1 צפייה בגלריה
קומר. "התגובה הראשונה היא זלזול". צילום: יואב דודקביץ'
קומר. "התגובה הראשונה היא זלזול". צילום: יואב דודקביץ'
קומר. "התגובה הראשונה היא זלזול". צילום: יואב דודקביץ'
אם יש ענף ספורט שאפילו מומחי טריוויה מבריקים ויודעי כל לא מכירים, זה ללא ספק הנט בול. תנסו לבדוק את זה עם החבר הטלפוני שלכם. "כשאני פוגשת אנשים ומסבירה להם מהו ענף הספורט שלי, הם ישר אומרים שזה כדור רשת", צוחקת נעמי קומר מירושלים, שחקנית נבחרת ישראל וקבוצת ג'רוזלם מרכז. הג'רוזלם אגב זה בכוונה, כי יש סיכוי לא רע שאם תגיד ירושלים לא יבינו אותך. זה אולי המשחק עם הכי הרבה מבטא אנגלו־סקסי שקיים בישראל.
אז זה כאמור ממש לא כדור רשת. הרשת היחידה שיש הוצמדה לשני חישוקי כדורסל שתלויים על עמוד ללא הקרש של הכדורסל מאחור ודרכם צריך לקלוע כדור. אה, וגם אסור לכדרר אלא רק למסור.
אם המשחק הזה כבר מזכיר לוותיקים משהו, אז זה בטח את הכדורסל כפי שהיה אמור להיות במקור, קרוב לגרסה המקורית של המשחק שפיתח ג'יימס נייסמית' ב־1891, שתלה על עמודים שני ארגזי תפוחים שהתחתית שלהם הוסרה והסביר לשחקנים המשתוממים שצריך לקלוע לתוכם.
קראו גם: אנחנו המהפכה: קבוצת הנשים של בית"ר ירושלים עוד תשנה סדרי עולם ממבחן מיצ"ב לאימון כדורסל: המצב הבלתי אפשרי של הכדורסלניות הירושלמיות
קומר וחברותיה או בנותיהן מתגאות שהן המגשימות האמיתיות של נייסמית' ולאו דווקא החבר'ה מה־NBA. וכך, באולם הספורט של המינהל הקהילתי ברמות, שתי קבוצות, שבע שחקניות בכל אחת, מתרוצצות במגרש שבשני קצותיו סלי רשת מוגבהים על עמודים. מטרת כל קבוצה היא להעביר את הכדור רק על ידי מסירות לאורך המגרש ולקלוע אותו בזריקה לתוך הסל. מותר לשחקנית להחזיק בכדור שלוש שניות בלבד, ואז היא חייבת למסור אותו לשחקנית אחרת או לזרוק לסל, אם זה התפקיד שלה בכלל.
עכשיו שימו לב, כי זה חשוב. לא כל שחקנית יכולה לקלוע לסל. לא כל שחקנית יכולה בכלל להגיע לאזור הסל. הסיבה היא שכל אחת אחראית על אזור מסוים במגרש, שנגזר מתפקידה בקבוצה ומוגדר גם בכיתוב שעל חולצתה. עמדות המשחק מסומנות באותיות באנגלית שמהוות ראשי תיבות ומופיעות על גופיות השחקניות. על חולצתה של קומר למשל מופיעות האותיות GS - Goal Shooter, כשלצידה בהתקפה אמה סוזי בת ה־60, עם האותיות GA - Goal Attacker. רק שתיהן יכולות אם כן לקלוע לסל, שמכיל כאמור רק את טבעת והרשת ללא הקרש מאחור.
נעמי, לא כולן רוצות להיות בהתקפה? "תתפלא, אבל לא. יש מי שמעדיפות להישאר בהגנה או להיות הסנטר".
איך בנים מתייחסים למשחק הזה? "האמת היא שהתגובה הראשונית היא זלזול כי זה משחק ממש לא גופני. אבל לפעמים אנחנו משתפות אותם ואז הם לא יכולים להפסיק. זה משחק מדליק. הוא מאוד פופולרי".
אבל לא בישראל. "גם בישראל. יש 8 קבוצות, ליגה שמתקיימת מנובמבר עד יוני, ואפילו נבחרת".
אתם נחשבים לספורט מוכר בישראל? "כרגע עדיין לא, כי חסרים לנו קריטריונים. הבירוקרטיה לא פשוטה. כשיכירו אותנו זה יעזור לנו להיכנס לבתי ספר ומתנ"סים. מניסיון אני יודעת שזה משחק שיתפוס מאוד חזק. למרות זאת אנחנו גדלות כל הזמן".
לא מתסכל שמאמאנט (ליגת האמהות בכדורשת) גדלו כל כך ומוכרות כל כך? "גם אנחנו נגיע לזה בעתיד. הם מאוד חזקים בשיווק ופרסום. דרושות סבלנות והכרה".