שם: מיכאל ריטוב
גיל: 36
עיר מגורים: ירושלים
אוהד את: הפועל קטמון ירושלים
איך התחיל הרומן עם הקבוצה: "בסביבות גיל 5-6 גיליתי את עולם הכדורגל והכדורסל. שאלתי את ההורים שלי בעד מי אנחנו, הם לא במיוחד התעניינו בספורט אבל בכל זאת אבא שלי מלמל שאנחנו הפועל. זה לגמרי הספיק מבחינתי. עם השנים התחברתי יותר ויותר לכדורגל, תהליך שהתעצם עוד יותר עם ההקמה של הפועל קטמון. היום אני הולך למשחקים עם הבן שלי, שהוא בן 5 עכשיו ומאוד בעניין, וגם ההורים שלי הפכו דרכי לאוהדי ספורט, והם חברי עמותה".
הרגע הכי עצוב ביציע: "בעונה לפני שקמה הפועל קטמון, באחד המשחקים האחרונים, הפועל עמדה להפסיד והאפשרות שנרד לליגה הארצית הפכה כמעט ודאית. ירידת ליגה זה תמיד מדכא, אבל התחושה שם היתה קשה במיוחד כי היה נראה שיש סיכון אמיתי שהקבוצה לא תשרוד את הירידה. בעשר הדקות האחרונות של המשחק התחיל לרדת גשם מטורף, אבל מרוב ייאוש לא ברחתי ליציע העליון עם הגג, אלא נשארתי לעמוד בגשם, בלי לעודד, בלי כלום - סתם מיואש ומקווה לאיזה נס. בסופו של דבר כל זה היה לטובה, כי זה סלל את הדרך להקמה של קטמון - חווית ספורט יותר מרגשת מכל מה שהכרתי עד אז".
רגע שלא אשכח לעולם: "המשחק הראשון של הפועל קטמון, באצטדיון האוניברסיטה בגבעת רם. אני זוכר במיוחד את ההתלהבות מכמות הילדים הגדולה בקהל, שיצרה תחושה שיש לנו עתיד, אחרי תקופה ארוכה שזה ממש לא הרגיש ככה. וכמובן את שני הגולים של אורי וורנר (השני אחרי הדקה התשעים) שהביאו למהפך ולנצחון".
מי השחקן שהיית רוצה שיחתום בקבוצה: "אני מאוד מאוד מקווה שבעונה הקרובה יחזור עוז צבאג - הקשר הטוב בעיר (כפי שנאמר בשיר, ובצדק) - אחרי ששיחק עכשיו כמה חודשים בנס ציונה. אני בטוח שיש לו עוד מה לתרום, ומקווה שהמאמן יידע להפיק ממנו את המקסימום".
שיר האוהדים הכי מוצלח: "שיר שלנו שאני מאוד אוהב זה השיר "סמל חרוט בלבד" – "סמל חרוט בלב / אותך אני אוהב / בשמחת נצחון / ובהפסד כואב". אחר מכך מגיע קטע ארוך של "אווו" גרוני כזה, שתכל'ס זה מה שכל שיר אוהדים טוב צריך. המקור של הלחן הוא פיוט מרוקאי, ומשתמשים בו גם אוהדים של קבוצת ווידאד קזבלנקה".
מה הדבר הכי פרוע שעשיתי בשביל הקבוצה שלי: "באופן כללי אני לא בנאדם במיוחד פרוע, אבל יכול להיות שלקחת שלושה אוטובוסים בצהרי יום עבודה בשביל להגיע לתל מונד כדי לראות משחק בסיבוב הראשון של הגביע נגד מועדון הספורט המקומי זה לא מאה אחוז שפוי. זה היה בעונה הראשונה של קטמון. ניצחנו. (אחד מנצחונות הגביע הבודדים שלנו עד כה... גביע זה לא הצד החזק שלנו)".
