ועדיין, לוי מכיל את כל הרעשים הבלתי נסבלים מסביב כי הבכיינות לא נמצאת בלקסיקון שלו. את מה שיש לו להגיד הוא אומר בשיחות של שמונה עיניים עם חוגג, בניון ואוחנה. הוא שם לכולם מראה מול הפרצוף ומסביר להם שהוא הראשון לצעוק בחוצות העיר על תארים כיעד, אם רק היתה לדברים האלה אחיזה במציאות.
בית"ר קיימה בקיץ האחרון עשרה משחקי אימון וגביע טוטו ולא הפסידה באף אחד מהם. אלה הבלים, כי ברצלונה פירקה לפני שבוע וחצי את נאפולי 0:4 בתצוגת תכלית והפסידה במחזור הראשון בספרד לבילבאו. מי שחושב שטרום העונה מעניקה לבית"ר יתרון כלשהו לקראת הפרמיירה ביום ראשון בליגה מול באר שבע, חי בסרט.
מוראלית, בית"ר היתה עד ראשון האחרון בשיאה מבחינת האנרגיות. הקרע ברצועה בברכו של מיכאל אוחנה קרע חלק מהאופטימיות והזחיחות בבית וגן.
לוי מתחיל את העונה כשהוא במבחן ענק. ראשית, כי הוא זה שנבחר להיות הנווט של בית"ר החדשה. שנית, כי אחרי הפיצוץ במכבי חיפה, עליו חובת ההוכחה שהוא עדיין מהמאמנים הטובים בארץ. בבית וגן, במכוון או שלא, הכניסו אותו לסוג של מלכוד. כל הצלחה תתפרש כמובנת מאליה כי רף הציפיות הוא אכזרי ומנותק לגמרי מהמציאות.
כל כישלון, והוא הראשון שיעלה על המוקד. לוי קיבל ארגז כלים נוצץ משהו אבל עם חוסרים עצומים בכלי העבודה. צריך להוריד בפניו את הכובע על כך שהוא לא נוהג כמאמנים אחרים ומחפש אליבי אלא מכיל את המציאות על אף העובדה שיש לו לא מעט נסיבות מקילות.
לוי מודל 2019/2020 שונה לגמרי ממה שהכרנו בקדנציות הקודמות בבית"ר, בטח מזה של תחילת הדרך בחיפה. התדמית של אדם מנוכר ויהיר משהו רחוקה לאין שיעור ממי שהוא באמת. מקצועית, אין שחקן היום בבית"ר שלא יגיד לכם שבחודשיים האחרונים הוא למד כדורגל יותר מאשר בכמה שנות קריירה. לוי מביא לשחקנים שלו את הערכים המקצועיים בכפית עד לפה.
"אין מצב שאנחנו מגיעים למשחק או לסיטואציה על הדשא ולא יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות", אומרים שחקנים בכירים בבית"ר. אבל יש גם צד נוסף של לוי, זה שמניח יד על הכתף בחיבוק ומנהל סמול טוק, שמתעניין במצבו האישי של כל אחד משחקניו, שמתעקש להכניס לשיחות חתך דווקא את האחרונים בסולם הרוטציה, כדי שירגישו שהם חלק בלתי נפרד מהמערכת. "רוני מתנהג כמו פסיכולוג, כמו אבא וכמו חבר, הכל לפי מהות העניין", אומר אחד השחקנים. העובדה שבמחצית מול באר שבע בגביע הטוטו עזב את שחקניו בחדר ההלבשה ורץ למיכאל אוחנה ומשפחתו כדי לתמוך בהם מספרת את הסיפור כולו. לוי ברגעים כאלה מפסיק להיות המאמן הקשוח ושובר כל דיסטנס. הוא מתנהג כמו האבא והסבא שהוא.
מי שיגיע לאימון של בית"ר בבית וגן יראה אינספור עצירות. הכל חד, מדויק וברור. לוי לוקח את הכדור באמצע התרגיל ומסביר מי צריך לעמוד, איפה ומה הוא צריך לעשות. זה נשמע לכם עניין שבשגרה, אבל מקצועית זה הופך את בית"ר לקבוצה הכי מסודרת בליגה.
בשיחות עם חוגג לוי שומע את בעל הבית בעיקר מתמוגג: פעם מהכישרון, פעם אחרת מהנצחונות בגביע הטוטו ופעם נוספת משער כזה או אחר. לוי מנסה לצנן את ההתלהבות למרות שמדובר במאבק אבוד מראש. חוגג כמו נער מאוהב רואה רק את היופי והיתרונות. לוי כמו איש מקצוע מנסה לתקן את הליקויים ולמלא את החוסרים. בסופו של יום, אם בית"ר תלך לעונה מוצלחת, הדיאלוג הזה יתאזן ולוי יהיה הכי שמח בשמחתו של בעל בית. אם בית"ר תיקלע למשבר והאוטובוס יקרטע, כשחוגג יבקש תשובות ללוי יהיו כל הסיבות שבעולם להגיד את צמד המילים 'אמרתי לך', אבל הוא לא יגיד. זה לא קלינגר שהבטיח מקום באירופה כשקיבל קבוצה במקום האחרון ואז חיפש סולם לרדת ממנו. ללוי יש אופי ופאסון, שבכדורגל הישראלי הוא נדיר.
חסרי הגנה
בסרטון משעשע שהופץ ברשת נראה משה חוגג משוחח עם בתו הקטנה. "ראית את המשחק אתמול (משחק גביע הטוטו; ש"א)?" הוא שואל אותה. והיא עונה לו: "תחתים בלם". חוגג שואל: "החמיצו הרבה, אה?" והיא בשלה: "בלם". "אני אגיד לו (לרוני לוי) שאת לא מרוצה מההחמצות", ממשיך חוגג, והקטנה בשלה: "בלם! תחתים בלם". קטע סאטירי שמביע היטב את כל מה שמרגישים אוהדי בית"ר, וגם רוני לוי, ערב פתיחת העונה.
אז ככה: סאגת החתמת הבלם הזר בבית"ר כבר נלעסה מכל כיוון אפשרי. בבית וגן אמרו שלשום (מועד סגירת הגיליון) שבתוך 48 שעות יוחתם כאן בלם זר. קשה לדעת במי מדובר כי במועדון מנהלים שיחות עם שלושה בלמים במקביל, עם סדר עדיפויות ברור מי העדיף ביותר ומי אחריו ברשימה. דווקא העניין הכספי במשאים ומתנים האלה לא אמור להוות מכשול כמו הרצון או אי הרצון של אותו בלם להגיע לישראל.
ההרחקה של אור זהבי במשחק גביע הטוטו ביום ראשון רק החריפה את מצוקת הבלמים בבית וגן. זהבי מורחק, בן חיים פצוע, ואותו בלם זר, גם אם יוחתם, ספק אם בכלל יהיה בסגל למשחק הליגה מול באר שבע בעוד יומיים. מה שנראה כרגע הוא שאנטואן קונטה ואופיר קריאף יפתחו במרכז ההגנה, עניין מדאיג בהתחשב בכמות המצבים שאליה הגיעה אותה באר שבע במחצית השנייה במשחק גביע הטוטו.
אין ארוחות חינם
בזמן שאלונה ברקת מנדה שחקנים, ויואב כץ שולח שחקנים שהוא לא מעוניין בהם להתאמן בשרב כבד עד שחן דילמוני מגיע לבית החולים בעקבות עילפון, בבית"ר מנסים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ולהעניק את כל הרספקט לשחקנים שיש להם חוזה אבל הם אינם רצויים בסגל. בתחילת הקיץ ביקש אפונסו טיירה שבבית"ר יאפשרו לו להתאמן במסגרת הקבוצתית וגם יוציאו אותו למחנה אימונים. "אם אשמור על כושר וקבוצות שמעוניינות בי יראו אותי על כר הדשא יהיה לי קל יותר למצוא קבוצה", אמר השחקן, כשלכולם היה ברור שבתמורה למחווה של המועדון טיירה גם יגמיש את דרישותיו לגבי השלמת השכר של בית"ר כשיעבור לקבוצה אחרת.
אז טיירה קיבל יחס כאילו הוא שחקן הרכב בבית"ר, גם מהצוות המקצועי וגם מהצוות הניהולי, אבל השבוע הוא החליט לבצע פניית פרסה ולהודיע לראשי המועדון שהוא דורש את מלוא חוזהו עד לסיום העונה ושהוא לא ממהר ללכת לשום מקום. כאן בבית"ר כבר החליטו שנגמרה הסבלנות.
טיירה לא הורשה להתאמן שלשום באימון הבוקר ומעתה הוא יתאמן מחוץ למסגרת הקבוצה (לבד או עם קבוצת הנוער). עם החתמת בלם זר טיירה יוקפא, ומעכשיו, אחרי שלב הליטוף, בבית"ר כבר אומרים לו בצורה ברורה: "אתה פרסונה נון־גרטה כאן".
עניין אחר לגמרי: ביום שלישי קיימה בית"ר מדיה דיי, שבו ענו ראשי הקבוצה על שאלות עיתונאים והציגו את האתר החדש והמושקע של בית"ר ואת האפליקציה הסלולרית שתושק בשבוע הבא. זה חזון אחרית הימים לגלות שבית"ר הפכה למועדון גדול שלא רק שהוא נמצא באותו לבל עם מכבי תל אביב ומכבי חיפה מבחינת כמות האוהדים אלא גם, ובעיקר, סוגר פערים בסטנדרטים הניהוליים והמקצועיים. חוגג עדיין לא נרשם בדפי ההיסטוריה של בית"ר כמי שהביא לה תואר וסביר שהוא יגיע גם לשם, אבל אחרי שנים רבות, לבית"ר יש לא רק הווה אלא גם עתיד מבטיח, עניין שרבים לפני חוגג הזניחו את התשתיות של המועדון בצורה רשלנית.