מאז תחילת עונת המשחקים, בספטמבר-אוקטובר, מאמני מחלקת הנוער של הפועל מתרוצצים אחרי השכר החודשי שלהם ונדחים בלך ושוב. פעם אין, פעם משלמים חלק, פעם נותנים צ'ק דחוי של שוטף פלוס שישים או תשעים. "וכל הזמן הזה", אומרים המאמנים, "אנחנו שותקים.
מאהבה להפועל, למקצוע והמחויבות לילדים ולהורים. לא יכולים להרשות לעצמנו להגיד לילד שזה כל העולם שלו שהיום אין אימון כי לא קיבלנו שכר. לא יכולים להרוס להם את הספורטיביות, ואת התמימות. בסוף אנחנו התמימים ואנחנו מתנהגים כמו ילדים".
בסביבות דצמבר, רגע לפני שפרצה שביתה כללית במחלקה, הובהר למאמנים שהמועדון מחכה להקצבות, שהכסף יגיע, שיתאזרו בסבלנות. אז הם חיכו. חלקם קיבלו צ'קים דחויים עם חלק מהכסף, אחרים קיבלו צ'קים דחויים עם הסכום המלא.
הצ'קים האלה, כמעט מיותר לציין, היו שווים כקליפת השום. "אנחנו הולכים לבנק, מפקידים את הצ'ק והוא חוזר. מתברר שצ'קים של החשבון הזה הם בכלל של חשבון לא פעיל או מעוקל. קיבלנו אוויר במקום כסף", אומרים מאמנים במחלקה.
כל מי שמבין שחוץ מאהבה גדולה, כדורגל הוא גם השלמת הכנסה, יודע שגם אם מדובר לכאורה בכסף לא גדול, העיכוב בתשלומים האלה עלול להרוס משפחות. "אשתי והילדים לא רואים אותי בסוף השבוע כי אני באימונים ובמשחקים. הם מקריבים את הנוכחות שלי בשביל הפרנסה. עובר חודש ועוד חודש ואשתי שואלת אותי, 'מילא זה שאתה לא בבית, אבל איפה הכסף? מה אני אגיד לה? שאני עובד בחינם ושסאסי צוחק עלינו?" מספר אחד המאמנים.
מאמנים מעידים שהבור הזה שנקלעו אליו בעקבות הלנת השכר מצד סאסי, או במונח היותר טעון שבחרו להשתמש בו "עקיצה" - לכאורה כמובן - סיבך להם את החיים. "אתה מגיע לבנק עם צ'ק, מבטיח למנהל שיש כסף, פתאום המנהל מגלה שהצ'ק הזה שווה לכפרות, אז הוא כבר לא מאמין למילה שלך. מאמן מסוים, קיבל צ'ק של סך החוב שלו, 15 אלף שקל. עכשיו אין לו 15 אלף שקל, אז הוא לקח הלוואה, ואחריה עוד אחת. וזה כסף שיוצא מהכיס עם ריביות ובלגן, כסף שנועד לקניות בסופר מממן את הפועל ירושלים, אתה מבין?".
ילד ממוצע בהפועל משלם 3,000 שקל כדי ללבוש את החולצה האדומה. זה אומר שהמועדון מכניס כסף. השאלה הגדולה היא איפה הכסף הזה נמצא. "בתחילת העונה באו ואמרו לנו, 'תדאגו לכל'. אתה מבין שמאמנים הלכו וחיפשו ספונסרים ותלבושות, ונעליים ותחבושות וכל אמצעי בסיסי כדי לקיים קבוצת כדורגל? הכסף נכנס לחשבון הבנק של הפועל מההורים ומהקצבות, אבל מי שבפועל מקיים את המחלקה ביומיום, כדי שלילד יהיו גרביים וכדורי רגל, אלה מאמנים שמפעילים קשרים כדי למצוא מממנים חיצוניים", אומר מאמן במחלקה.
אחד המאמנים: "מאמן מסוים, קיבל צ'ק של סך החוב שלו, 15 אלף שקל. עכשיו אין לו 15 אלף שקל, אז הוא לקח הלוואה, ואחריה עוד אחת. וזה כסף שיוצא מהכיס עם ריביות ובלגן, כסף שנועד לקניות בסופר מממן את הפועל ירושלים, אתה מבין?"
"אם יש בקופה בערך 120 אלף שקל, לאן הם נעלמו? למה הכסף הזה לא משמש לתשלום השכר למאמנים, לציוד לילדים, לכל מה שמועדון כדורגל נורמלי צריך לקיים? אנשים אומרים לנו שאנחנו מלאכים שאנחנו לא מפרקים את המסגרת מתוך שליחות לילדים, אבל בתכל'ס אנחנו חבורה של דפוקים. יורקים לנו בפנים ואומרים שיורד גשם, ובכל זאת אנשים פה, מאמני כדורגל לא החסירו אימון או משחק עונה שלמה, מעולם לא ניתקו את הטלפון להורה או לילד שביקשו משהו בכל שעה ביום.
"תבדקו כמה פעמים העונה, בגלל חובות לחברת ההסעות, מאמנים, הורים וילדים היו נוסעים ברכב הפרטי שלהם וממלאים דלק מכיסם הפרטי כדי להגיע למשחקי חוץ. התשובות תמיד היו 'אנחנו לפני הסדר עם חברת ההסעות, יהיה בסדר.
"למה אבא שמשלם 3,000 שקל בחודש צריך לממן מכיסו נסיעה לנתניה? למה מאמן צריך בבוקר המשחק להתעסק במי לוקח את מי ואיך מהנדסים הגעה למשחק במקום לדבר טקטיקה ולהכין תוכנית משחק?" שואל אחד המאמנים.
החשש הגדול של מאמני הפועל הוא שעמותת הפועל ירושלים תפורק והכסף הזה יהפוך לכלום ושום דבר. ביום שני השבוע הם פנו לראשי המחלקה וביקשו לקיים פגישה דחופה. "לא מעניין אותנו אם מי שיישב מולנו יהיה צחי בזיז, יוסי סאסי, דודו סאסי או דודו דהאן. אנחנו דורשים פתרונות", אמרו. "נאמר לנו מפורשות שאף אחד מקודקודי הפועל לא מעוניין לדבר איתנו. שהמועדון והעומדים בראשו מסרבים לנהל איתנו דיאלוג. חייבים לנו כסף ולא מתייחסים אלינו בכלל".
ביום שלישי השבוע שלחו המאמנים מכתב ליועץ המשפטי של ארגון המאמנים, עו"ד רועי כהן. "אנחנו משמשים מאמני מחלקת הנוער של הפועל ירושלים. מאז חודש ינואר לא שולמה משכורתנו, אף שקיבלנו התחייבויות רבות מגורמים בקבוצה. בנוסף קיימים חובות עבר של אלפי שקלים נוספים.
"לכל אחד מאיתנו יש צ'ק שמועד הפרעון שלו הגיע. למיטב ידיעתנו לצ'ק אין כיסוי. למרות פניות חוזרות ונשנות להנהלת הקבוצה לא נמצא פתרון להעברת הכספים עבור חמישה חודשי עבודה. מיותר לציין שכולנו בעלי משפחות ואי תשלום שכר של חמישה חודשים הוא משמעותי עבור כל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו שומרים על מלוא זכויותינו לפנות לערכאות משפטיות אם לא נקבל תשלום מלא של החוב".
בזיז בתגובה: "אנחנו מקבלים כל שנה הקצבות מהעירייה ב־31 במאי ולכן הצ'קים הם ל־1 ביוני. הצ'קים חזרו מפני שלא קיבלנו עדיין את ההקצבות. יש בעיות תזרימיות, מה גם שמדובר בעמותה נפרדת וחשבון בנק נפרד. יש רק 150 ילדים במחלקה ולא ידם של כולם משגת. הכסף ישולם". את תגובתו של יוסי סאסי לא ניתן היה להשיג. דודו סאסי: "אני לא מטפל בענייני מחלקת הנוער.
