה למרות שיש בה מתקנים מפוארים כל כך", אומר שרצקי. "אם העירייה נרתמה כולה לגייס אוהדים מכל רחבי הארץ למשחקי הבית של בית"ר, מישהו שם בטח יכול להיענות לבקשה הצנועה וההגיונית שלנו - פשוט לשחק בירושלים".
מעיריית ירושלים נמסר: "מדובר בשני מגרשים, בעמק הארזים ובחומת שמואל, הנמצאים בקרבת שכונות דתיות, אשר הוקמו בשנת 2017, לאחר שהוסכם עם התושבים שלא יופעלו בשבת. מדובר בסטטוס-קוו שמן הראוי לשמור עליו".